סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אַכּוּלְּהוּ וְהָא שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים קָאָמַר אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי חַמָּר וְנַעֲשֶׂה גַּמָּל מַאי אֲמַר לֵיהּ רוֹצָה אִשָּׁה בְּקַב וְתִיפְלוּת מֵעֲשָׂרָה קַבִּין וּפְרִישׁוּת
הַסַּפָּנִים אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר רַב בְּרוֹנָא אָמַר רַב הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר רַב זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים הַתַּלְמִידִים יוֹצְאִין לְתַלְמוּד תּוֹרָה שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אָמַר רָבָא סָמְכוּ רַבָּנַן אַדְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה וְעָבְדִי עוֹבָדָא בְּנַפְשַׁיְיהוּ
כִּי הָא דְּרַב רְחוּמִי הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרָבָא בְּמָחוֹזָא הֲוָה רְגִיל דַּהֲוָה אָתֵי לְבֵיתֵיהּ כֹּל מַעֲלֵי יוֹמָא דְכִיפּוּרֵי יוֹמָא חַד מְשַׁכְתֵּיהּ שְׁמַעְתָּא הֲוָה מְסַכְּיָא דְּבֵיתְהוּ הַשְׁתָּא אָתֵי הַשְׁתָּא אָתֵי לָא אֲתָא חֲלַשׁ דַּעְתַּהּ אַחִית דִּמְעֲתָא מֵעֵינַהּ הֲוָה יָתֵיב בְּאִיגָּרָא אִפְּחִית אִיגָּרָא מִתּוּתֵיהּ וְנָח נַפְשֵׁיהּ
עוֹנָה שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵימַת אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ אָמַר רַב יְהוּדָה וְאִיתֵּימָא רַב הוּנָא וְאִיתֵּימָא רַב נַחְמָן זֶה הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת
יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי הֲוָה אָזֵיל וְיָתֵיב בְּבֵי רַב וְכׇל בֵּי שִׁמְשֵׁי הֲוָה אָתֵי לְבֵיתֵיהּ וְכִי הֲוָה אָתֵי הֲוָה קָא חָזֵי קַמֵּיהּ עַמּוּדָא דְנוּרָא יוֹמָא חַד מְשַׁכְתֵּיהּ שְׁמַעְתָּא כֵּיוָן דְּלָא חָזֵי הָהוּא סִימָנָא אֲמַר לְהוּ רַבִּי יַנַּאי כְּפוּ מִטָּתוֹ שֶׁאִילְמָלֵי יְהוּדָה קַיָּים לֹא בִּיטֵּל עוֹנָתוֹ הֲוַאי כִּשְׁגָגָה שֶׁיּוֹצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט וְנָח נַפְשֵׁיהּ
רַבִּי אִיעֲסֵק לֵיהּ לִבְרֵיהּ בֵּי רַבִּי חִיָּיא כִּי מְטָא לְמִיכְתַּב כְּתוּבָּה נָח נַפְשַׁהּ דִּרְבִיתָא אָמַר רַבִּי חַס וְשָׁלוֹם פְּסוּלָא אִיכָּא יְתִיבוּ וְעַיִּינוּ בְּמִשְׁפָּחוֹת רַבִּי אָתֵי מִשְּׁפַטְיָה בֶּן אֲבִיטַל וְרַבִּי חִיָּיא אָתֵי מִשִּׁמְעִי אֲחִי דָוִד
אֲזַל אִיעֲסֵק לֵיהּ לִבְרֵיהּ בֵּי רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָא פְּסַקוּ לֵיהּ תַּרְתֵּי סְרֵי שְׁנִין לְמֵיזַל בְּבֵי רַב אַחְלְפוּהָ קַמֵּיהּ אֲמַר לְהוּ נִיהְווֹ שֵׁית שְׁנִין אַחְלְפוּהָ קַמֵּיהּ אֲמַר לְהוּ אֶיכְנֹיס וַהֲדַר אֵיזִיל הֲוָה קָא מִכְּסִיף מֵאֲבוּהּ אֲמַר לֵיהּ בְּנִי דַּעַת קוֹנְךָ יֵשׁ בָּךְ
מֵעִיקָּרָא כְּתִיב תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ וּלְבַסּוֹף כְּתִיב וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם
אֲזַל יְתֵיב תַּרְתֵּי סְרֵי שְׁנֵי בְּבֵי רַב עַד דַּאֲתָא אִיעֲקַרָא דְּבֵיתְהוּ אָמַר רַבִּי הֵיכִי נַעֲבֵיד נְגָרְשָׁהּ יֹאמְרוּ עֲנִיָּיהּ זוֹ לַשָּׁוְא שִׁימְּרָה נִינְּסִיב אִיתְּתָא אַחֲרִיתִי יֹאמְרוּ זוֹ אִשְׁתּוֹ וְזוֹ זוֹנָתוֹ בְּעָא עֲלַהּ רַחֲמֵי וְאִיתַּסִּיאַת
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן חֲכִינַאי הֲוָה קָאָזֵיל לְבֵי רַב בְּשִׁילְהֵי הִלּוּלֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אֲמַר לֵיהּ אִיעַכַּב לִי עַד דְּאָתֵי בַּהֲדָךְ לָא אִיעַכַּב לֵיהּ אֲזַל יְתֵיב תְּרֵי סְרֵי שְׁנֵי בְּבֵי רַב עַד דְּאָתֵי אִישְׁתַּנּוֹ שְׁבִילֵי דְמָתָא וְלָא יְדַע לְמֵיזַל לְבֵיתֵיהּ
אֲזַל יְתֵיב אַגּוּדָּא דְּנַהֲרָא שְׁמַע לְהַהִיא רְבִיתָא דַּהֲווֹ קָרוּ לַהּ בַּת חֲכִינַאי בַּת חֲכִינַאי מַלַּי קוּלְּתִיךְ וְתָא נֵיזִיל אֲמַר שְׁמַע מִינַּהּ הַאי רְבִיתָא דִּידַן אֲזַל בָּתְרַהּ הֲוָה יְתִיבָא דְּבֵיתְהוּ קָא נָהֲלָה קִמְחָא דַּל עֵינַהּ חֲזִיתֵיהּ סְוִי לִבַּהּ פְּרַח רוּחַהּ אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲנִיָּיה זוֹ זֶה שְׂכָרָהּ בְּעָא רַחֲמֵי עֲלַהּ וְ[אַ]חֲיַיהּ
רַבִּי חָמָא בַּר בֵּיסָא אֲזַיל יְתֵיב תְּרֵי סְרֵי שְׁנֵי בְּבֵי מִדְרְשָׁא כִּי אֲתָא אֲמַר לָא אֶיעֱבֵיד כִּדְעָבֵיד בֶּן חֲכִינַאי עָיֵיל יָתֵיב בֵּ[י] מִדְרְשָׁא שְׁלַח לְבֵיתֵיהּ אֲתָא רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרֵיהּ יָתֵיב קַמֵּיהּ הֲוָה קָא מְשַׁאֵיל לֵיהּ שְׁמַעְתָּא חֲזָא דְּקָא מְחַדְּדִי שְׁמַעְתָּתֵיהּ חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ אֲמַר אִי הֲוַאי הָכָא הֲוָה לִי זֶרַע כִּי הַאי
עָל לְבֵיתֵיהּ עָל בְּרֵיהּ קָם קַמֵּיהּ הוּא סָבַר לְמִשְׁאֲלֵיהּ שְׁמַעְתְּתָא קָא בָעֵי אֲמַרָה לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ מִי אִיכָּא אַבָּא דְּקָאֵים מִקַּמֵּי בְּרָא קָרֵי עֲלֵיהּ רָמֵי בַּר חָמָא הַחוּט הַמְשׁוּלָּשׁ לֹא בִּמְהֵרָה יִנָּתֵק זֶה רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי חָמָא בַּר בֵּיסָא
רַבִּי עֲקִיבָא רָעֲיָא דְּבֶן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ הֲוָה חֲזִיתֵיהּ בְּרַתֵּיה דַּהֲוָה צְנִיעַ וּמְעַלֵּי אֲמַרָה לֵיהּ אִי מִקַּדַּשְׁנָא לָךְ אָזְלַתְּ לְבֵי רַב אֲמַר לַהּ אִין אִיקַּדַּשָׁא לֵיהּ בְּצִינְעָה וְשַׁדַּרְתֵּיהּ שְׁמַע אֲבוּהָ אַפְּקַהּ מִבֵּיתֵיהּ אַדְּרַהּ הֲנָאָה מִנִּכְסֵיהּ אֲזַל יְתֵיב תְּרֵי סְרֵי שְׁנִין בְּבֵי רַב כִּי אֲתָא אַיְיתִי בַּהֲדֵיהּ תְּרֵי סְרֵי אַלְפֵי תַּלְמִידֵי שַׁמְעֵיהּ לְהָהוּא סָבָא דְּקָאָמַר לַהּ עַד כַּמָּה

רש"י

אכולהו. נמי קאמר דע''י נדר יתר משבת אחת לא: והא. בלא נדר ששה חדשים קאמר בספנים: אינו דומה. לענין תענית מי שיש לו כו' אף כאן בלא נדר דעתה נוחה לבעלה שמא יבא בתוך הזמן אבל זו משהדירה הרי היא כמי שאינה מצפה לבעל: חמר ונעשה גמל מאי. נישאת לו כשהוא חמר מהו ליעשות גמל שלא ברשות הרווחה עדיפא לה שיתעשר או עונה עדיפא לה: בקב ותיפלות. להיות בעלה עמה: מעשרה קבין. להתעשר: דברי ר''א. אמתני' קאי וסיפא דמתני' נקיט: זו דברי ר''א. הנך עונות ויציאות שלא ברשות דמתני' דקתני התלמידים יוצאים לת''ת שלא ברשות שלשים יום: סמכו רבנן. תלמידים שבדורנו סומכים על דבריו ויוצאין שלא ברשות: ועבדי עובדא. כוותיה: בנפשייהו. והוא בא להם ליטול מהם נפשות שנענשים ומתים: מסכיא. תרגום של מצפה: מע''ש כו'. שהוא ליל תענוג ושביתה והנאת הגוף: כפו מטתו. כדת המתאבלים דחייבין בכפיית המטה: איעסק לבריה. להשיא בתו של רבי חייא: איכא פסולא. שלא היו מהוגנים לזוג אחד: שפטיה בן אביטל. בן דוד היה אביטל שם אשת דוד ור' חייא אתי משמעי וזהו הפסול שר' היה מבית דוד ולא היתה בת הבאה משמעי הוגנת לבנו שלא היתה בת מלכים: פסקו ליה תרתי סרי שנין. קודם שיכנוס: אחלפוה קמיה. העבירו הנערה לפני החתן: דעת קונך יש בך. שאמר להרחיק זמן חופתו וחזר וקרבה מרוב חיבת כלתו: מעיקרא כתיב תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך. שיבאו לארץ ואח''כ יבנו לו מקדש: ולבסוף אמר ועשו לי מקדש. במדבר: איעקרא. נעשית עקרה כן דרך העומדות עשר שנים בלא בעל: בשילהי הלוליה דר' שמעון. סוף ימי חופתו: איעכב לי. המתן לי עד שיכלו ימי חופתי ואלך עמך לבי רב: אישתנו שבילי דמתא. שנבנו בעיר בנינים חדשים ונסתמו בה מבואות: לההיא רביתא. נערה: סוי לבה. ראה לבה כלומר נדמה ללבה פתאום שזה בעלה: לא איעביד כדעבד בר חכינאי. שנכנס לביתו פתאום: יתיב קמיה. ולא היה האב מכירו: חזיא. לבריה דמחדדן שמעתתיה: אי הואי הכא. אילו הייתי כאן כשהנחתי בני קטן והלכתי הייתי מלמדו תורה והיה חכם כזה: כלבא שבוע. שם א' מעשירי ירושלים שכל הנכנס לביתו רעב ככלב הי' יוצא שבע:

תוספות

רוצה אשה בקב ותיפלות כו'. תימה דאמרינן לעיל שאני התם דאית להו רווחא ושמא עבודת המלך איכא רווחא טפי: מתשעה קבין ופרישות גרסי' דהמשרה אשתו ע''י שליש תנן (לקמן סד:) דנותן לה שני קבין ואינו פורש מתשמיש והמורד על אשתו מתשמיש מוסיפין על כתובתה ג' דינר (לקמן סג.) ולפי חשבון ד' סאין בסלע הוי ג' דינר י''ח קבין.] כן פי' בערוך.: החוט המשולש לא במהרה ינתק. לפי ששלשתן ראו זה את זה כדאמרי' בעלמא (בב''ב נט.) שאמר ר' אושעיא דבר ואתו ושאלו לר' ביסא לכך קרי עלייהו החוט המשולש לא במהרה ינתק כלומר לא ינתק מזרעו לעולם כדאמרי' בעלמא (ב''מ דף פה.) כיון שאדם לומד הוא ובנו ובן בנו מכאן ואילך תורה חוזרת על אכסניא שלה ודריש מואני זאת בריתי וגו': [וע''ע תוספות ב''ב נט. ד''ה החוט]: דהוה צניע ומעלי. והא דאמר באלו עוברין (פסחים מט:) אמר ר''ע כשהייתי עם הארץ הייתי אומר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור משמע דלא הוה מעלי איכא למימר דהתם לאו משום שהיה שונא תלמידי חכמים אלא משום שהי' סבור שמתגאין על עמי הארץ מפני תורתן והיו תלמידי חכמים שונאים אותם וגם משום שלא היו מניחין אותם ליגע בהם כדאמרינן (חגיגה דף יח:) בגדי עם הארץ מדרס לפרושים אבל מכל מקום שומר מצות היה. רבינו תם:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר