|
טקסט הדף מנוקד
מַתְנִי' שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶם נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד נָשׂוּי נׇכְרִית מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת וְכָנַס נְשׂוּי נׇכְרִית אֶת אִשְׁתּוֹ וּמֵת הָרִאשׁוֹנָה יוֹצְאָה מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה וּשְׁנִיָּה מִשּׁוּם צָרָתָהּ עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר וּמֵת נׇכְרִית חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת
גְּמָ' טַעְמָא דַּעֲבַד בַּהּ מַאֲמָר הָא לָא עֲבַד בַּהּ מַאֲמָר נׇכְרִית יַבּוֹמֵי נָמֵי מְיַיבְּמָה אָמַר רַב נַחְמָן זֹאת אוֹמֶרֶת אֵין זִיקָה וַאֲפִילּוּ בְּחַד אַחָא מַתְנִי' שְׁלֹשָׁה אַחִים שְׁנַיִם מֵהֶם נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד נָשׂוּי נׇכְרִית מֵת הַנָּשׂוּי נׇכְרִית וְכָנַס אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת אֶת אִשְׁתּוֹ וּמֵת הָרִאשׁוֹנָה יוֹצֵאת מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה וּשְׁנִיָּה מִשּׁוּם צָרָתָהּ עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר וּמֵת נׇכְרִית חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת גְּמָ' הָא תּוּ לְמָה לִי הַיְינוּ הָךְ הַשְׁתָּא וּמָה הָתָם דַּאֲחוֹת אִשָּׁה הָוְיָא צָרָה לְנׇכְרִית אָמְרַתְּ נׇכְרִית אֲסוּרָה הָכָא דְּנׇכְרִית הָוְיָא צָרָה לַאֲחוֹת אִשָּׁה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן תַּנָּא הָךְ תְּנָא בְּרֵישָׁא וְהָךְ חַזְיַאּ לְהֶתֵּירָא וְשַׁרְיַאּ וַהֲדַר חַזְיַאּ לְאִיסּוּרָא וְאַיְּידֵי דְּחַבִּיבָה לֵיהּ אַקְדְּמַהּ וּמִשְׁנָה לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ מַתְנִי' שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶם נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד נָשׂוּי נׇכְרִית מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת וְכָנַס נְשׂוּי נׇכְרִית אֶת אִשְׁתּוֹ וּמֵתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׁנִי וְאַחַר כָּךְ מֵת נְשׂוּי נׇכְרִית הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו עוֹלָמִית הוֹאִיל וְנֶאֶסְרָה עָלָיו שָׁעָה אַחַת גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כׇּל יְבָמָה שֶׁאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָּהּ בִּשְׁעַת נְפִילָה יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ הֲרֵי הִיא כְּאֵשֶׁת אָח שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים וַאֲסוּרָה מַאי קָא מַשְׁמַע לַן תְּנֵינָא הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו עוֹלָמִית הוֹאִיל וְנֶאֶסְרָה עָלָיו שָׁעָה אַחַת מַהוּ דְּתֵימָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא אִיחַזְיָא לַהּ בִּנְפִילָה רִאשׁוֹנָה אֲבָל הֵיכָא דְּאִיחַזְיָא לַהּ בִּנְפִילָה רִאשׁוֹנָה אֵימָא תִּישְׁתְּרֵי קָא מַשְׁמַע לַן הָא נָמֵי תְּנֵינָא שְׁנֵי אַחִין נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת מֵת אֶחָד מֵהֶם וְאַחַר כָּךְ מֵתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׁנִי הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו עוֹלָמִית הוֹאִיל וְנֶאֶסְרָה עָלָיו שָׁעָה אַחַת מַהוּ דְּתֵימָא הָתָם הוּא דְּאִידְּחַי לַהּ מֵהַאי בֵּיתָא לִגְמָרֵי אֲבָל הָכָא דְּלָא אִידְּחַי לַהּ מֵהַאי בֵּיתָא לִגְמָרֵי אֵימָא מִיגּוֹ דְּחַזְיָא לְהַאי נְשׂוּי נׇכְרִית חַזְיָא נָמֵי לְהַאי קָא מַשְׁמַע לַן מַתְנִי' שְׁלֹשָׁה אַחִים שְׁנַיִם מֵהֶם נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד נָשׂוּי נׇכְרִית גֵּירַשׁ אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת אֶת אִשְׁתּוֹ וּמֵת נְשׂוּי נׇכְרִית וּכְנָסָהּ הַמְגָרֵשׁ וָמֵת זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ וְכוּלָּן שֶׁמֵּתוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת גְּמָ' טַעְמָא דְּגֵירַשׁ וְאַחַר כָּךְ מֵת אֲבָל מֵת וְאַחַר כָּךְ גֵּירַשׁ אֲסוּרָה אָמַר רַב אָשֵׁי זֹאת אוֹמֶרֶת יֵשׁ זִיקָה אֲפִילּוּ בִּתְרֵי אַחֵי וּלְרַב אָשֵׁי קַשְׁיָא דְּרַב נַחְמָן אָמַר לָךְ רַב אָשֵׁי הוּא הַדִּין דְּאַף עַל גַּב דְּלָא עֲבַד בַּהּ מַאֲמָר נׇכְרִית מִיחְלָץ חָלְצָה יַבּוֹמֵי לָא מִיַּיבְּמָה וְהָא דְּקָתָנֵי מַאֲמָר לְאַפּוֹקֵי בֵּית שַׁמַּאי דְּאָמְרִי מַאֲמָר קוֹנֶה רש"ימתני' הראשונה. לנפילה: גמ' נכרית יבומי נמי מייבמה. ולא אמרינן משמת בעל האחיות ונפלה לייבם הוזקקה לנשוי נכרית לבדו דהא על בעל אחיות לא רמיא ונעשית זו צרתה בזיקה וכשמת תאסר הנכרית על הנשאר משום צרת אחות אשה: ואפילו בחד אחא. כדפרישית דאע''ג דתרי אחין נינהו אין זו זקוקה אלא לנשוי נכרית לבדו: מתני' הראשונה. לנישואין: גמ' היינו הך. וכ''ש הוא דהשתא ומה התם דנכרית עיקר נשואה היא דאחות אשה נפלה עליה ונעשית צרתה במאמר אסרתה: הכא. דאחות אשה עיקר נשואה היא לא כ''ש דאוסרת נכרית שהיא טפלה: הא תנא ברישא. משנה אחרונה זו שנה תחלה וההיא דלעיל לא הוי בדעתיה למיתני משום דחזיה להתירא הואיל ונכרית עיקר והדר חזיה לאיסורא משום דמ''מ צרתה היא ותנייה: ואיידי דקא חביבה ליה. דחידוש הוא: אקדמה. ותו לא הוה צריך למיתני סיפא אלא הואיל ונשנית לא זזה ממקומה: [מתני'] שעה אחת. בנפילה ראשונה כשנפלה מאחיו הראשון: גמ' הרי היא כאשת אח כו'. ואע''ג דהדר איחזיא: בנפילה ראשונה. כל זמן נפילה ראשונה היתה אשתו קיימת שהיא אחותה: אבל היכא דאיתחזיא בנפילה ראשונה. כגון שמתה אשתו אחר מיתת אחיו ולא כנסה נשוי נכרית: דאידחיא לה מהאי ביתא לגמרי. שנפלה ואין כאן אחר אלא זה בעל אחותה נדחית ונפטרת לשוק ואין עליה צד זיקה עוד: אבל היכא דלא אידחיא מהאי ביתא לגמרי. בשעת נפילה שהיה שם נשוי נכרית וזקוקה לייבם אימא מיגו דחזיא לנשוי נכרית עדיין זיקתה עליה וכי מתה אחותה ועודה בנפילה תתייבם לזה בנפילה: קמ''ל. רב יהודה דלא: מתני' וכנסה המגרש ומת. מותרת זו להתייבם שהרי עד שלא כנסה גירש את הראשונה שהיא ערוה ולא היתה צרתה מעולם: וזהו שאמרו. בפרק ראשון נתגרשו העריות צרותיהן מותרות: גמ' טעמא דגירש. בעל האחיות תחלה ואח''כ מת נשוי נכרית דאפילו בזיקה לא נעשית צרתה מעולם הא מת נשוי נכרית והוזקקה נכרית לבעלי אחיות ואח''כ גירש ונשאה לזו הואיל וקודם שגירש נעשית צרתה בזיקה אסורה על אחיו כשימות המגרש משום צרת אחות אשה בשלמא אי לא כנסה הויא מותרת לזה מחמת זיקת אחיו הראשון אבל משכנסה ועכשיו זקוקה לזה מכח בעל הערוה אסורה ואע''ג דלא היתה צרתה אלא בזיקה: בתרי אחי. כגון הכא דכי מת נשוי נכרית קודם גירושין של זה היתה זו זקוקה לשני בעלי האחיות ומהניא בה זיקה זו לאוסרה על השני: קשיא דרב נחמן. דדייק לעיל מסתם מתני' זאת אומרת אין זיקה אפי' בחד אחא: אמר לך רב אשי. ההיא דיוקא דלעיל לאו דוקא דה''ה אע''ג דלא עבד מאמר בעל הנכרית באחות (אשה) אשת אחיו כשימות נכרית אשתו מיחלץ חלצה ולא מתייבמת הואיל וערוה על בעלה לבדו הוית רמיא נעשה צרתה בזיקה: תוספותשלשה אחין. בהך רישא גרסינן הראשונה יוצאה משום אחות אשה וראשונה לנפילה קאמר דומיא דההיא דפרק ב' (לעיל יז.) ובבבא בתרא ה''ג השניה יוצאה כו': אמר רב נחמן זאת אומרת אין זיקה. תימה שלא דקדק רב נחמן על מתני' דריש כיצד (לעיל יז.): דחביבה ליה אקדמה. בשאר מקומות אין דוחק לומר כן אלא אמר זו ואין צריך לומר זו קתני וכאן דחק לומר כן לפי שבבא שלימה דלא צריכה היא: ונאסרה עליו שעה אחת. בהך בבא הו''מ למינקט ואחד מופנה אלא נקט הכי משום דנכרית נמי מתסרא לפי שהיתה צרת אחות אשה שעה אחת וקצת קשה שאינו מזכיר הצרה כלל וא''ת לרבי ירמיה דאמר (לעיל דף יג.) דהאי תנא דפירקין סבר נישואין מפילין אמאי לא נקט דמתה אחת מן האחיות תחלה ואח''כ מת בעלה של שניה וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת אסורה שנאסרה עליו שעה אחת כיון דנישואין מפילין וכן בבבא דלקמן ב' אחין ה''ל למתני שמתה אחת מהן תחלה ואח''כ מת בעלה של שניה וי''ל דלא מהני למימר נישואין מפילין אלא לענין שאם היתה צרת ערוה שעה אחת שוב אין לה היתר אע''פ שבשעת נפילה כבר אינה צרת ערוה אבל כאן משום נישואין מפילין לא נחשבנה כאילו נפלה בחיי אשתו ויצאה ממנו באותה שעה משום אחות אשה: גירש אחד מבעלי אתיות את אשתו. תימה אמאי נקט ג' אחין ה''ל למימר ב' אחין נשואין ב' אחיות וגירש האחד את אשתו ונשא אשה אחרת ומת ולרבי ירמיה ניחא כיון דאיצטריך לאשמועינן דיש זיקה כדדייק רב אשי בגמרא ולרבא נמי נקט הכי למעוטי מת ולא גירש אבל לרב נחמן דקסבר אין זיקה קשיא אמאי נקט ג' אחין וי''ל דלרב נחמן נקט הכי אגב אורחיה לאשמועינן דאין זיקה דכר' ירמיה ס''ל דנישואין מפילין ואם יש זיקה תיתסר אע''ג דגירש ואח''כ מת דמקודם שגירשה חשובה נכרית כזקוקה לו משעה שנשאת לאחיו דנישואין הראשונים מפילין ורב אשי דדייק מינה דיש זיקה סבר דלא אסרינן לה משום דא''א לה ליאסר אא''כ תרי נישואין מפילין: זאת אומרת יש זיקה. וא''ת והיאך נסבה המגרש והא הויא לה צרת אחות אשתו בזיקה וי''ל דלא חשיב צרת אחות אשתו בזיקה אלא כשמת אחיו ונפלו שתיהן לפניו אבל כשהוא חי לא ומה שכתב בעל ה''ג דאם מת ולא גירש אסירא לתרוייהו לא בעוד ששניהם חיים אלא לכל אחד כשימות אחיו תהיה אסורה: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|