סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אוֹתוֹ צַדִּיק וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם קִיֵּים בָּהֶם וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל לֹא קִיֵּים בָּהֶם אָמְרוּ לוֹ וּלְוַאי שֶׁנֵּצֵא בְּעַצְמֵנוּ מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ בְּנֵי אָדָם מוֹצִיאִין אוֹתְךָ לְמָחָר מִבֵּית הָאֲסוּרִין וְנוֹתְנִין לְךָ מָמוֹן הַרְבֵּה וְאוֹמֵר לָהֶם בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם הוֹצִיאוּנִי הַיּוֹם וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ כְּלוּם
וַיַּשְׁאִלוּם אָמַר רַבִּי אַמֵּי מְלַמֵּד שֶׁהִשְׁאִילוּם בְּעַל כָּרְחָם אִיכָּא דְאָמְרִי בְּעַל כָּרְחָם דְּמִצְרַיִם וְאִיכָּא דְאָמְרִי בְּעַל כָּרְחָם דְּיִשְׂרָאֵל מַאן דְּאָמַר בְּעַל כָּרְחָם דְּמִצְרַיִם דִּכְתִיב וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל מַאן דְּאָמַר בְּעַל כָּרְחָם דְּיִשְׂרָאֵל מִשּׁוּם מַשּׂוֹי וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם אָמַר רַבִּי אַמֵּי מְלַמֵּד שֶׁעֲשָׂאוּהָ כִּמְצוּדָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָן וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר עֲשָׂאוּהָ כִּמְצוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגִים
אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֲנִי הָיִיתִי עִמָּכֶם בְּשִׁעְבּוּד זֶה וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמָּכֶם בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיוֹת אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם דַּיָּה לַצָּרָה בִּשְׁעָתָהּ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ לָמָה אָמַר אֵלִיָּהוּ עֲנֵנִי שְׁתֵּי פְּעָמִים מְלַמֵּד שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲנֵנִי שֶׁתֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל כָּל אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וַעֲנֵנִי שֶׁתַּסִּיחַ דַּעְתָּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים הֵם שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחוֹרַנִּית
מַתְנִי'
מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בֵּין תְּכֵלֶת לְכָרָתֵי וְגוֹמְרָהּ עַד הָנֵץ הַחַמָּה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ מְלָכִים לַעֲמוֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ לָא הִפְסִיד כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בְּתוֹרָהּ
גְּמָ'
מַאי בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן אִילֵּימָא בֵּין גְּבָבָא דְעַמְרָא חִיוָּרָא לִגְבָבָא דְעַמְרָא דִתְכֵלְתָּא הָא בְּלֵילְיָא נָמֵי מִידָּע יָדְעִי אֶלָּא בֵּין תְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לְלָבָן שֶׁבָּהּ תַּנְיָא רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין זְאֵב לְכֶלֶב רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בֵּין חֲמוֹר לְעָרוֹד וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים מִשֶּׁיִּרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ רָחוֹק אַרְבַּע אַמּוֹת וְיַכִּירֶנּוּ אָמַר רַב הוּנָא הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים אָמַר אַבָּיֵי לִתְפִילִּין כַּאֲחֵרִים לִקְרִיאַת שְׁמַע כְּוָתִיקִין דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וָתִיקִין הָיוּ גּוֹמְרִין אוֹתָהּ עִם הָנֵץ הַחַמָּה תַּנְיָא נָמֵי הָכִי וָתִיקִין הָיוּ גּוֹמְרִין אוֹתָהּ עִם הָנֵץ הַחַמָּה כְּדֵי שֶׁיִּסְמוֹךְ גְּאוּלָּה לִתְפִלָּה וְנִמְצָא מִתְפַּלֵּל בַּיּוֹם אָמַר רַבִּי זֵירָא מַאי קְרָאָה יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים
הֵעִיד רַבִּי יוֹסֵי בֶּן אֶלְיָקִים מִשּׁוּם קְהָלָא קַדִּישָׁא דְבִירוּשָׁלַיִם כָּל הַסּוֹמֵךְ גְּאוּלָּה לִתְפִלָּה אֵינוֹ נִזּוֹק כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ אֲמַר רַבִּי זֵירָא אִינִי וְהָא אֲנָא סְמַכִי וְאִיתְּזַקִי אֲמַר לֵיהּ בְּמַאי אִיתְּזַקְתְּ דְּאַמְטֵיִית אָסָא לְבֵי מַלְכָּא הָתָם נָמֵי מִבְּעֵי לָךְ לְמֵיהַב אַגְרָא לְמִחְזֵי אַפֵּי מַלְכָּא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לָרוּץ לִקְרַאת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא לִקְרַאת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִילּוּ לִקְרַאת מַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁאִם יִזְכֶּה יַבְחִין בֵּין מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אִלָּעָא לְעוּלָּא כִּי עָיְילַתְּ לְהָתָם שְׁאֵיל בִּשְׁלָמָא דְּרַב בְּרוֹנָא אֲחִי בְּמַעֲמַד כָּל הַחֲבוּרָה דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא וְשָׂמֵחַ בְּמִצְוֹת זִימְנָא חֲדָא סְמַךְ גְּאוּלָּה לִתְפִלָּה וְלָא פְּסֵיק חוּכָא מִפּוּמֵּיהּ כּוּלֵּיהּ יוֹמָא
הֵיכִי מָצֵי סָמֵיךְ וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּתְּחִלָּה הוּא אוֹמֵר ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּלְבַסּוֹף הוּא אוֹמֵר יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְגוֹ' אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר תְּהֵא בִּתְפִלָּה שֶׁל עַרְבִית וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵיזֶהוּ בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא זֶהוּ הַסּוֹמֵךְ גְּאוּלָּה שֶׁל עַרְבִית לִתְפִלָּה שֶׁל עַרְבִית אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר תְּהֵא בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה רַב אָשֵׁי אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא אַכּוּלְּהוּ וְכֵיוָן דְּקַבְעוּהָ רַבָּנַן בִּתְפִלָּה כִּתְפִלָּה אֲרִיכְתָּא דָּמְיָא דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי עַרְבִית הֵיכִי מָצֵי סָמֵיךְ וְהָא בָּעֵי לְמֵימַר הַשְׁכִּיבֵנוּ אֶלָּא כֵּיוָן דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן הַשְׁכִּיבֵנוּ כִּגְאוּלָּה אֲרִיכְתָּא דָּמְיָא הָכִי נָמֵי כֵּיוָן דְּקַבְעוּהָ רַבָּנַן בִּתְפִלָּה כִּתְפִלָּה אֲרִיכְתָּא דָּמְיָא
מִכְּדִי הַאי יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי מַשְׁמַע לִבְסוֹף וּמַשְׁמַע מֵעִיקָּרָא דְּבָעֵינָא לְמֵימַר מַאי טַעְמָא תַּקְּנוּהוּ רַבָּנַן לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת לֵימְרוּ מֵעִיקָּרָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי הוֹאִיל וְלֹא אֲמָרוֹ דָּוִד אֶלָּא לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה פָּרָשִׁיּוֹת לְפִיכָךְ תַּקִּינוּ רַבָּנַן לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת הָנֵי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה תְּשַׁע עֶשְׂרֵה הָוְיָן אַשְׁרֵי הָאִישׁ וְלָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם חֲדָא פָּרָשָׁה הִיא
דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי מֵאָה וְשָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אָמַר דָּוִד וְלֹא אָמַר הַלְלוּיָהּ עַד שֶׁרָאָה בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁנֶּאֱמַר יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָהּ הָנֵי מֵאָה וְשָׁלֹשׁ מֵאָה וְאַרְבַּע הָוְיָין אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ אַשְׁרֵי הָאִישׁ וְלָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם חֲדָא פָּרָשָׁה הִיא דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן

רש"י

אותו צדיק. אברהם: כמצודה שאין בה דגן. דרך ציידי עופות לזרוק דגן תחת מצודות כדי שיבאו עופות ונלכדין וכשאין בה דגן אין עוף פונה אליה כך ריקנו המצרים מכל ממונם. וינצלו כתרגומו ורוקינו: כמצולה שאין בה דגים. כמו מצולות ים כלומר בתוך התהום אין מצויין דגים אלא על שפת הים היכא דאיכא מזון: דיה לצרה בשעתה. דיה לצרה שיתאוננו בה בשעה שתבא עליהם למה תדאיבם עכשיו בבשורה קשה: שתסיח דעתם. מלבא בלבם מזמה של רשע להכחישני ולומר על ידי כשפים הבאתי האש הזאת: מתני' תכלת. ירוק הוא וקרוב לצבע כרתי שקורין פור''ייש : גמ' בין תכלת שבה ללבן שבה. גיזת צמר שצבעה תכלת ויש בה מקומות שלא עלה שם הצבע יפה: ערוד. חמור הבר: לתפילין. להניח תפילין שמצות הנחתן קודם קרית שמע בפ' שני (ד' יד:): ותיקין. אנשים ענוים ומחבבין מצוה: מתפלל ביום. דהנץ החמה לדברי הכל יום הוא: מאי קראה דמצוה להתפלל עם הנץ החמה: דכתיב ייראוך עם שמש וגו'. מתי מתיראין ממך כשמוראך מקבלים עליהם דהיינו מלכות שמים שמקבלין עליהם בק''ש: עם שמש. כלומר כשהשמש יוצא היינו עם הנץ החמה: ולפני ירח. אף תפלת המנחה מצותה עם דמדומי חמה: שאם יזכה. לעוה''ב לראות גדולתן של ישראל: יבחין. כמה הרבה גדולתן יותר על האומות עכשיו: תהא. הא דרבי יוחנן בתפלת ערבית דלא חיישינן לסמוך גאולה לתפלה דגאולה ביממא הואי: דא''ר יהודה בריה דר' שמעון גרסי':

תוספות

אלא בין תכלת ללבן שבה. פי' רש''י צמר הצבוע תכלת ויש מקומות שלא עלה שם הצבע שפיר. וקשה דאמרינן במנחות (מג ב ושם) ראה מצוה זו שבה תלוי מצוה אחרת ואיזו זו ק''ש כדתנן עד שיכיר בין תכלת ללבן. ואי קאי אגיזת צמר אינה תלויה בציצית. ועוד בלילה נמי פעמים יכולין לראות צמר שאינו צבוע כדרכו. ע''כ יש לפרש בין תכלת שבה בציצית שהיה קבוע בו תכלת וגם שני חוטין לבן ועושין בו חוליא של תכלת וחוליא של לבן: אחרים אומרים עד שיראה חברו וכו'. בירושלמי במה אנן קיימין אי ברגיל אפי' ברחוק טפי חכים ביה ואי בשאינו רגיל אפילו בקרוב לגביה לא חכים ביה תפתר ברגיל ואינו רגיל כהדין אכסניא דאתי לקיצין. וצריך לומר דהאי אחרים לאו ר' מאיר נינהו דהא ר' מאיר איירי לעיל מינייהו: לק''ש כותיקין. תימא דלעיל פסקינן כמאן דמתיר לאחר עמוד השחר מיד ולקמן פסקי' הלכה כר' יהושע דאמר עד ג' שעות והכא פסק אביי שהוא בתרא ואמר כותיקין ומשמע דהכי הלכתא. וי''ל דודאי זמן ק''ש מתחיל לאחר עמוד השחר וזמנו עד ג' שעות ומיהו מצוה מן המובחר כותיקין סמוך להנץ החמה כדי לסמוך גאולה לתפלה ואפי' ותיקין נמי מודו לרבי יהושע שאם לא קרא קודם הנץ החמה דיכול לקרות עד שלש שעות ועל זה אנו סומכין וכן בפ' מי שמתו (דף כ''ב ב) דקאמר בעל קרי שירד לטבול אם יכול לעלות ולקרות קודם הנץ וכו' ומסיק בגמרא (ד' כ''ה ב) דילמא כר' יהושע וכותיקין כלומר מתני' דקתני קודם הנץ החמה כותיקין אלמא ותיקין נמי מודו לר' יהושע שאין שעה עוברת עד שלש שעות. ומיהו קשה דאמרינן ביומא (ד' לז ושם) אף היא עשתה נברשת של זהב כיון שהחמה זורחת היו ניצוצות יוצאות הימנה והיו יודעין שהגיע הנץ החמה ובא זמן ק''ש של שחרית ומוקי לה התם בשאר עמא דירושלים אלמא משמע דעיקר זמן ק''ש לאחר הנץ החמה והא לא הוי כותיקין שהיו קורין קודם להנץ סמוך להנץ. וי''ל דאותו זמן הוקבע לצבור לפי שלא היו יכולין להקדים ולמהר כותיקין כי רוב בני אדם אינם יכולין לכוין אותה שעה: כל הסומך גאולה לתפלה אינו נזוק. וא''ת והלא כל העולם סומכין גאולה לתפלה ומאי רבותיה דרב ברונא דלא פסיק חוכא מפומיה. ויש לומר דהכי קאמר כל הסומך גאולה לתפלה כותיקין שקורין ק''ש קודם הנץ ותפלה לאחר הנץ:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר