סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אִיכָּא נוֹעֵל בְּפָנֶיהָ אֶלָּא לְבֵית הָאֵבֶל מַאי נוֹעֵל בְּפָנֶיהָ אִיכָּא תָּנָא לְמָחָר הִיא מֵתָה וְאֵין כׇּל בְּרִיָּה סוֹפְדָהּ וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אֵין כׇּל בְּרִיָּה סוֹפְנָהּ
תַּנְיָא הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מַאי דִּכְתִיב טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כׇּל הָאָדָם וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ מַאי וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ דְּבָרִים שֶׁל מִיתָה דְּ[יִ]סְפֹּד יִסְפְּדוּנֵיהּ דְּ[יִ]קְבַּר יִקְבְּרוּנֵיהּ דִּידַל יְדַלּוּנֵיהּ דִּ[י]לַוֵּאי יְלַוּוֹנֵיהּ דְּ[יִ]טְעֹן יִטְעֲנוּנֵיהּ
וְאִם הָיָה טוֹעֵן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר רַשַּׁאי מַאי דָּבָר אַחֵר אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם בְּנֵי אָדָם פְּרוּצִין שֶׁמְּצוּיִין שָׁם אָמַר רַב אָשֵׁי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּאִיתַּחְזַק אֲבָל לָא אִיתַּחְזַק לֹא כָּל כְּמִינֵּיהּ
וְאִם אָמַר לָהּ עַל מְנָת שֶׁתֹּאמְרִי וְתֵימָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל דְּבָרִים שֶׁל קָלוֹן
אוֹ שֶׁתְּהֵא מְמַלְּאָה וּמְעָרָה לְאַשְׁפָּה וְתִיעְבֵּיד אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל שֶׁתְּמַלֵּא וְנוֹפֶצֶת בְּמַתְנִיתָא תַּנָּא שֶׁתְּמַלֵּא עֲשָׂרָה כַּדֵּי מַיִם וּתְעָרֶה לְאַשְׁפָּה
בִּשְׁלָמָא לִשְׁמוּאֵל מִשּׁוּם הָכִי יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה אֶלָּא לְמַתְנִיתָא מַאי נָפְקָא לַהּ מִינַּהּ תִּיעְבֵּיד אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאִיתָ כְּשׁוֹטֶה
אָמַר רַב כָּהֲנָא הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִּשְׁאַל וְשֶׁלֹּא תַּשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה וְרֵיחַיִם וְתַנּוּר יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה שֶׁמַּשִּׂיאָהּ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵינוֹתֶיהָ
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִּשְׁאַל וְשֶׁלֹּא תַּשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה רֵיחַיִם וְתַנּוּר יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׂיאָהּ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵינוֹתֶיהָ וְכֵן הִיא שֶׁנָּדְרָה שֶׁלֹּא תִּשְׁאַל וְשֶׁלֹּא תַּשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה וְרֵיחַיִם וְתַנּוּר וְשֶׁלֹּא תֶּאֱרוֹג בְּגָדִים נָאִים לְבָנָיו תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׂיאָתוֹ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵינָיו
מַתְנִי' וְאֵלּוּ יוֹצְאוֹת שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה הָעוֹבֶרֶת עַל דָּת מֹשֶׁה וִיהוּדִית וְאֵיזוֹ הִיא דָּת מֹשֶׁה מַאֲכִילָתוֹ שֶׁאֵינוֹ מְעוּשָּׂר וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ נִדָּה וְלֹא קוֹצָה לָהּ חַלָּה וְנוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַיֶּימֶת
וְאֵיזוֹהִי דָּת יְהוּדִית יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְטוֹוֶה בְּשׁוּק וּמְדַבֶּרֶת עִם כָּל אָדָם אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אַף הַמְקַלֶּלֶת יוֹלְדָיו בְּפָנָיו רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אַף הַקּוֹלָנִית וְאֵיזוֹהִי קוֹלָנִית לִכְשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וּשְׁכֵינֶיהָ שׁוֹמְעִין קוֹלָהּ
גְּמָ' מַאֲכִילָתוֹ שֶׁאֵינוֹ מְעוּשָּׂר הֵיכִי דָמֵי אִי דְּיָדַע נִפְרוֹשׁ אִי דְּלָא יָדַע מְנָא יָדַע לָא צְרִיכָא דְּאָמְרָה לֵיהּ פְּלוֹנִי כֹּהֵן תִּיקֵּן לִי אֶת הַכְּרִי וְאָזֵיל שַׁיְילֵיהּ וְאִשְׁתְּכַח שִׁיקְרָא
וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ נִדָּה הֵיכִי דָמֵי אִי דְּיָדַע בָּהּ נִפְרוֹשׁ אִי דְּלָא יָדַע נִסְמוֹךְ עִילָּוַהּ דְּאָמַר רַב חִינָּנָא בַּר כָּהֲנָא אָמַר שְׁמוּאֵל מִנַּיִן לְנִדָּה שֶׁסּוֹפֶרֶת לְעַצְמָהּ שֶׁנֶּאֱמַר וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ
לָא צְרִיכָא דְּאָמְרָה לֵיהּ פְּלוֹנִי חָכָם טִיהֵר לִי אֶת הַדָּם וַאֲזַל שַׁיְילֵיהּ וְאִשְׁתְּכַח שִׁיקְרָא וְאִיבָּעֵית אֵימָא כִּדְרַב יְהוּדָה דְּאָמַר רַב יְהוּדָה הוּחְזְקָה נִדָּה בִּשְׁכֵינוֹתֶיהָ בַּעְלָהּ לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם נִדָּה
וְלֹא קוֹצָה לָהּ חַלָּה הֵיכִי דָמֵי אִי דְּיָדַע נִפְרוֹשׁ אִי דְּלָא יָדַע מְנָא יָדַע לָא צְרִיכָא דְּאָמְרָה לֵיהּ פְּלוֹנִי גַּבָּל תִּיקֵּן לִי אֶת הָעִיסָּה וְאָזֵיל שַׁיְילֵיהּ וְאִשְׁתְּכַח שִׁיקְרָא
וְנוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַיֶּימֶת דְּאָמַר מָר בַּעֲוֹן נְדָרִים בָּנִים מֵתִים שֶׁנֶּאֱמַר אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וְגוֹ' וְאֵיזוֹ הֵן מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל אָדָם הֱוֵי אוֹמֵר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו רַב נַחְמָן אָמַר מֵהָכָא לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם לַשָּׁוְא עַל עִסְקֵי שָׁוְא
תַּנְיָא הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כׇּל הַיּוֹדֵעַ בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁנּוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַיֶּימֶת יַחְזוֹר וְיַדִּירֶנָּה יַדִּירֶנָּה בְּמַאי מְתַקֵּן לַהּ אֶלָּא יַחְזוֹר וְיַקְנִיטֶנָּה כְּדֵי שֶׁתִּדּוֹר בְּפָנָיו וְיָפֵר לָהּ אָמְרוּ לוֹ אֵין אָדָם דָּר עִם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה
תַּנְיָא הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כׇּל הַיּוֹדֵעַ בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁאֵינָהּ קוֹצֶה לוֹ חַלָּה יַחְזוֹר וְיַפְרִישׁ אַחֲרֶיהָ אָמְרוּ לוֹ אֵין אָדָם דָּר עִם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה
מַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא כׇּל שֶׁכֵּן אַהָךְ אֲבָל מַאן דְּמַתְנֵי אַהָךְ אֲבָל הָא זִימְנִין דְּמִקְּרֵי וְאָכֵיל
וְאֵיזוֹהִי דָּת יְהוּדִית יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ רֹאשָׁהּ פָּרוּעַ דְּאוֹרָיְיתָא הִיא דִּכְתִיב וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אַזְהָרָה לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יָצְאוּ בִּפְרוּעַ רֹאשׁ דְּאוֹרָיְיתָא

רש"י

איכא נועל בפניה. דלת של שמחה ופיקוח צער: סופנה. קוברה כשם שלא גמלה חסד כך לא יגמלו עמה: דיספד. יתן אל לבו שאף הוא יספדוהו ואל ירע לו אם נהג כן: דידל. הרים קולו בבכי ובמספד: דלואי. ליוה את המטה מבית האבל לקבר: שתהא ממלאה ונופצת. לאחר שתשמש וימלא רחמה שכבת זרע תרוץ ברגליה ותנפצנו שלא יקלוט ותתעבר: ריחיים ותנור. המטלטלין: מתני' דת יהודית. שנהגו בנות ישראל ואע''ג דלא כתיבא: וטווה בשוק. בגמרא מפרש: במדברת בתוך ביתה. מפרש בגמרא: גמ' היכי דמי. דהאכילתו: אי דידע. כשאכל: נפרוש. ולא יאכל: מנא ידע. מי אמר לו אחרי כן שהוא בא להוציאה: הוחזקה נדה בשכינותיה. שראוה לובשת בגדי נדות ולבעלה אמרה טהורה אני ושמשה: בעלה לוקה. אם התרו בו וכי האי גוונא משכחת לה למתני' דלאחר תשמיש הודיעוהו שכינותיו שהוחזקה נדה: בנים מתים. בפ' במה מדליקין (שבת לב:) יליף מוחבל את מעשה ידיך: ידירנה. משמע בעצמו קונם עליך דבר פלוני: יחזור ויקניטנה. אין לו להוציאה אלא כך יתקננה: בכפיפה. בתוך סל אחד שכשלא ישמר ישכנו אף זה יבא לידי שתקלקלנו: מאן דמתני לה אהא. דר''י דתני תקנתא אחלה כל שכן אנדרים דלא שכיחי: דאורייתא היא. ואמאי לא קרי לה דת משה: אזהרה. מדעבדינן לה הכי לנוולה מדה כנגד מדה כמו שעשתה להתנאות על בועלה מכלל דאסור א''נ מדכתיב ופרע מכלל דההוא שעתא לאו פרועה הות שמע מינה אין דרך בנות ישראל לצאת פרועות ראש וכן עיקר:

תוספות

המדיר את אשתו שלא תשאל כו'. תימה דעל כרחך לא מיירי הכא בנדרה היא וקיים לה הוא דהא קתני סיפא וכן היא שנדרה ואיהו לא מצי לאדורה אא''כ תלה בתשמיש וא''כ לשמואל למה יוציא לאלתר ותשאל ותיאסר לב''ה שבת אחת וי''ל דלעולם שלא תלה בתשמיש אלא כגון שאסר על עצמו הנאת שאילתה ואינה יכולה בשביל זה לשאל ולא תשאיל שאסר הנאת כליו שלא תוכל להשאילם: אי דידע נפרוש. תימה דלוקמה כגון דידע ופרש אבל היא היתה רוצה להאכילו שלא היתה סבורה שהיה יודע ואומר ר''י דמאכילתו משמע שהאכילתו ומדקדק היאך האכילתו ומיהו קשה דדייק נמי הכי אולא קוצה לה חלה ונראה לרשב''א דמה שרצתה להאכילו אינה יוצאה בלא כתובה דיכולה לומר משחקת הייתי ואם היית בא לאכול הייתי מונעת אותך: פלוני כהן תיקן כו'. היה יכול לומר דאיכא עדים שהאכילתו דבר שאינו מעושר אלא לא שכיח: אי דלא ידע נסמוך עילוה. הכא לא מצי לאקשויי אי דלא ידע מנא ידע כדפריך לעיל שהרי יכול לדעת שראה בגדיה אחרי כן מלוכלכים בדם להכי פריך נסמוך עילוה שאומרת שנתלכלכו לה ממקום אחר: וספרה לה לעצמה. וא''ת אמאי אין מברכת זבה על ספירתה כמו שמברכין על ספירת העומר דהא כתיב וספרה וי''ל דאין מברכין אלא ביובל שמברכין ב''ד בכל שנה שלעולם יוכל למנות כסדר וכן עומר אבל זבה שאם תראה תסתור אין לה למנות.: יחזור ויקניטנה כדי שתדור בפניו ויפר לה. ואם לא שיקניטנה לא ידע מתי תדור שיפר ואע''ג דבעיא היא בפ' נערה המאורסה (נדרים דף עב:) אם בעל מיפר בלא שמיעה או לא לא שיוכל להפר נדרים שתדור מכאן ולהבא דאם כן תפשוט מהכא דאין מיפר בלא שמיעה מדמצריך להקניטה אלא מיירי בנדרים שכבר נדרה ולא שמע אבל הכא היכי יפר דשמא עדיין לא נדרה ולאחר מיכן שמא תדור ותעבור מיד קודם שיפר והא דבעי למפשט מדתניא האומר לאשתו כל נדרים שתדור מכאן עד שאבא ממקום פלוני הרי הן מופרין ר''א אומר מופר לא משום דמיבעיא ליה היכא דלא נדרה תדע מדפשיט מדר''א ואדרבה מדרבנן הו''ל למפשט דקתני וחכ''א אינו מופר אלא ה''ק התם מדר''א נשמע לרבנן דע''כ לא פליגי עליה רבנן אלא בהא דאין יכול להפר קודם שיחול הנדר אבל בהא מודו רבנן דאם כבר חל הנדר דמיפר אע''ג דלא שמע:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר