סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

כּוּתָּח הַבַּבְלִי וְכׇל מִינֵי כּוּתָּח אָסוּר לִמְכּוֹר שְׁלֹשִׁים יוֹם קוֹדֶם הַפֶּסַח
תָּנוּ רַבָּנַן נוֹתְנִין מְזוֹנוֹת לִפְנֵי הַכֶּלֶב בֶּחָצֵר נְטָלוֹ וְיָצָא אֵין נִזְקָקִין לוֹ כַּיּוֹצֵא בּוֹ נוֹתְנִין מְזוֹנוֹת לִפְנֵי הַגּוֹי בֶּחָצֵר נְטָלוֹ וְיָצָא אֵין נִזְקָקִין לוֹ הָא תּוּ לְמָה לִי הַיְינוּ הָךְ מַהוּ דְתֵימָא הַאי רְמֵי עֲלֵיהּ וְהַאי לָא רְמֵי עֲלֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן
תָּנוּ רַבָּנַן לֹא יַשְׂכִּיר אָדָם כֵּלָיו לְגוֹי בְּעֶרֶב שַׁבָּת בִּרְבִיעִי וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּר כַּיּוֹצֵא בּוֹ אֵין מְשַׁלְּחִין אִיגְּרוֹת בְּיַד גּוֹי בְּעֶרֶב שַׁבָּת בִּרְבִיעִי וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּר אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן וְאָמְרִי לַהּ עַל רַבִּי יוֹסֵי הֶחָסִיד שֶׁלֹּא נִמְצָא כְּתַב יָדוֹ בְּיַד גּוֹי מֵעוֹלָם
תָּנוּ רַבָּנַן אֵין מְשַׁלְּחִין אִיגֶּרֶת בְּיַד גּוֹי עֶרֶב שַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן קוֹצֵץ לוֹ דָּמִים בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לַבַּיִת הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה וַהֲלֹא קָצַץ אָמַר רַב שֵׁשֶׁת הָכִי קָאָמַר וְאִם לֹא קָצַץ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַבַּיִת הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה וְהָאָמְרַתְּ רֵישָׁא אֵין מְשַׁלְּחִין לָא קַשְׁיָא הָא דִּקְבִיעַ בֵּי דַוָּאר בְּמָתָא וְהָא דְּלָא קְבִיעַ בֵּי דַוָּאר בְּמָתָא
תָּנוּ רַבָּנַן אֵין מַפְלִיגִין בִּסְפִינָה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים קוֹדֶם לַשַּׁבָּת בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים לִדְבַר הָרְשׁוּת אֲבָל לִדְבַר מִצְוָה שַׁפִּיר דָּמֵי וּפוֹסֵק עִמּוֹ עַל מְנָת לִשְׁבּוֹת וְאֵינוֹ שׁוֹבֵת דִּבְרֵי רַבִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ וּמִצּוֹר לְצַיְדָּן אֲפִילּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת מוּתָּר
תָּנוּ רַבָּנַן אֵין צָרִין עַל עֲיָירוֹת שֶׁל גּוֹיִם פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים קוֹדֶם לַשַּׁבָּת וְאִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין וְכֵן הָיָה שַׁמַּאי אוֹמֵר עַד רִדְתָּהּ אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נוֹהֲגִין הָיוּ וְכוּ' תַּנְיָא אָמַר רַבִּי צָדוֹק כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין כְּלֵי לָבָן לְכוֹבֵס שְׁלֹשָׁה יָמִים קוֹדֶם לַשַּׁבָּת וּצְבוּעִים אֲפִילּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּמִדִּבְרֵיהֶם לָמַדְנוּ שֶׁהַלְּבָנִים קָשִׁים לְכַבְּסָן יוֹתֵר מִן הַצְּבוּעִין אַבָּיֵי הֲוָה יָהֵיב לֵיהּ הַהוּא מָנָא דִצְבִיעָא לְקַצָּרָא אֲמַר לֵיהּ כַּמָּה בָּעֵית עִילָּוֵיהּ אֲמַר לֵיהּ כִּדְחִיוָּרָא אֲמַר לֵיהּ כְּבָר קַדְמוּךָ רַבָּנַן אָמַר אַבָּיֵי הַאי מַאן דְּיָהֵיב מָנָא לְקַצָּרָא בְּמִשְׁחָא נִיתֵּיב לֵיהּ וּבְמִשְׁחָא נִשְׁקוֹל מִינֵּיהּ דְּאִי טְפֵי אַפְסְדֵיהּ דְּמַתְחֵיהּ וְאִי בְּצִיר אַפְסְדֵיהּ דְּכַוְּוצֵיהּ
וְשָׁוִין אֵלּוּ וְאֵלּוּ שֶׁטּוֹעֲנִין כּוּ' מַאי שְׁנָא כּוּלְּהוּ דִּגְזַרוּ בְּהוּ בֵּית שַׁמַּאי וּמַאי שְׁנָא קוֹרוֹת בֵּית הַבַּד וְעִיגּוּלֵי הַגַּת דְּלָא גְּזַרוּ הָנָךְ דְּאִי עָבֵיד לְהוּ בְּשַׁבָּת מִיחַיַּיב חַטָּאת גְּזַרוּ בְּהוּ בֵּית שַׁמַּאי עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה קוֹרוֹת בֵּית הַבַּד וְעִיגּוּלֵי הַגַּת דְּאִי עָבֵיד לְהוּ בְּשַׁבָּת לָא מִיחַיַּיב חַטָּאת לָא גְּזַרוּ מַאן תַּנָּא דְּכֹל מִידֵּי דְּאָתֵי מִמֵּילָא שַׁפִּיר דָּמֵי אָמַר רַבִּי יוֹסֵי (בַּר) [בְּרַבִּי] חֲנִינָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא דִּתְנַן הַשּׁוּם וְהַבּוֹסֶר וְהַמְּלִילוֹת שֶׁרִסְּקָן מִבְּעוֹד יוֹם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר יִגְמוֹר מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר

רש"י

כותח הבבלי. נותנין בו חמץ כדאמרי' באלו עוברין ואינו עשוי לאכול יחד אלא לטבול בו ואינו כלה עד זמן מרובה: שלשים יום. משמתחילין לדרוש בהלכות הפסח חלה אזהרת פסח עליו: כלב. רמי עליה לזונו: לא ישכיר אדם כליו. לעשות בהן מלאכה בע''ש דנראה שמשכירו לו לצורך השבת: שלא נמצא כתב ידו. שלא יוליכנו בשבת: אלא אם כן קצץ לו דמים. דכיון דקוצץ לו דמים בדידיה טרח וב''ש לא מודו בקצץ דאפילו בקצץ פליגי דהא לא עדיף ממוכר ומשאיל ונותן מתנה אלא מילתא דב''ה אשמעינן דבדלא קוצץ לא פליגי דאסור: לביתו. של מי שנשתלח לו: לבית הסמוך. לחומת העיר שנשתלח שם: והלא קצץ. ואמאי אסרי ב''ה הא אינהו שרו לעיל: והא אמרת רישא אין משלחין. אא''כ. קצץ: דואר. שלטון העיר ולו רגילין לשלוח איגרות: שכיחא במתא. משלחין בלא קוצץ בכדי שיגיע השליח למר לבית הדואר ולמר לבית הסמוך לחומה ורישא דאין משלחין בלא קוצץ כלל דלא קביע במתא ואם לא ימצאנו יהא צריך לילך אחריו בשבת: מפליגין. מפרישין מן היבשה לים וזהו לשון [הפלגת] ספינה על שם שמפליג עצמו מן היישוב ומרבינו יעקב שמעתי בעירובין שאמצעיתו של ים נקרא פילגוס ואף בלשון לעז פילגס : ופוסק. עם הנכרי ע''מ לשבות ואין צריך לשבות: ומצור לצידן. אין אלא מהלך יום ובע''ש היה שם יום השוק כדאמרינן בפסחים במקום שנהגו [דף נ:]: ומדבריהם למדנו כו'. ונפקא מינה לשכר הכובס: לקצרא. כובס: כמה בעית עלויה. בשכר כיבוס: כבר קדמוך רבנן. שלמדונו שהלבנים קשים לכבסן יותר מן הצבועים: לימשחיה. ימדדנו בנתינתו ובחזירתו: דכווצי. ברותחין: דאתי ממילא. כגון משקין הללו שנסחטים מאליהם ובלבד שיתחיל מבעוד יום: בוסר. ענבים בתחילתן כשהן דקים מוציא מהן משקין לטבל בו בשר לפי שהוא חזק וקרוב להחמיץ: מלילות. שבולין שלא בשלו כל צרכן מרסקן וטוענן באבנים ומשקה זב מהן ומטבל בו: יגמור. מאחר שרסקן וצברם בכובד יניחם בכלים ויצאו מעצמן ומותר לכתחילה:

תוספות

נותנין מזונות לנכרי בחצר. בשבת אפילו לב''ש דרגיל לאוכלו מיד ודוקא מזונות אבל שאר חפצים אסורים אפילו לב''ה דלא שרי ב''ה אלא בע''ש אבל בשבת לא וא''ת ואמאי נותנין מזונות לנכרי בשבת הא כיון דאין מזונותיהן עליך כדאמרינן הכא ובפ''ב דביצה (דף כא:) דמוציא אני את הנכרי שאין מזונותיהן עליך ליתסר כדאמרינן בפרק בתרא (דף קנה:) . דאסור לטרוח בשבת לתת מזונות לפני חיה משום דאין מזונותי' עליך ה''נ ה''ל למיסר בנכרי ויש לומר כיון דמפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל משום דרכי שלום חשיב קצת מזונותיו עליך לענין איסור טורח שבות דרבנן אבל לענין עשיית מלאכה בי''ט דהוי איסור דאורייתא לא חשיב מזונותיו עליך: כתוב בא''ז שפ''א חלה נכרי ושלח ליהודי א' בי''ט שישלח לו מיינו ואם לא ישלח לו ימות והנכרי היה מוחזק בעיר והתיר לשלוח לו ע''י נכרי משום דרכי שלום ושלח אל רבינו שמחה והתיר לו אבל לא ע''י ישראל ולה''ר יצחק נראה דהוא הדין בשבת אם היה הענין כך שהיה דבר ששייך דרכי שלום כגון שהיה הנכרי אלם נראה שמותר לשלוח לו על ידי נכרי לדידן דלית לן השתא רשות הרבים דאורייתא [תוס' ישנים]: לא ישכיר. אין לפרש משום שביתת כלים וכב''ש דא''כ אפי' ברביעי ובחמישי נמי אלא כב''ה היא דלית להו שביתת כלים או בחלוק וטלית וכיוצא בהן איירי דלא שייך שביתת כלים ואסור לפי שנראה כנוטל שכר שבת אף על פי שמשכירו יחד חדש או שבוע דאם משכירו ליום אפילו ברביעי ובחמישי אסור כדמשמע בסוף הזהב (ב''מ דף נח.) גבי שוכר פועלים לשמור פרה או תינוק ודוקא לשוכרו דמיחזי כנוטל שכר שבת אבל שאלה שריא: אלא אם כן קוצץ לו דמים. מתני נמי דנותנים כלים לכובס ועורות לעבדן איירי נמי בקוצץ והא דפריך והלא קצץ לב''ה פריך: אין מפליגין בספינה. אפילו תוך התחום אסור משום שט כדמוכח בפ' תולין (לקמן קלט: ושם) גבי ההוא צורבא מדרבנן דאמר למינם בעינא ואזיל לאידך גיסא ושמר פירי משמע דתוך התחום היה ואפ''ה בלא הערמה אסור: השום והבוסר והמלילות. למאי דקאמר בריש חבית (לקמן קמג:) מודים חכמים לר' יהודה בשאר פירות ומייתי מדתניא סוחטין בפגעין ועוזרדין אבל לא ברמונים צ''ל דשום ובוסר יותר עשוין למשקין מפגעין ועוזרדין ומיהו התם מסיק דתרדין אע''ג דלאו בני סחיטה נינהו הואיל ואחשבינהו ה''ל משקין ולפ''ז הא דקתני סוחטין בפגעים לאו סחיטה גמורה קאמר אלא מיתוק בעלמא: רבי ישמעאל אומר יגמור. פי' אינו צריך לסלק הטעינה סמוך לחשכה אלא מניחן כל השבת קשה לר''י היכי מוכח דסבר ר' ישמעאל כל דאתי ממילא אפי' עביד בשבת ליכא חיוב חטאת דילמא ר' ישמעאל סבר כב''ה דשרו אפי' בהנך דלא אתי ממילא והא דנקט ריסקן משום רבותא דר''ע ועוד תימה דר''ע דאמר לא יגמור לא כב''ש ולא כב''ה ונראה לר''י דיגמור היינו דיגמור ויאכל בשבת ולא דמי למשקין שזבו שאסורין דגזרינן שמא יסחוט דהכא אפילו יסחוט ליכא איסור דאורייתא משום דאתי ממילא והשתא מייתי שפיר דקסבר ר' ישמעאל כל דאתי ממילא ש''ד אפי' לב''ש כיון דאי עביד ליה בשבת לא מיחייב ור''ע דאמר לא יגמור לא שצריך להסיר הקורה דסבר כב''ה אלא שלא יגמור כדי לאכול משקדש היום דאסורין אפי' לב''ה כשאר משקין שזבו דאסורין דהך סחיטה נמי דאורייתא אע''ג דאתי ממילא ועי''ל דיגמור בידים משתחשך דלא דמי למתני' דלא שרו ב''ה אלא טעינת קורה אבל בידים לא דהכא כשאין מחוסרין דיכה כדאמר בסמוך והשתא מייתי שפיר דכיון דשרי ר' ישמעאל לסחוט בידים ולא גזר אטו מחוסרי דיכה א''כ במחוסרי דיכה נמי סבר דלא מיחייב ובתר הכי קאמר דלרבי ישמעאל במחוסרי דיכה מיחייב ואפ''ה כשאין מחוסרין שרי בידים ולא גזר אטו מחוסרין אבל כר''ע לא אתיא כיון דאסר בשאין מחוסרין דיכה אטו מחוסרין דיכה מכלל דמחוסרין דיכה מיחייב וא''כ אסור עם חשכה לב''ש:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר