סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רש"י

שהפה שאסר. זה אינו יודע שהיתה של אביו אלא על פיו של זה ומה שאסר הרי התיר: גמ' טעמא דאיכא עדים. דיצתה בהינומא: הבעל מהימן. ולא אמרינן הואיל ומספקא לן על יום נישואיה אם בתולה היתה אם בעולה העמד אותה על חזקתה של קודם לכן ומתחלה בתולה היתה: היא נאמנת. דאזיל בתר חזקה דגופא: בברי ושמא. גבי משארסתני נאנסתי היא טוענת ברי לי הוא והוא אינו טוען אלא שמא עד שלא ארסתיך דהא אינו יודע מתי נאנסה: ודקארי לה. למימר סתמא דלא כרבן גמליאל: מאי קארי לה. ומאי עלה בדעתו לאפוקי מדר''ג הא לא דמיא לה: כיון דרוב נשים בתולות נישאות. קרובה טענתה להיות אמת יותר משלו וכברי ושמא דמיא: והכי נמי מסתברא. דר''ג מודה בה דבעל מהימן: אי אמרת בשלמא איירי ר''ג במודה. דהך רישא הודאה הוא דקא מודה ר''ג לרבי יהושע ואמר אע''ג דפליגנא עלך בברי ושמא מודינא לך בברי וברי היינו דשייך למיתני בתריה ור' יהושע מודה לר''ג בהאומר לחברו שדה זו כו' דאע''ג דפליגנא בפ''ק במשארסתני נאנסתי דאע''ג דאיכא למימר מגו לא מהימנא מודינא בהאי מגו דאי בעי שתיק ולא א''ל של אביך היתה כי אמר ליה נמי לקחתיה הימנו מהימן כדלקמן: אלא אי אמרת לא איירי. רישא במודה ר''ג מאי מודה רבי יהושע מאי שייך למיתנייה הכא ואהיכא קאי: אמגו קאי. אפלוגתא דאיכא למימר בה מגו בפ' קמא קאי וקאמר אע''ג דפליגנא במגו דהתם במגו דהכא מודינא כדלקמן: אהייא. איכא מגו: הרי כריסה בין שיניה. ואינה יכולה לומר לא נבעלתי: וקאמרה נבעלתי. ולכשר נבעלתי מהימנא: בשלמא לר' אלעזר דאמר. בפרק קמא טענתייהו במנה ולא כלום מוכת עץ שלא הכיר בה אינה יכולה לתובעו אלא מנה והוא אומר דרוסת איש את ואין ליך כלום איכא מגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני תחתיך: משארסתני. אירע לי ונסתחפה שדהו ואית לי מאתים: וקאמרה. מוכת עץ אני מעיקרא ולא תבעה אלא מנה מהימנא: אלא לר' יוחנן. דאמר טענתייהו במאתי' ומנה שהיא תובעתו מאתים ליכא מידי בין תחתיו למעיקרא מאי מגו איכא: הכא. גבי שדה אין שור שחוט לפניך שיעלה על לב בעליו לתבוע מי שחטו כלומר אם שתק זה לא היו לו עוררים הלכך אי לאו דדבר פשוט הוא שלקחה הימנו לא היה אומר לו של אביך היתה הלכך אמרי' מגו אבל גבי לא מצא לה בתולים שור שחוט לפניך בתולים שלא מצא לה הם הסיתוהו לבא לב''ד ואע''פ שיש לה להשיב טענה טובה מזו לא אמרינן מגו דדלמא לא אסקה אדעתה א''נ איערומי קא מערמא: וכיון שרוב נשים. קושיא היא: יש לה קול. והרבה יודעים שיצאה בהינומא:

תוספות

דאי רבן גמליאל הא אמר איהי מהימנא. נראה דלמ''ד הטוען אחר מעשה ב''ד לא אמר כלום פריך דלמ''ד דמצי טעין פרעתי הכא נאמן הבעל אפילו לר''ג לומר אלמנה נשאתיך במיגו דאי בעי אמר פרעתי: הכי נמי מסתברא. פי' בקונטרס הכי נמי מסתברא דמתני' אתיא כרבן גמליאל כדמשנינן דבברי וברי מודה מדקתני ומודה ר' יהושע כו' וקשה לפי' דכי לא איירי נמי ר''ג במודה אתי שפיר ומודה רבי יהושע כלומר אע''ג דברישא פליגנא עלך בסיפא מודינא לך אע''ג דרישא וסיפא אינן מענין אחד כי היכי דאתיא ליה שפיר ומודה רבי יהושע אי איירי ר''ג במודה אע''ג דמודה דר' גמליאל אינו מענין ומודה דרבי יהושע ויש ליישב דודאי כי איירי ר''ג במודה שייך למיתני שפיר ומודה רבי יהושע אע''ג דלא הוי מענין אחד כלומר דאגב דתנא מילתא דמודה ר''ג תני נמי מילתא דמודה בה רבי יהושע אבל אי לא איירי רבן גמליאל במודה לא שייך למיתני ומודה רבי יהושע לאשמועינן אע''ג דפליג ברישא מודה בסיפא כיון דרישא וסיפא אינם מענין אחד אבל קשה דלא הוה ליה למימר אמגו קאי דעד השתא נמי לפ''ה אמגו הוי קאי ונראה לר''י דה''פ הכי נמי מסתברא דכברי ושמא דמי ולא בא לומר דפליג רבן גמליאל ברישא אלא אע''ג דכברי ושמא דמי מודה ר''ג משום דלאו שמא ממש הוא מדקאמר ומודה רבי יהושע אי אמרת בשלמא איירי ר''ג במודה כלומר אע''ג דכברי ושמא דמי מודה ר''ג דבעל נאמן היינו דקתני ומודה רבי יהושע דבהאי ברי נאמן דס''ד דטעמא דרבי יהושע משום ברי ושמא דזה אינו תובעו כדפי' בקונט' והשתא הוה מודה דר''ג ומודה דר''י מענין אחד אלא אי אמרת דרישא בברי וברי גמור הוא ולא איירי רבן גמליאל במודה דפשיטא דכיון דברי וברי הוא דלא פליג ר''ג מאי ומודה וקאמר מי סברת דארישא קאי וטעמא דר''י משום ברי ושמא אמגו קאי דטעמא דר' יהושע משום מגו ונאמן אפי' הלה תובעו ואפירקין קמא קאי: התם שור שחוט לפניך. פירש בקונטרס שהוא טוען עד שלא אירסתיך נאנסת והכא אין שור שחוט לפניך דאין הלה תובעו ור''י מפרש דהכא נמי איירי בהלה תובעו כדפי' וה''פ התם שור שחוט לפניך דהרי אין לה בתולים ואינה יכולה לומר בתולה אני כמו בשור שחוט שאין יכול לומר חי הוא ולהכי בין אומרת משארסתני נאנסתי בין אומרת מוכת עץ אני תחתיך לא מהימנא הכא אין שור שחוט לפניך ונאמן במגו דאי בעי אמר לא היתה של אביך מעולם: כיון דרוב נשים בתולות נישאות כי ליכא עדים מאי הוי. לרב פריך דאית ליה. הולכין בממון אחר הרוב:

עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר