סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת בְּמַתְנִיתָא תָּנָא עִתִּים חָשׁוֹת עִתִּים מְמַלְּלוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּיבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָשׁוֹת וּבְשָׁעָה שֶׁאֵין הַדִּיבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַלְּלוֹת
וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק מַאי רָצוֹא וָשׁוֹב אָמַר רַב יְהוּדָה כְּאוּר הַיּוֹצֵא מִפִּי הַכִּבְשָׁן מַאי כְּמַרְאֵה הַבָּזָק אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא כְּאוּר הַיּוֹצֵא מִבֵּין הַחֲרָסִים
וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנוֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ לְהֵיכָן אֲזַל אֲמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב שֶׁהָלַךְ לִכְבּוֹשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ תַּחַת נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע וְכׇל כָּךְ לָמָּה שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם בְּיַד אוּמָּה שְׁפָלָה מָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת בָּנָיו אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי גָּרַם לִי שֶׁאֶהְיֶה שַׁמָּשׁ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵן גָּרְמוּ לִי
וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַלְאָךְ אֶחָד שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּאָרֶץ וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ אֵצֶל הַחַיּוֹת בְּמַתְנִיתָא תָּנָא סַנְדַּלְפוֹן שְׁמוֹ הַגָּבוֹהַּ מֵחֲבֵרוֹ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְעוֹמֵד אֲחוֹרֵי הַמֶּרְכָּבָה וְקוֹשֵׁר כְּתָרִים לְקוֹנוֹ אִינִי וְהָכְתִיב בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ מִכְּלָל דִּמְקוֹמוֹ לֵיכָּא דְּיָדַע לֵיהּ דְּאָמַר שֵׁם אַתָּגָא וְאָזֵל וְיָתֵיב בְּרֵישֵׁיהּ
אָמַר רָבָא כׇּל שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל רָאָה יְשַׁעְיָה לְמָה יְחֶזְקֵאל דּוֹמֶה לְבֶן כְּפָר שֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ וּלְמָה יְשַׁעְיָה דּוֹמֶה לְבֶן כְּרַךְ שֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה שִׁירָה לְמִי שֶׁמִּתְגָּאֶה עַל הַגֵּאִים דְּאָמַר מָר מֶלֶךְ שֶׁבַּחַיּוֹת אֲרִי מֶלֶךְ שֶׁבַּבְּהֵמוֹת שׁוֹר מֶלֶךְ שֶׁבָּעוֹפוֹת נֶשֶׁר וְאָדָם מִתְגָּאֶה עֲלֵיהֶן וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגָּאֶה עַל כּוּלָּן וְעַל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל לְאַרְבַּעְתָּן וְגוֹ' וּכְתִיב וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם וְהַשְּׁלִישִׁי פְּנֵי אַרְיֵה וְהָרְבִיעִי פְּנֵי נָשֶׁר וְאִילּוּ שׁוֹר לָא קָא חָשֵׁיב אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ יְחֶזְקֵאל בִּיקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים וַהֲפָכוֹ לִכְרוּב אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם קָטֵיגוֹר יֵעָשֶׂה סָנֵיגוֹר
מַאי כְּרוּב אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ כְּרָבְיָא שֶׁכֵּן בְּבָבֶל קוֹרִין לְיָנוֹקָא רָבְיָא אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם וְהַשְּׁלִישִׁי פְּנֵי אַרְיֵה וְהָרְבִיעִי פְּנֵי נָשֶׁר הַיְינוּ פְּנֵי כְרוּב הַיְינוּ פְּנֵי אָדָם אַפֵּי רַבְרְבֵי וְאַפֵּי זוּטְרֵי
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים כִּבְיָכוֹל שֶׁנִּתְמַעֲטוּ כַּנְפֵי הַחַיּוֹת
הֵי מִינַּיְיהוּ אִימַּעוּט אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב אוֹתָן שֶׁאוֹמְרוֹת שִׁירָה בָּהֶן כְּתִיב הָכָא וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר וּכְתִיב הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ
וְרַבָּנַן אָמְרִי אוֹתָן שֶׁמְּכַסּוֹת בָּהֶן רַגְלֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְאִי לָאו דְּאִימַּעוּט מְנָא הֲוָה יָדַע דִּלְמָא דְּאִיגַּלַּאי וְחַזְיָא לֵיהּ דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם הָכִי נָמֵי דְּאִימַּעוּט אֶלָּא דְּאִיגַּלַּאי וְחַזְיָא לֵיהּ הָכָא נָמֵי דְּאִיגַּלַּאי וְחַזְיָא לֵיהּ
הָכִי הַשְׁתָּא בִּשְׁלָמָא אַפֵּיהּ אוֹרַח אַרְעָא לְגַלּוֹיֵי קַמֵּיהּ רַבֵּיהּ כַּרְעֵיהּ לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְגַלּוֹיֵי קַמֵּיהּ רַבֵּיהּ
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ וְרִבּוֹ רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים כִּבְיָכוֹל שֶׁנִּתְמַעֲטָה פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה
תַּנְיָא רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסַאי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ מִסְפַּר גְּדוּד אֶחָד וְלִגְדוּדָיו אֵין מִסְפָּר וְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ לִנְהַר דִּינוּר שֶׁנֶּאֱמַר נְהַר דִּינוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ וְרִבּוֹ רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן
מֵהֵיכָן נָפֵיק מִזֵּיעָתָן שֶׁל חַיּוֹת וּלְהֵיכָן שָׁפֵיךְ אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים בְּגֵיהִנָּם שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה סַעֲרַת ה' חֵמָה יָצְאָה וְסַעַר מִתְחוֹלֵל עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל וְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר עַל אֲשֶׁר קוּמְּטוּ שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר קוּמְּטוּ וְלֹא עֵת נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם תַּנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הֶחָסִיד אֵלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבַּע דּוֹרוֹת שֶׁקּוּמְּטוּ לְהִיבָּרְאוֹת

רש"י

חיות אש ממללות. אש יוצא מדיבורן: רצוא ושוב. מוציאות ראשן מתחת הרקיע הנטוי למעלה מראשיהן וחוזרות ומכניסות אותן ממורא השכינה במהירות כריצה ושיבה של להב היוצא מפי הבזק: הכבשן. ששורפין בו אבנים לסיד ובזק לשון שברי שברים הוא שהאור יוצא בין אבן לאבן כדתנן בעירובין (דף קד') בוזקין מלח על גבי הכבש שלא יחליקו הכהנים: מבין החרסים. דרך מזקקי זהב לנקוב כלי חרס נקבים נקבים וכופין אותו על גבי גחלים שהזהב נתון בהן בתוך כתישת החרסים של לבנים על גבי חרס ולהב יוצא למעלה דרך נקבי הכלי והוא עשוי גוונים גוונים ותמיד יוצא ונכנס: מן הצפון. מבבל שהוא בצפון שנאמר מצפון תפתח הרעה (ירמיה א): מאי בעיא התם. למה הלכה לבבל: ראה ישעיה. כששרתה עליו רוח הקדש כמה שנאמר ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא וגו' (ישעיהו ו) אלא שלא חש לפרש את הכל שהיה בן מלכים וגדל בפלטין ובן כרך הרואה את המלך אינו נבהל ואינו תמה ואינו חש לספר: מלך שבחיות ארי כו'. ואלו ארבעתן בכסא והוא למעלה מהן: קטיגור נעשה סניגור. אנו צריכין שיבקשו מרכבותך עלינו רחמים והשור קטיגור הוא: קטיגור שונא סניגור אוהב מליץ יושר: כרביא. פני תינוק: היינו פני כרוב היינו פני אדם. מה הן פני כרוב מה הן פני אדם וכי לא אחד הן: אפי רברבי ואפי זוטרי. האחד פני גדול והאחד פני קטן: כאן בזמן שבית המקדש קיים. בימי ישעיה היה המקדש קיים במכונו ובימי יחזקאל כבר הגיע זמן שיחרב ונתמעטה פמליא של מעלה: ובשתים יעופף. וסמיך ליה וקרא זה אל זה אלמא הנך נינהו דאמרי בהו שירה שמקשקשות בקול כנפיהם ובהנך כתיב ואיננו גבי התעיף: [כאן בזמן שאין וכו']. בימי דניאל כבר חרב הבית: כביכול. אף כלפי צבא שכינה הוזקקנו לומר כך כמו בבשר ודם שיכול לומר בו מיעוט: אלף אלפין. הוא מספר של כל גדוד וגדוד אבל אין מספר כמה גדודין יש: לנהר דינור. דהאי קרא נמי גבי נהר דינור כתיב: על אשר קומטו. על תתקע''ד דורות שהעביר מן העולם קודם מתן תורה ולא בראן כדקתני לקמן ונתנן בגיהנם ועליהם נופל שנאמר בהן ונהר יוצק יסודם והיינו נהר דינור שמוצק עליהם: קומטו להיבראות. נגזרו להיבראות לשון ותקמטני לעד היה:

תוספות

והחיות רצוא ושוב. פר''ח לפי שהן מגחלים עוממות ודרכן לדמות לשאר שרפים ולהוציא להבה והניצוץ חוזר והיינו רצוא ושוב: שלא יאמרו ביד אומה שפלה מסר את בניו. והיינו כפי' דההיא דאמר בגיטין (דף נו:) כל המיצר לישראל נעשה ראש כלומר כבר נעשה ראש קודם שמיצר להם: וקושר כתרים לקונו. מתפלתן של צדיקים הוא עושה עטרות: לבן כפר שראה המלך. שצריך לו להביא סימנים לאחרים קודם שיאמינוהו לפי שראהו שלא במקומו ואין דרכו להתראות שם וה''נ אמר יחזקאל שראהו על נהר כבר לפיכך נתמהו שומעיו: כתוב אחד אומר שש כנפים וכתוב אחד אומר ארבע כנפים. ואע''ג שזה בחיות כתיב וזה בשרפים מ''מ מסתבר שגם החיות בשש כנפים כמו השרפים: מזיעתן של חיות. ויוצאים ממנו מלאכים ואומרים שירה ומיד נטרדים והכי מצינו במדרש (איכה ג) חדשים לבקרים שבורא מלאכים בכל יום ואומרים שירה ונטרדין להן כדאמר בסמוך משום שיש אות במלאכים הקבועים שממתינים זה לזה לומר שירה ואלו החדשים שאינם יודעים הדת ממהרין לשורר ונתחייבו כליה והיינו אשר תקנו ויסדו אנשי כנסת הגדולה ביוצר ונותנין רשות זה לזה קדושה כולם כאחד עונין ואומרים וגם למעלה יוצר משרתים ואשר משרתיו כולם עומדים ברום עולם כלומר בכל יום בורא חדשים ונטרדין אבל משרתיו קבועים ועומדין לעד:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר