סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל מִטַּמֵּא לָהּ שֶׁאֵין רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל אֵין מִטַּמֵּא לָהּ שָׁאנֵי הָתָם דְּרַבִּי רַחֲמָנָא קְרוֹבָה
אִי הָכִי מוּכַּת עֵץ נָמֵי [רַבִּי] קְרוֹבָה אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם וּמָה רָאִיתָ הָא אִתְעֲבִיד בַּהּ מַעֲשֶׂה הָא לָא אִתְעֲבִיד בַּהּ מַעֲשֵׂה
וְרַבִּי יוֹסֵי מִדְּשַׁבְקֵיהּ לְבַר זוּגֵיהּ מִכְּלָל דִּבְמוּכַּת עֵץ כְּרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לֵיהּ מְנָא לֵיהּ מִלֹּא הָיְתָה לְאִישׁ
וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ חַד מִלֹּא הָיְתָה וְחַד מִלְּאִישׁ
אֵלָיו לְרַבּוֹת הַבּוֹגֶרֶת וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּתוּלָה בְּתוּלָה שְׁלֵימָה מַשְׁמַע טַעְמָא דִּידֵיהּ נָמֵי הָתָם מֵהָכָא דְּדָרֵישׁ הָכִי מִדְּאֵלָיו לְרַבּוֹת הַבּוֹגֶרֶת מִכְלָל דִּבְתוּלָה בְּתוּלָה שְׁלֵימָה מַשְׁמַע
תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה שֶׁנֶּאֱמַר וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם וַהֲרֵי פִּנְחָס עִמָּהֶם
וְרַבָּנַן לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת אִי הָכִי בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד נָמֵי
כִּדְרַב הוּנָא דְּרַב הוּנָא רָמֵי כְּתִיב כׇּל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ הָא אֵינָהּ יוֹדַעַת קַיֵּימוּ מִכְּלָל דְּהַטַּף בֵּין יָדְעוּ בֵּין לֹא יָדְעוּ קַיֵּימוּ וּכְתִיב וְכׇל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם הָא יָדְעִי הֲרוֹגוּ
הֱוֵי אוֹמֵר בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי וְכׇל אִשָּׁה יוֹדַעַת אִישׁ בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַתָּה אוֹמֵר בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נִבְעֲלָה מַמָּשׁ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְכׇל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הֱוֵי אוֹמֵר בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר
מְנָא יָדְעִי אָמַר רַב הוּנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא הֶעֱבִירוּם לִפְנֵי הַצִּיץ כׇּל שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא רְאוּיָה לִיבָּעֵל כֹּל שֶׁאֵין פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִיבָּעֵל אָמַר רַב נַחְמָן סִימָן לַעֲבֵירָה הִדְרוֹקָן
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר וַיִּמְצְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר מְנָא יָדְעִי אָמַר רַב כָּהֲנָא הוֹשִׁיבוּם עַל פִּי חָבִית שֶׁל יַיִן בְּעוּלָה רֵיחָהּ נוֹדֵף בְּתוּלָה אֵין רֵיחָהּ נוֹדֵף
וּנְעַבְּרִינְהוּ לִפְנֵי צִיץ אֲמַר רַב כָּהֲנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לְרָצוֹן לָהֶם כְּתִיב לְרָצוֹן וְלֹא לְפוּרְעָנוּת אִי הָכִי בְּמִדְיָן נָמֵי אָמַר רַב אָשֵׁי לָהֶם כְּתִיב לָהֶם לְרָצוֹן וְלֹא לְפוּרְעָנוּת וּלְגוֹיִם אֲפִילּוּ לְפוּרְעָנוּת
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לָךְ אוֹ מִכְּלָלָא שְׁמִיעַ לָךְ
מַאי כְּלָלָא דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עִיר אַחַת הָיְתָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּרָא עָלֶיהָ עַרְעָר וְשִׁגֵּר רַבִּי אֶת רַבִּי רוֹמָנוּס וּבְדָקָהּ וּמָצָא בָּהּ בַּת גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְהִכְשִׁירָהּ רַבִּי לַכְּהוּנָּה אֲמַר לֵיהּ בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לִי
וְאִי מִכְּלָלָא מַאי דִּלְמָא שָׁאנֵי הָתָם הוֹאִיל וְאִנְּסִיב אִנְּסִיב דְּהָא רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ בּוֹגֶרֶת וּמוּכַּת עֵץ לֹא יִשָּׂא וְאִם נָשָׂא נָשׂוּי
הָכִי הַשְׁתָּא בִּשְׁלָמָא הָתָם סוֹפָהּ לִהְיוֹת בּוֹגֶרֶת תַּחְתָּיו סוֹפָהּ לִהְיוֹת בְּעוּלָה תַּחְתָּיו הָכָא סוֹפָהּ לִהְיוֹת זוֹנָה תַּחְתָּיו
רַב סָפְרָא מַתְנֵי לַהּ מִכְּלָלָא וְקַשְׁיָא לֵיהּ וּמְשַׁנֵּי (לֵיהּ) הָכִי
הָהוּא כָּהֲנָא דְּאִנְּסִיב גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַאי הַאי אֲמַר לֵיהּ דְּאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אֲמַר לֵיהּ זִיל אַפֵּיק וְאִי לָא מַפֵּיקְנָא לָךְ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי מֵאוּנָּךְ
תַּנְיָא וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר

רש"י

מדשבקיה לבר זוגיה. דגבי מוכת עץ לא פליג אלא ר' שמעון לחודיה ושבקיה ר' יוסי דהוה בר זוגיה בארוסה מכלל דבמוכת עץ כר' מאיר סבירא ליה לר' יוסי דמטמא לה: מלא היתה. דדריש ליה לר' מאיר מי שהוייתה על ידי איש: והא אפקיה. ר' יוסי להוציא את הארוסה: חד מלא היתה. להוציא את הארוסה: מלאיש. למישרי מוכת עץ שאין מקולקלת על ידי איש: והא אמר ר' שמעון. לעיל בתולה שלימה משמע מדאיצטריך בתוליה למישרי בוגרת לכ''ג: כשרה לכהונה. לא מחזקינן לה כזונה: אי הכי אפילו בת ג' שנים. נמי ליתכשר לרבי שמעון ובלבד שלא תהא נבעלת דהא קרא אנבעלה הוא דקא קפיד ליה וקאמר כל שאין נבעלת החיו לכם: כדרב הונא. לא מצית אמרת דבת ג' שנים לימא קרא החיו: דרב הונא רמי. אשה משמע גדולה וקאמר קרא יודעת הרוגו ושאינה יודעת החיו מכלל דטף לא שנא הכי ולא שנא הכי החיו וכתיב וכל הטף וגו': הוי אומר. מדקשו קראי אהדדי על כרחך יודעת דקרא ואשר לא ידעו לאו ידיעה ממש קאמר דאם כן לא מיתרצא דוקיא דקרא אלא בראויה ליבעל הכתוב מדבר דכל אשה הראויה לידע הרוגו והשתא משמע אשה אפילו טף בת ג' דראויה לידע ולא תידוק הא טף בין ידעי בין לא ידעי החיו דהא בראויה קא מישתעי קרא אלא החיו לכם דקאמר רחמנא בפחותה מבת שלש קאמר: בראויה ליבעל. אע''פ שלא נבעלה: כשהוא אומר וכל הטף אשר לא ידעו החיו. הא אשה אע''פ שלא ידעה הרוגו הוי בראויה ליבעל קמשתעי קרא: פניה מוריקות. נס היה: הדרוקן. פניהן של עוברי עבירה מוריקין: מאנשי יבש גלעד. בימי פלגש בגבעה שנהרגו כל אנשי יבש גלעד לפי שלא באו להלחם בשבט בנימין כשאר אחים והחיו כל שלא נבעלה ונתנום לנותרים משבט בנימין לנשים: בפירוש שמיע לך. מיניה דרבי יהושע בן לוי: או מכללא. דשמעת מיניה מילתא דדייקת מיניה דסבירא ליה כר' שמעון: מאי כללא. מאיזה כלל היה לו לומר: ערער. לפסול משפחת העיר: רומנוס גרסינן: והכשירה. הניחה תחת בעלה כהן: ואי מכללא מאי. ואי מהאי כללא שמיע ליה לר' יעקב מאי אית ליה לרבי זירא לאותביה דקא בעי מיניה בפירוש שמיע לך או מכללא: הכא סופה להיות זונה תחתיו. בתמיה אי סבירא ליה דפסול משום זנות סבירא ליה ואם כן לא שנא לכתחלה ולא שנא דיעבד אסירא: וקשיא ליה. כדאקשי דלמא התם הואיל ואינסיב אינסיב: ומשני הכי. כדשנינן בשלמא התם סופה להיות בעולה תחתיו כו': מפיקנא לך ר' יעקב מאונך. כלומר משמתינן לך ותפיק על כרחך:

תוספות

והא אמר רבי שמעון בתולה שלימה משמע. תימה דלעיל פריך למה לי לרבות הבוגרת והא אמר רבי מאיר בתולה אפילו מקצת בתולים [משמע] משמע דאי הוה סבר בתולה שלימה לא הוה קשה לן מידי והשתא פריך איפכא ואומר ר''י דהכא פריך הכי והאמר רבי שמעון בתולה שלימה משמע ולהכי מכשיר התם בכהן גדול בוגרת ואם כן למה לי הכא אליו לרבות בוגרת נילף בתולה בתולה מהתם ומשני טעמא דידיה נמי מהכא ואם תאמר מאחר דמרבינן הכא בוגרת למה לי יו''ד דבתוליה לעיל להכשיר בוגרת נילף מהכא ואמר ר''י דצריך למכתב התם בתוליה ביו''ד משום דבענין אחר לא אפשר למכתב יתור של בי''ת דבבתוליה למדרש מיניה עד שיהו כל בתוליה קיימין למעוטי שלא כדרכה ומוכת עץ כדפרישית לעיל: הא אינה יודעת יקיימוה. לא היה צריך למידק הכי אלא הא טף אפי' יודעת יקיימו כו' אלא שרוצה להקשות משניהם דכל אשה יודעת משמע דאינה יודעת קיימו וטף נמי אפילו יודעת קיימו ובאידך קרא דטף אשר לא ידעו משמע הא ידעו או גדולה ואפי' לא ידעה הרוגו: בראויה ליבעל הכתוב מדבר. ויודעת איש היינו ראויה לדעת איש והא דכתיב אשה דמשמע דוקא גדולה היינו משום דליקשו קראי ומתוך כך מוקמינן דבראויה ליבעל הכתוב מדבר דאי לא כתיב אשה אלא סתם וכל יודעת איש הוה אמינא דהאי קרא נמי בטף איירי ובטף יודעת הרוגו ושאינה יודעת יקיימו אבל גדולה אפילו אין יודעת הרוגו: סימן לעבירה הדרוקן. ע''י העבירה בא הדרוקן כדאמרינן בבמה מדליקין (שבת דף לג.) והדרוקן לאו היינו ירקון כדאמר בהרואה (ברכות דף סב:) אבל קצת יש להדרוקן ירוקת פנים כדאמר דכל שפניה מוריקות:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר