סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

כׇּל יוֹמָא דְשַׁבְּתָא הֲוָה יָתֵיב וְגָרֵיס כּוּלֵּי יוֹמָא הַהוּא יוֹמָא דְּבָעֵי לְמֵינַח נַפְשֵׁיהּ קָם מַלְאַךְ הַמָּוֶת קַמֵּיהּ וְלָא יְכִיל לֵיהּ דְּלָא הֲוָה פָּסֵק פּוּמֵּיהּ מִגִּירְסָא אֲמַר מַאי אַעֲבֵיד לֵיהּ הֲוָה לֵיהּ בּוּסְתָּנָא אֲחוֹרֵי בֵּיתֵיהּ אֲתָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת סָלֵיק וּבָחֵישׁ בְּאִילָנֵי נְפַק לְמִיחְזֵי הֲוָה סָלֵיק בְּדַרְגָּא אִיפְּחִית דַּרְגָּא מִתּוּתֵיהּ אִישְׁתִּיק וְנָח נַפְשֵׁיהּ שְׁלַח שְׁלֹמֹה לְבֵי מִדְרְשָׁא אַבָּא מֵת וּמוּטָל בַּחַמָּה וּכְלָבִים שֶׁל בֵּית אַבָּא רְעֵבִים מָה אֶעֱשֶׂה שְׁלַחוּ לֵיהּ חֲתוֹךְ נְבֵלָה וְהַנַּח לִפְנֵי הַכְּלָבִים וְאָבִיךְ הַנַּח עָלָיו כִּכָּר אוֹ תִּינוֹק וְטַלְטְלוֹ וְלֹא יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת
וּלְעִנְיַן שְׁאֵילָה דְּשָׁאֵילְנָא קֳדָמֵיכוֹן נֵר קְרוּיָה נֵר וְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם קְרוּיָה נֵר מוּטָב תִּכְבֶּה נֵר שֶׁל בָּשָׂר וָדָם מִפְּנֵי נֵרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב בִּקְּשׁוּ חֲכָמִים לִגְנוֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת מִפְּנֵי שֶׁדְּבָרָיו סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה וּמִפְּנֵי מָה לֹא גְּנָזוּהוּ מִפְּנֵי שֶׁתְּחִילָּתוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה וְסוֹפוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה תְּחִילָּתוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה דִּכְתִיב מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכׇל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמוֹל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְאָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ הוּא דְּאֵין לוֹ קוֹדֶם שֶׁמֶשׁ יֵשׁ לוֹ סוֹפוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה דִּכְתִיב סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כׇּל הָאָדָם
מַאי כִּי זֶה כׇּל הָאָדָם אָמַר רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) [אֶלְעָזָר] כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל זֶה רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא אָמַר שָׁקוּל זֶה כְּנֶגֶד כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר וְאָמְרִי לַהּ שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר לֹא נִבְרָא כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ אֶלָּא לִצְווֹת לָזֶה
וּמַאי דְּבָרָיו סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה כְּתִיב טוֹב כַּעַס מִשְּׂחוֹק וּכְתִיב לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל כְּתִיב וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה וּכְתִיב וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עוֹשָׂה לָא קַשְׁיָא טוֹב כַּעַס מִשְּׂחוֹק טוֹב כַּעַס שֶׁכּוֹעֵס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִשְּׂחוֹק שֶׁמְּשַׂחֵק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל זֶה שְׂחוֹק שֶׁמְּשַׂחֵק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַבָּא וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עוֹשָׂה זוֹ שִׂמְחָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל מִצְוָה לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר שִׂמְחָה (שֶׁל מִצְוָה) שֶׁנֶּאֱמַר וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה'
אָמַר רַב יְהוּדָה וְכֵן לִדְבַר הֲלָכָה אָמַר רָבָא וְכֵן לַחֲלוֹם טוֹב אִינִי וְהָאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב כׇּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ וְאֵין שִׂפְתוֹתָיו נוֹטְפוֹת מָר תִּכָּוֶינָה שֶׁנֶּאֱמַר שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נוֹטְפוֹת מוֹר עוֹבֵר אַל תִּקְרֵי מוֹר עוֹבֵר אֶלָּא מָר עוֹבֵר אַל תִּקְרֵי שׁוֹשַׁנִּים אֶלָּא שֶׁשּׁוֹנִים לָא קַשְׁיָא הָא בְּרַבָּה וְהָא בְּתַלְמִידָא וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא בְּרַבָּה וְלָא קַשְׁיָא הָא מִקַּמֵּי דְּלִפְתַּח הָא לְבָתַר דִּפְתַח כִּי הָא דְּרַבָּה מִקַּמֵּי דְּפָתַח לְהוּ לְרַבָּנַן אָמַר מִילְּתָא דִּבְדִיחוּתָא וּבָדְחִי רַבָּנַן לְסוֹף יָתֵיב בְּאֵימְתָא וּפָתַח בִּשְׁמַעְתָּא
וְאַף סֵפֶר מִשְׁלֵי בִּקְּשׁוּ לִגְנוֹז שֶׁהָיוּ דְּבָרָיו סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה וּמִפְּנֵי מָה לֹא גְּנָזוּהוּ אָמְרִי סֵפֶר קֹהֶלֶת לָאו עַיְינִינַן וְאַשְׁכְּחִינַן טַעְמָא הָכָא נָמֵי לִיעַיֵּין וּמַאי דְּבָרָיו סוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה כְּתִיב אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ וּכְתִיב עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ לָא קַשְׁיָא הָא בְּדִבְרֵי תוֹרָה הָא בְּמִילֵּי דְעָלְמָא כִּי הָא דְּהָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲמַר לֵיהּ אִשְׁתְּךָ אִשְׁתִּי וּבָנֶיךָ בָּנַי אֲמַר לֵיהּ רְצוֹנֶךָ שֶׁתִּשְׁתֶּה כּוֹס שֶׁל יַיִן שָׁתָה וּפָקַע הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא אֲמַר לֵיהּ אִמְּךָ אִשְׁתִּי וְאַתָּה בְּנִי אֲמַר לֵיהּ רְצוֹנֶךָ שֶׁתִּשְׁתֶּה כּוֹס שֶׁל יַיִן שָׁתָה וּפָקַע אֲמַר רַבִּי חִיָּיא אַהְנְיָא לֵיהּ צְלוֹתֵיהּ לְרַבִּי דְּלָא לְשַׁוּוֹיֵיהּ בְּנֵי מַמְזֵירֵי דְּרַבִּי כִּי הֲוָה מְצַלֵּי אֲמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם מֵעַזֵּי פָּנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים
בְּדִבְרֵי תוֹרָה מַאי הִיא כִּי הָא דְּיָתֵיב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְקָא דָרֵישׁ עֲתִידָה אִשָּׁה שֶׁתֵּלֵד בְּכׇל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הָרָה וְיוֹלֶדֶת יַחְדָּיו לִיגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד אָמַר אֵין כׇּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ אֲמַר לֵיהּ בֹּא וְאַרְאֶךָּ דּוּגְמָתָן בָּעוֹלָם הַזֶּה נְפַק אַחְוִי לֵיהּ תַּרְנְגוֹלֶת וְתוּ יָתֵיב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְקָא דָרֵישׁ עֲתִידִים אִילָנוֹת שֶׁמּוֹצִיאִין פֵּירוֹת בְּכׇל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי מֶה עָנָף בְּכׇל יוֹם אַף פְּרִי בְּכׇל יוֹם לִיגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד אָמַר וְהָכְתִיב אֵין כׇּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ אֲמַר לֵיהּ בֹּא וְאַרְאֶךָּ דּוּגְמָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה נְפַק אַחְוִי לֵיהּ צָלָף וְתוּ יָתֵיב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְקָא דָרֵישׁ עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתּוֹצִיא גְּלוּסְקָאוֹת וּכְלֵי מֵילָת שֶׁנֶּאֱמַר יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ לִיגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד וְאָמַר אֵין כׇּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ אֲמַר לֵיהּ בֹּא וְאַרְאֶךָּ דּוּגְמָתָן בָּעוֹלָם הַזֶּה נְפַק אַחְוִי לֵיהּ כְּמֵיהִין וּפִטְרִיּוֹת וְאַכְּלֵי מֵילָת נְבָרָא בַּר קוֹרָא
תָּנוּ רַבָּנַן לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עַנְוְותָן כְּהִלֵּל וְאַל יְהֵא קַפְּדָן כְּשַׁמַּאי מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם

רש"י

כל יומא דשבתא. של כל שבתות השנים: הוה יתיב וגריס. שלא יקרב מלאך המות אליו שהתורה מגינה ממות כדאמרינן בסוטה (דף כא.): סליק ובחיש באילני. מנענע המלאך באילנות להשמיע קול תימה: וכלבים של בית אבא רעבים. לשתי שאלות הללו הוצרך: ולא יפה אמר כו'. שלתקנת הכלבים לא הצריכוהו לשנות טלטול נבילה ואת האריה המת אסרו לטלטל אלא על ידי ככר או תינוק ל''א שהקדימוהו תשובת הכלב לתשובת האריה לשון רבותי: ולענין שאילתא. דמהו לכבות: דשאילנא קדמיכון. דרך ענוה אמר דהוה ליה למימר דשאילתון קדמי: קרויה נר. נר אלהים נשמת אדם (משלי כ): מוטב תכבה נרו כו'. לאו מהכא יליף חלול שבת דפיקוח נפש נפקא לן מוחי בהם ולא שימות בהם אלא להטעימן הדבר באגדה המושכת את הלב לפי שהיו באים לשמוע הדרשה נשים ועמי הארץ והיו צריכין הדרשנין למשוך את לבבם: תחלתו וסופו. וכ''ש שיש עוד בינתיים: קודם השמש. אם יעמול בתורה שקדמה לשמש יש יתרון: לצוות. צוותא שולא''ש : מהולל. משובח: משחוק שמשחק עם הרשעים. שנותן להם שעה משחקת כדי להאכילן חלקן ולטורדן מן העולם הבא: שמחה של מצוה. כגון הכנסת כלה: שחוק. שחוק ממש שאין דעת שוחק מיושבת עליו ואפילו אינו של לצון מ''מ אין בו יישוב: קלות ראש. לצון: קחו לי מנגן. מצוה היא להשרות עליו שכינה: לדבר הלכה. צריך לפתוח במילי דבדיחותא ברישא: לחלום טוב. אם בא לישן מתוך שמחה מראין לו חלום טוב: נוטפות מר. מרירות מחמת אימה: ובדחי רבנן. נפתח לבם מחמת השמחה: מעזי פנים. שלא יזיקוני: ומעזות פנים. שלא יצא עלי שם ממזרות דהוא עז פנים: בדברי תורה. מותר לענות כאולתו: הרה ויולדת יחדיו. ביום שהרה זה יולדת ולד אחר כמו תרנגולת וכיון שמשמשת בכל יום נמצאת יולדת בכל יום דהכי משמע קרא בכל עת שהיא מתעברת יולדת שממהרת לגמור צורת הולד לזמן מועט: בא ואראך. טרח לענותו כאולתו כדי להעמיד דברי תורה על מכונו: ליגלג. זו אוולת: צלף. מין אילן הטוען ג' מיני פירות אביונות וקפריסין ולולבין וכי איתיה להאי ליתיה להאי כדאמר בריש חזקת הבתים: פיסת בר. משמע גלוסקאות שרחבות כמין פס יד ומשמע כלי מילת כמו כתונת פסים: בר. כמו לשבור בר (בראשית מב) ולענין כלי מילת בר נקי כמו ברה כחמה (שיר ו): כמהין ופטריות. שיוצאין כמות שהן בלילה אחד ורחבין ועגולין כגלוסקאות: נברא בר קורא. סיב כמין לבוש מצוייר גדל סביבות הקור של דקל כשהוא רך קור ענף האילן כשהוא רך יוצא בכל שנה קודם שיתקשה קרוי קור:

תוספות

אין פירוש לקטע זה

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר