סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְהַמַּלְוֶה סֶלַע לְעָנִי בִּשְׁעַת דׇּחְקוֹ עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי
סִימָן אִשָּׁה וְקַרְקַע עֵזֶר זֹאת שְׁתֵּי הַבְרָכוֹת תַּגָּרֵי פָּחֲתִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כׇּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה אֵינוֹ אָדָם שֶׁנֶּאֱמַר זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כׇּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע אֵינוֹ אָדָם שֶׁנֶּאֱמַר הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם
וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַאי דִּכְתִיב אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ זָכָה עוֹזַרְתּוֹ לֹא זָכָה כְּנֶגְדּוֹ וְאִיכָּא דְּאָמְרִי רַבִּי אֶלְעָזָר רָמֵי כְּתִיב כְּנַגְּדוֹ וְקָרֵינַן כְּנֶגְדּוֹ זִכָּה כְּנֶגְדּוֹ לֹא זָכָה מְנַגַּדְתּוֹ
אַשְׁכְּחֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי לְאֵלִיָּהוּ אֲמַר לֵיהּ כְּתִיב אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר בַּמָּה אִשָּׁה עוֹזַרְתּוֹ לָאָדָם אֲמַר לֵיהּ אָדָם מֵבִיא חִיטִּין חִיטִּין כּוֹסֵס פִּשְׁתָּן פִּשְׁתָּן לוֹבֵשׁ לֹא נִמְצֵאת מְאִירָה עֵינָיו וּמַעֲמִידָתוֹ עַל רַגְלָיו
וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַאי דִּכְתִיב זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי מְלַמֵּד שֶׁבָּא אָדָם עַל כׇּל בְּהֵמָה וְחַיָּה וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁבָּא עַל חַוָּה
וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַאי דִּכְתִיב וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם שְׁתֵּי הַבְרָכוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ לִי לְהַבְרִיךְ בְּךָ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית כֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה אֲפִילּוּ מִשְׁפָּחוֹת הַדָּרוֹת בָּאֲדָמָה אֵין מִתְבָּרְכוֹת אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל כׇּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ אֲפִילּוּ סְפִינוֹת הַבָּאוֹת מִגַּלְיָא לְאַסְפַּמְיָא אֵינָן מִתְבָּרְכוֹת אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל
וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר עֲתִידִים כׇּל בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת שֶׁיַּעַמְדוּ עַל הַקַּרְקַע שֶׁנֶּאֱמַר וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט מַלָּחִים כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם עַל הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵין לְךָ אוּמָּנוּת פְּחוּתָה מִן הַקַּרְקַע שֶׁנֶּאֱמַר וְיָרְדוּ רַבִּי אֶלְעָזָר חַזְיַהּ לְהַהִיא אַרְעָא דְּשָׁדֵי בַּיהּ כְּרָבָא לְפוּתְיָא אֲמַר לֵיהּ אִי תִּשְׁדְּיֵיהּ לְאוּרְכָּיךְ הַפּוֹכֵי בְּעִיסְקָא טָב מִינָּךְ
רַב עָל לְבֵינֵי שֻׁיבְלֵי חֲזַנְהוּ דְּקָא נָיְיפָן אֲמַר לְהוּ אִי נָיְיפַתְּ אִיתְנוֹפֵי הַפּוֹכֵי בְּעִיסְקָא טָב מִינָּךְ אָמַר רָבָא מְאָה זוּזֵי בְּעִיסְקָא כֹּל יוֹמָא בִּשְׂרָא וְחַמְרָא מְאָה זוּזֵי בְּאַרְעָא מִילְחָא וַחֲפוּרָה וְלֹא עוֹד אֶלָּא מַגְנְיָא לֵיהּ אַאַרְעָא וּמַרְמְיָא לֵיהּ תִּיגְרֵי
אָמַר רַב פָּפָּא זְרַע וְלָא תִּזְבֹּין אַף עַל גַּב דְּכִי הֲדָדֵי נִינְהוּ הָנֵי מִבָּרְכָן זַבֵּין וְלָא תִּיזּוֹל הָנֵי מִילֵּי בִּיסְתַּרְקֵי אֲבָל גְּלִימָא לָא מִיתְרַמְיָא לֵיהּ
טוּם וְלָא תְּשַׁפֵּיץ שַׁפֵּיץ וְלָא תִּיבְנֵי שֶׁכׇּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן קְפוֹץ זְבֹין אַרְעָא מְתוֹן נְסֵיב אִיתְּתָא נְחֵית דַּרְגָּא נְסֵיב אִיתְּתָא סַק דַּרְגָּא בְּחַר שׁוֹשְׁבִינָא
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא אֵין פּוּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם וּכְתִיב אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר
רַב הֲוָה מִיפְּטַר מֵרַבִּי חִיָּיא אֲמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא לַיצְּלָךְ מִמִּידֵּי דְּקָשֵׁה מִמּוֹתָא וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּקָשֵׁה מִמּוֹתָא נְפַק דָּק וְאַשְׁכַּח וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה וְגוֹ' רַב הֲוָה קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ כִּי אָמַר לַהּ עֲבִידִי לִי טְלוֹפְחֵי עָבְדָא לֵיהּ חִימְצֵי חִימְצֵי עָבְדָא לֵיהּ טְלוֹפְחֵי
כִּי גְדַל חִיָּיא בְּרֵיהּ אֲפֵיךְ לַהּ אֲמַר לֵיהּ אִיעַלַּיָא לָךְ אִמָּךְ אֲמַר לֵיהּ אֲנָא הוּא דְּקָא אָפֵיכְנָא לַהּ אֲמַר לֵיהּ הַיְינוּ דְּקָא אָמְרִי אִינָשֵׁי דְּנָפֵיק מִינָּךְ טַעְמָא מַלְּפָךְ אַתְּ לָא תַּעֲבֵיד הָכִי שֶׁנֶּאֱמַר לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה וְגוֹ'
רַבִּי חִיָּיא הֲוָה קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ כִּי הֲוָה מַשְׁכַּח מִידֵּי צָיַיר לֵיהּ בְּסוּדָרֵיהּ וּמַיְיתֵי נִיהֲלַהּ אֲמַר לֵיהּ רַב וְהָא קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ לְמָר אֲמַר לֵיהּ דַּיֵּינוּ שֶׁמְּגַדְּלוֹת בָּנֵינוּ וּמַצִּילוֹת אוֹתָנוּ

רש"י

אז תקרא. לעיל מיניה כתיב כי תראה ערום וכסיתו היינו דוחק העני ומבשרך לא תתעלם היינו אוהב את שכניו שהן כקרוביו ומקרב את קרוביו ונושא בת אחותו: כנגדו. חלוקה עליו וסותרת דבריו: מנגדתו. מדלא כתיב יו''ד לשון נגדא דמלקות: חטים כוסס. בתמיה: זאת הפעם. מכלל דפעמים אחרים שמש ולא עלו בדעתו: שתי ברכות. כמו מבריך את הגפן (כלאים פ''ז מ''א): רות המואביה ונעמה העמונית. יצאו מהם מלכים ונביאים נעמה אמו של רחבעם ויצא ממנה חזקיה ואסא ויהושפע דהוו צדיקים גמורים וישעיהו הנביא דאמר מר אמוץ ואמציה אחים הוו (מגילה דף י:): שיעמדו על הקרקע. יניחו אומנותם לעסוק בחריש ובקציר: וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט אל הארץ יעמדו: וירדו. לשון ירידת עניות: דשדי בה כרבא. זרע כרוב לישנא אחרינא כרבא חרישה כמו כרוב ותני (ב''ב דף יב.) כמה דמסיק תעלא מבי כרבא (נדה דף סה:): לפותיא. לרוחב הערוגה: אי תשדייה לאורכיך. כלומר אפילו תחזור ותחרשנה לא יועיל כלום לפי עסקא: דהפוכי בעסקא טוב. להרויח יותר: דקא נייפן. הרוח מנשבת זו בזו: אי תניפנו. כמה שתרצו תנופפו אין תועלת בהן לפי פרקמטיא תניפנו לשון הניפי לי במניפה (ב''מ דף פו.): חפורה. שחת ששכרה מועט ואוכל עשבים וחזיז במלח: חפורה. ירק מן התבואה עד שלא הביאה שליש: מגניא ליה אארעא. [משכבת אותו על הארץ] לשמור כל הלילה: [ומרמיא ליה תיגרי. בשבילה מתקוטט עם בני אדם]: זרע. תבואה לאכילת ביתך: ולא תזבון. לא תקנה תבואה מן השוק: ואע''ג דכי הדדי נינהו. אפילו חיטין בזול וקרקעך אינו חשוב ואין לך שכר לפי השעה אפ''ה הני מתברכין ברכה מצויה בדבר שאין לוקח בדמים ואין כלה מהר: ברכה. פלישו''ן בלע''ז: זבן ולא תיזול. מכור כלי תשמישך והשתמש בדמים בפרקמטיא קודם שתבא לידי עניות: ביסתרקי. כלי הבית טאפי''ט בלע''ז: אבל גלימא. שהיא להתכבד בלבישתה לא ימכור דלמא כי הדר בעי לה לא מתרמיא ליה הגונה כמותה: טום. תרגום של סתום כמו סתמום פלשתים (בראשית כו) טומינון פלשתאי טום ולא תשפוץ אם יש לך חור קטן בכותל רעוע סתום אותו מיד ולא תרחיב בנקב לשפץ בו טיט ולבנים הרבה ליפותו: שפוץ. פלשטי''ר בלע''ז. ואם בעל נפש אתה להנאות בנייניך הרחב הנקב ושפציהו להיות יפה. ולא תיבני. לא תפיל את כל הכותל ותבנהו: מתון נסיב איתתא. המתן עד שתבדוק מעשיה שלא תהא רעה וקנטרנית: נחית דרגא ונסיב איתתא. לא תקח אשה חשובה ממך שמא לא תתקבל עליה: שושבינא. אוהב טוב בחר לך אדם חשוב להדבק אחריו: בשביל ישראל. ליראם כדי שיחזרו בתשובה: חימצי. מין קטנית: אפיך לה. היה אומר האב לבנו אמור לאמך לעשות עדשים והוא אומר לה עשי חימצי והיא עושה עדשים: טעמא מלפך. פעמים שהבן מחכים את אביו אני היה לי לעשות כן: אבל אתה. דבר שקר הוא וכתיב למדו לשונם דבר שקר: כי הוה משכח מידי. דבר הראוי לה:

תוספות

המלוה סלע לעני בשעת דחקו. מקשה ר''ת דבפ''ק דחגיגה (דף ה. ושם) אמר ומצאוהו צרות רבות ורעות זה הממציא מעות לעני בשעת דחקו ואומר ר''ת דהתם מיירי ששואל ממנו המושל מס וזקוק למכור ביתו או שדהו על כך וזה ממציא לו מעות ואם לא היה מוצא למכור היו מקילין מעליו והיינו צרות רבות שצריך למכור בזול ומפסיד הכל ומסיק עלה דהיינו דאמרי אינשי זוזא לעללא לא שכיח כלו' לקנות תבואה אין ממציאין לו מעות לתליתא שכיח כשדוחקין אותו למכור כמו תליוהו וזבין (ב''ב דף מז:) ורש''י פירש שם בענין אחר: אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא. מכל דריש שבא לרבות אפילו הנך שאין עומדים אלא מעט בארץ: שאין לך אומנות פחותה כו'. אף על גב דרבי אלעזר גופיה קאמר לעיל כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם צריך לומר קרקע לבנות עליו שידור בו וגם לצורך מזונותיו כדאמר רב פפא בסמוך זרע ולא תזבון והכא מיירי באדם שעיקר אומנותו בקרקע: זבין ולא תיזול. פי' בקונטרס לשון דלות כלומר מכור כלי תשמישך קודם שתעני וקשה דמאי שנא דנקט ביסתרקי טפי משאר מילי ונראה לר''ת כפירוש ר''ח דתיזול ענין אריגה כמו סתר זוללי בשוקא (חולין ס.) כלומר קנה בגדים ולא תארוג כי יותר תרויח בקנין מבאריגה אבל גלימא טוב לארוג דאימור לא מיתרמי ליה כרצונו:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר