סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אוֹ לְחוּרְבָּה וְאָמְרוּ לָהּ מָה טִיבוֹ שֶׁל אִישׁ זֶה כֹּהֵן הוּא וּבֶן אֲחִי אַבָּא הוּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים נֶאֱמֶנֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה לְנָתִין וּלְמַמְזֵר עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ
בִּשְׁלָמָא לִזְעֵירִי הַיְינוּ דְּקָתָנֵי תַּרְתֵּי לְסֵתֶר אוֹ לְחוּרְבָּה אֶלָּא לְרַב אַסִּי דְּאָמַר נִבְעֲלָה תַּרְתֵּי לְמָה לִי חֲדָא קָתָנֵי לְסֵתֶר דְּחוּרְבָּה
וְהָא לְסֵתֶר אוֹ לְחוּרְבָּה קָתָנֵי חֲדָא לְחוּרְבָּה דְמָתָא וַחֲדָא לְחוּרְבָּה דְּדַבְרָא וּצְרִיכִי דְּאִי אַשְׁמְעִינַן חוּרְבָּה דְמָתָא בְּהָא קָמַכְשַׁר רַבָּן גַּמְלִיאֵל מִשּׁוּם דְּרוֹב כְּשֵׁרִים אֶצְלָהּ אֲבָל לְחוּרְבָּה דְּדַבְרָא דְּרוֹב פְּסוּלִין אֶצְלָהּ אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ
וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָהִיא בְּהָהִיא קָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדֶה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל צְרִיכָא
מֵיתִיבִי זוֹ עֵדוּת שֶׁהָאִשָּׁה כְּשֵׁרָה לָהּ וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אִי אַתֶּם מוֹדִים בִּשְׁבוּיָה שֶׁנִּשְׁבֵּית וְיֵשׁ לָהּ עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית וְהִיא אוֹמֶרֶת טְהוֹרָה אֲנִי שֶׁאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת
אָמְרוּ לוֹ אֲבָל וּמָה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין זוֹ לָזוֹ לָזוֹ יֵשׁ עֵדִים ולָזוֹ אֵין לָהּ עֵדִים
אָמַר לָהֶם אַף לָזוֹ יֵשׁ עֵדִים שֶׁהֲרֵי כְּרֵיסָהּ בֵּין שִׁינֶּיהָ אָמְרוּ לוֹ רוֹב גּוֹיִם פְּרוּצִים בַּעֲרָיוֹת הֵם אָמַר לָהֶן אֵין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לַעֲרָיוֹת
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּעֵדוּת אִשָּׁה בְּגוּפָהּ אֲבָל עֵדוּת אִשָּׁה בְּבִתָּהּ דִּבְרֵי הַכֹּל הַוָּלָד שְׁתוּקִי
מַאי קָאָמַר לְהוּ וּמַאי קָמַהְדְּרִי לֵיהּ הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ הֲשַׁבְתָּנוּ עַל הַמְעוּבֶּרֶת מָה תְּשִׁיבֵנוּ עַל הַמְדַבֶּרֶת אָמַר לָהֶם מְדַבֶּרֶת הַיְינוּ שְׁבוּיָה אָמְרוּ לוֹ שָׁאנֵי שְׁבוּיָה דְּרוֹב גּוֹיִם פְּרוּצִים בַּעֲרָיוֹת הֵם אָמַר לָהֶם הָא נָמֵי כֵּיוָן דְּאִיסְתַּתַּר אֵין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לַעֲרָיוֹת
קָתָנֵי מִיהַת תַּרְתֵּי מְדַבֶּרֶת וּמְעוּבֶּרֶת תְּיוּבְתָּא דְּרַב אַסִּי תְּיוּבְתָּא
וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּהָתָם רוֹב פְּסוּלִין אֶצְלָהּ וְהָכָא רוֹב כְּשֵׁרִין אֶצְלָהּ מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר מַכְשִׁיר אֲפִילּוּ בְּרוֹב פְּסוּלִין לְדִבְרֵי הַפּוֹסֵל פּוֹסֵל אֲפִילּוּ בְּרוֹב כְּשֵׁרִים
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר בָּהּ מַכְשִׁיר בְּבִתָּהּ לְדִבְרֵי הַפּוֹסֵל בָּהּ פּוֹסֵל בְּבִתָּהּ וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר בָּהּ פּוֹסֵל בְּבִתָּהּ
אָמַר רַבָּה מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בִּשְׁלָמָא אִיהִי אִית לַהּ חֲזָקָה דְכַשְׁרוּת בִּתָּהּ לֵית לַהּ חֲזָקָה דְכַשְׁרוּת
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹחָנָן בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּעֵדוּת אִשָּׁה בְּגוּפָהּ אֲבָל עֵדוּת אִשָּׁה בְּבִתָּהּ דִּבְרֵי הַכֹּל הַוָּלָד שְׁתוּקִי מַאי לָאו שְׁתוּקִי וּפָסוּל לָא שְׁתוּקִי וְכָשֵׁר
וּמִי אִיכָּא שְׁתוּקִי כָּשֵׁר אִין כְּדִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים עוֹמְדִים וּפֵירַשׁ אֶחָד מֵהֶם וּבָעַל הַוָּלָד שְׁתוּקִי
מַאי שְׁתוּקִי אִילֵימָא שֶׁמַּשְׁתִּיקִין אוֹתוֹ מִנִּכְסֵי אָבִיו פְּשִׁיטָא וּמִי יָדְעִינַן אֲבוּהּ מַנּוּ אֶלָּא שֶׁמַּשְׁתִּיקִין אוֹתוֹ מִדִּין כְּהוּנָּה דִּכְתִיב וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם מִי שֶׁזַּרְעוֹ מְיוּחָס אַחֲרָיו יָצָא זֶה שֶׁאֵין זַרְעוֹ מְיוּחָס אַחֲרָיו
הָהוּא אָרוּס וַאֲרוּסָתוֹ דַּאֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף הִיא אָמְרָה מִינֵּיהּ וְהוּא אָמַר

רש"י

לחורבה. סתמא לבעילה שהוא מקום לזנות: חורבה דמתא. סתם בעילתה מאחד מבני העיר ואיכא למימר בעיר שרובה ישראל כשרים קאמר: דדברא. ספק אחד מסוף העולם בא לכאן ורוב העולם עובדי כוכבים הם ופוסלים אשה בביאתם לכהונה כדאמר ביבמות (דף מה.) ובקדושין (דף עה:) יצאו עובד כוכבים ועבד שאין לו אלמנות וגירושין בה: זו עדות שהאשה. עצמה כשרה לומר לכשר נבעלתי: אינה נאמנת. לינשא לכהן: אמרו לו אבל. הן כמו אבל שרה אשתך (בראשית יז) דמתרגמינן בקושטא: ומה הפרש בין זו לזו. ר' יהושע קאמר לה: לזו יש עדים. שנבעלה דכיון דנשבית לבין העובדי כוכבים והם פרוצים בעריות כולנו עדים שנבעלה: ולזו אין עדים. שנבעלה שלא ראוה אלא מדברת ומיגו דאי בעיא אמרה לא נבעלתי כי אמרה נמי לכשר נבעלתי מהימנא: אף לזו. כלומר אף כאן יש אחת שיש לה עדים ואתם חולקים עלי בהיותה מעוברת: אמרו ליה כו'. לקמיה מפרש מאי קא מהדרי ליה על מאי דקאמר להו: אין אפוטרופוס כו'. לקמן מפרש: בד''א. דנאמנת לר''ג: בעדות אשה בגופה. כלומר להכשיר את עצמה לכהונה דלא מחזקינן לה בנבעלה לפסול: מאי קאמר להו כו'. כלומר מאי קאמר להו איהו דקא מהדרי ליה אינהו רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות כלום תשובה היא זו על מה שאמר להם אף לזו יש לה עדים אין לך פרוץ גדול מזה דקחזינן דנתעברה ממנו: השבתנו על המעוברת. תשובה גמורה ונצחת: מדברת היינו שבויה. מה מדברת אין לה עדים אף שבויה אין לה עדים בבעילה ואתם מחזיקים אותה כנבעלה: פרוצים בעריות. והא ודאי נבעלה: אין אפוטרופוס לעריות. אין אתם יכולים להיות לה אפוטרופוס לומר לא נבעלה: ותיפוק ליה וכו'. לרבי יהושע פריך נהי נמי דאין אפוטרופוס לעריות תיפוק ליה דלא דמי לשבויה דהתם רוב פסולין כו': מכשיר אפי' ברוב פסולים. דאמרינן אוקמה אחזקה ועל רוב פסולים שהיו מכשירים אותה הביא הוא להם ראיה מן השבויה: אית לה חזקה דכשרות. וי''ל אשה זו בחזקת כשרות עומדת ומספק אתה בא לפוסלה אל תפסילנה מספק: לא שתוקי וכשר. כלומר שתוקי הוא במקצת שאם כהן היה הבועל והעובר יהיה זכר משתקין אותו מדין כהונה כדלקמן אבל כשר הוא ליוחסין שאם נקבה היא תינשא לכהונה ואם זכר הוא בתו ואלמנתו כשרות לכהונה: ופירש אחד מהן. ואין ידוע איזה הוא: הולד שתוקי. ואע''פ שברור לנו שמכהן כשר בא והאי שתוקי על כרחך כשר ליוחסין ואם נקבה היא ראויה לכהן וקרי ליה שתוקי: מדין כהונה. שלא יעבוד עבודה ולא יאכל תרומה: מיוחס אחריו. שאנו יודעין מי אביו:

תוספות

השבתנו על המעוברת. פי' לדידן ניחא דאשה מזנה בודקת ומזנה ולא דמיא לשבויה אלא לדידך דלית לך הך סברא תינח מעוברת אבל מדברת אפילו לפי דבריך יש הפרש דלזו יש עדים ולזו אין עדים ואיכא מיגו אמר להם מדברת היינו שבויה וכמו ששבויה אין נאמנת לומר לא נבעלתי ה''נ מדברת כדמסיק לפי שאין אפוטרופוס לעריות ומיהו פי' זה לא יתכן למאי דפרישית לעיל דלר' יהושע נאמנת לומר לא נבעלתי ופר''י בדוחק מדברת היינו שבויה דכמו. ששבויה בחזקת בעולה כך מדברת בחזקת בעולה לענין שאם אמרה לכשר נבעלתי שאינה נאמנת במיגו לפי שיראה לומר לא נבעלתי ולהכי אהני דאין אפוטרופוס לעריות דלא חשבינן ליה מיגו: מסייע ליה לר' יהושע בן לוי. הקשה ר''ת אכתי תיפוק ליה דהתם בשבויה כל פסולים והכא בחורבה דדברא רוב ותירץ דרוב ככל וליכא למימר במדברת דליכא אלא רוב איכא למימר סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע לה רובא דאפילו אית להו סמוך מיעוטא לחזקה לר''ג ור' יהושע מ''מ לא הוי אלא פלגא ופלגא ודין הוא שתאסר מספק דספק איסורא לחומרא ולא דמי לתינוק שנמצא בצד העיסה בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף פ. ושם) דמטהרין מטעם סמוך מיעוטא לחזקה דאם אמרו ספק טומאה לטהר יאמרו ספק איסור להתיר כדאמרינן פרק כיסוי הדם (חולין דף פו:): מכשיר אפילו ברוב פסולים. והא דקאמרינן בפ' עשרה יוחסין (קדושין עד. ושם) גבי אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי ומפרש בגמרא שבודקין אמו ואומרת לכשר נבעלתי ופריך כמאן כר''ג תנינא חדא זימנא היתה מעוברת כו' פי' והוה ליה למתני וכן אמר אבא שאול וכן פי' שם בקונטרס ומשני דאבא שאול עדיפא מר''ג דאי מהתם הוה אמינא ברוב כשרים אצלה כו' אע''ג דאמרי' הכא דר''ג מכשיר אפילו ברוב פסולין אבא שאול קאי אמתני' וממתני' לא משמע מידי דאיירי ברוב פסולים והא דפריך התם לעיל למאי דהוה בעי למימר דאבא שאול אתא להכשיר בבתה הניחא למ''ד לדברי המכשיר בה פוסל בבתה אבל למ''ד מכשיר בבתה מאי איכא למימר התם פריך שפיר דאפי' לזעירי לשון המשנה דקתני מה טיבו של עובר זה משמע דאתא להכשיר בבתה: פשיטא מי ידעינן אבוה מנו. הכא לא בעי לשנויי לא צריכא דאי תפס כדמשני בפרק עשרה יוחסין (שם דף עה. ושם) גבי ארוסה שעיברה דהתם רגלים לדבר דמארוס נתעברה ואיכא למיתלי ביה טפי מבאיניש דעלמא: בעינן זרעו מיוחס אחריו. והא דאמר בהחולץ (יבמות דף לז.) ראשון ראוי להיות כ''ג גבי ספק בן תשע לראשון בפרק נושאין על האנוסה (שם דף ק:) פריך לה ומשני זרעו מיוחס אחריו דרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא וכי גזור רבנן בזנות בנישואין לא גזור: [ההוא ארוס וארוסתו. והא דאמר בעשרה יוחסין (קדושין דף עה.) איתמר הבא על ארוסתו בבית חמיו רב אמר הולד ממזר ושמואל אמר הולד שתוקי כשלא בדקו את אמו דאי בשבדקו קשיא דשמואל אדשמואל דהכא אמר שמואל דנאמנת דהלכה כרבן גמליאל דנאמנת והתם קאמר איפוך שמואל אמר הולד ממזר וכן משמע דבמסקנא משני התם לעולם לא תיפוך כו' ומפרש מאי שתוקי שבודקין את אמו ואומרת לכשר נבעלתי ואם תאמר אכתי לשמואל דהתם משמע דוקא בבא על ארוסתו בבית חמיו מהני בדיקה והכא משמע אפילו כי לא מודה אמר שמואל דנאמנת כרבן גמליאל ויש לומר דהא דנקט בא היינו משום רבותא דרב נקטיה דאפילו הכי אמר הולד ממזר אי נמי התם הוא דבעינן בא משום דאיירי בדדיימא מעלמא כדאמר רבא ביבמות בשלהי אלמנה לכהן גדול מסתברא מילתא דרב בדדיימא מעלמא והכא בדלא דיימא מעלמא מיירי ועוד דבכל הספרים גרס בקדושין ארוסה שעיברה וההיא דוקא קאמר שבודקין אבל בבא א''צ בדיקה ומיהו קשה ללישנא קמא ביבמות בסוף פ' אלמנה דפליגי רב ושמואל בבא ומסיק התם אביי דאע''ג דלא דיימא מעלמא פליגי דדלמא מדאפקרה נפשה לגבי ארוס מפקרה נפשה לגבי עלמא הא אמר הכא חדא דקא מודה ומשמע דכשר אפילו לר' יהושע ובא כמודה
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר