סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

בִּכְלִיכָה וְהָיוּ עֲנִיִּים מִתְבַּיְּישִׁין הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ הַכֹּל מוֹצִיאִין בִּכְלִיכָה מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל עֲנִיִּים
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַנִּיחִין אֶת הַמּוּגְמָר תַּחַת חוֹלֵי מֵעַיִם מֵתִים וְהָיוּ חוֹלֵי מֵעַיִם חַיִּים מִתְבַּיְּישִׁין הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַנִּיחִין תַּחַת הַכֹּל מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל חוֹלֵי מֵעַיִם חַיִּים
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים עַל גַּבֵּי נִדּוֹת מֵתוֹת וְהָיוּ נִדּוֹת חַיּוֹת מִתְבַּיְּישׁוֹת הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַטְבִּילִין עַל גַּבֵּי כׇּל הַנָּשִׁים מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל נִדּוֹת חַיּוֹת בָּרִאשׁוֹנָה מַטְבִּילִין עַל גַּבֵּי זָבִין מֵתִים וְהָיוּ זָבִין חַיִּים מִתְבַּיְּישִׁין הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַטְבִּילִין עַל גַּב הַכֹּל מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל זָבִין חַיִּים
בָּרִאשׁוֹנָה הָיְתָה הוֹצָאַת הַמֵּת קָשָׁה לִקְרוֹבָיו יוֹתֵר מִמִּיתָתוֹ עַד שֶׁהָיוּ קְרוֹבָיו מַנִּיחִין אוֹתוֹ וּבוֹרְחִין עַד שֶׁבָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְנָהַג קַלּוּת רֹאשׁ בְּעַצְמוֹ וְיָצָא בִּכְלֵי פִשְׁתָּן וְנָהֲגוּ הָעָם אַחֲרָיו לָצֵאת בִּכְלֵי פִשְׁתָּן אָמַר רַב פָּפָּא וְהָאִידָּנָא נְהוּג עָלְמָא אֲפִילּוּ בְּצַרְדָּא בַּר זוּזָא
אֵין מַנִּיחִין אֶת הַמִּטָּה בָּרְחוֹב אָמַר רַב פָּפָּא אֵין מוֹעֵד בִּפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם וְכׇל שֶׁכֵּן חֲנוּכָּה וּפוּרִים
וְהָנֵי מִילֵּי בְּפָנָיו אֲבָל שֶׁלֹּא בְּפָנָיו לָא אִינִי וְהָא רַב כָּהֲנָא סַפְדֵיהּ לְרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא בְּפוּם נַהֲרָא אָמַר רַב פַּפֵּי יוֹם שְׁמוּעָה הֲוָה וְכִבְפָנָיו דָּמֵי
אָמַר עוּלָּא הֶסְפֵּד עַל לֵב דִּכְתִיב עַל שָׁדַיִם סוֹפְדִים טִיפּוּחַ בַּיָּד קִילּוּס בָּרֶגֶל
תָּנוּ רַבָּנַן הַמְקַלֵּס לֹא יְקַלֵּס בְּסַנְדָּל אֶלָּא בְּמִנְעָל מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲבָל כֵּיוָן שֶׁנִּיעְנַע רֹאשׁוֹ שׁוּב אֵין מְנַחֲמִין רַשָּׁאִין לֵישֵׁב אֶצְלוֹ
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל חַיָּיבִין לַעֲמוֹד מִפְּנֵי נָשִׂיא חוּץ מֵאָבֵל וְחוֹלֶה וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לַכֹּל אוֹמְרִים לָהֶם שֵׁבוּ חוּץ מֵאָבֵל וְחוֹלֶה
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אֲבָל יוֹם רִאשׁוֹן אָסוּר לֶאֱכוֹל לֶחֶם מִשֶּׁלּוֹ מִדַּאֲמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא לִיחֶזְקֵאל וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל רַבָּה וְרַב יוֹסֵף מְחַלְּפִי סְעוֹדָתַיְיהוּ לַהֲדָדֵי
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מֵת בְּעִיר כׇּל בְּנֵי הָעִיר אֲסוּרִין בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה
רַב הַמְנוּנָא אִיקְּלַע לְדֵרוּ מָתָא שְׁמַע קוֹל שִׁיפּוּרָא דְשָׁכְבָא חֲזָא הָנָךְ אִינָשֵׁי דְּקָא עָבְדִי עֲבִידְתָּא אֲמַר לְהוּ לֶיהְווֹ הָנָךְ אִינָשֵׁי בְּשַׁמְתָּא לָא שָׁכְבָא אִיכָּא בְּמָתָא אֲמַרוּ לֵיהּ חֲבוּרָתָא אִיכָּא בְּמָתָא אֲמַר לְהוּ אִי הָכִי שַׁרְיָא לְכוּ
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כׇּל הַמִּתְקַשֶּׁה עַל מֵתוֹ יוֹתֵר מִדַּאי עַל מֵת אַחֵר הוּא בּוֹכֶה הָהִיא אִיתְּתָא דַּהֲוָת בְּשִׁיבָבוּתֵיהּ דְּרַב הוּנָא הֲווֹ לַהּ שִׁבְעָה בְּנֵי מִית חַד מִינַּיְיהוּ הֲווֹת קָא בָּכְיָא בִּיתִירֻתָא עֲלֵיהּ שְׁלַח לַהּ רַב הוּנָא לָא תַּעַבְדִי הָכִי לָא אַשְׁגְּחָה בֵּיהּ שְׁלַח לַהּ אִי צָיְיתַתְּ מוּטָב וְאִי לָא צְבִית זְוַודְתָּא לְאִידַּךְ מִית וּמִיתוּ כּוּלְּהוּ לְסוֹף אֲמַר לַהּ תִּימוּשׁ זְוַודְתָּא לְנַפְשִׁיךְ וּמִיתָא
אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנוּדוּ לוֹ אַל תׇּבְכּוּ לְמֵת יוֹתֵר מִדַּאי וְאַל תָּנוּדוּ לוֹ יוֹתֵר מִכְּשִׁיעוּר הָא כֵּיצַד שְׁלֹשָׁה יָמִים לְבֶכִי וְשִׁבְעָה לְהֶסְפֵּד וּשְׁלֹשִׁים לְגִיהוּץ וּלְתִסְפּוֹרֶת מִכָּאן וְאֵילָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִי אַתֶּם רַחְמָנִים בּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי
בְּכוּ בָכוֹ לַהוֹלֵךְ אָמַר רַב יְהוּדָה לַהוֹלֵךְ בְּלֹא בָּנִים רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לָא אֲזַל לְבֵי אִבְלָא אֶלָּא לְמַאן דְּאָזֵיל בְּלָא בְּנֵי דִּכְתִיב בְּכוּ בָכוֹ לַהוֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ רַב הוּנָא אָמַר זֶה שֶׁעָבַר עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָּהּ
רַב הוּנָא לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר רַב הוּנָא כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָּהּ הוּתְּרָה לוֹ הוּתְּרָה לוֹ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אֵימָא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶיתֵּר
אָמַר רַבִּי לֵוִי אָבֵל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים יִרְאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ חֶרֶב מוּנַּחַת לוֹ בֵּין שְׁתֵּי יַרְיכוֹתָיו מִשְּׁלֹשָׁה עַד שִׁבְעָה כְּאִילּוּ מוּנַּחַת לוֹ כְּנֶגְדּוֹ בְּקֶרֶן זָוִית מִכָּאן וְאֵילָךְ כְּאִילּוּ עוֹבֶרֶת כְּנֶגְדּוֹ בַּשּׁוּק
וְלֹא שֶׁל נָשִׁים לְעוֹלָם מִפְּנֵי הַכָּבוֹד אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי לֹא שָׁנוּ

רש"י

כליכה. מטה של מתים: על גבי נדות מתות. הכלים שנשתמשו בהן בעודן בחיים שנטמאו בנגיעתן שהנדה מטמאה בנגיעתה אדם וכלים: והיו נדות חיות מתביישות. שעושין בהן מה שאין עושין לשאר מתות: קשה לקרוביו. בתכריכין טובים: צרדא. קנבוס: בר זוזא. הנקנה בזוז: אין מועד לפני חכמים. שיכולין להספידו: על לב. מטפח כנגד הלב: ביד. קופץ יד זו לזו: ברגל. מכה רגלו בקרקע: מפני הסכנה. שהופך הסנדל ושובר רגלו: ניענע ראשו. שנראה שניחם מעצמו: לכל אומרים שבו. כשעומדין לפני הנשיא: חבורתא איכא. חבורות הן שאלו קוברין מתים שלהם לבדם ואלו קוברין מתים שלהם לבדם: ולא ישוב עוד וגו'. משמע מכאן ואילך לא יעשה לעולם תשובה:

תוספות

בכליכה. גרס בערוך בשני כפי''ן ואית דגרסי כליבה בבי''ת השניה כמו הללו חוזרין לכלובן (ביצה דף כד.) וכמו ככלוב מלא עוף (ירמיה ה) אי נמי כמו מכליב (לעיל דף י.) ופירש הקונטרס כעין סולם והיינו כעין תפירות רחוקות זו מזו ומביא הא דאמרינן במדרש נטלו את הכרובים ונתנום בכליכה ואם כן צריך לגרוס בפיוט של חרבן בית המקדש בתשעה באב עמון ומואב הוציאו את הכרובים וכליכה היו בם מסובבים וגרס בב' כפי''ן לגירסת הערוך וכל זה שלא לבייש מי שאין לו וכן איתא במסכת בכורים (פ''ג מ''ז) בראשונה מי שהיה יודע לקרו' כו' ומאותה ההלכ' מביאין ראיה להא דאמר שמנה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותם דלא בעי למימר שלא יקרא שליח צבור עמו כי בימיהם לא היה קורא שליח צבור עם הקורא ומה שרגילים עתה לקרות זהו מפני כבודו של קורא שלא לבייש מי שאינו יודע וכדאמר גבי בכורים בראשונה מי שהיה יודע לקרות קורא ומי שאינו יודע לקרות (אינו קורא) מקרין אותו נמנעו מלהביא בכורים התקינו שיהו מקרין את הכל (בכורים פ''ג מ''ז): ונהג קלות ראש בעצמו. שצוה כן בשעת פטירתו וי''מ לאחד מבני ביתו בחייו ולשון בעצמו משמע כפירוש ראשון: אבל לא מטפחות. פירוש סופק כפיו זו בזו וא''ת הא תנן פרק משילין (ביצה דף לו:) אין מטפחין ביו''ט ופי' בקונטרס בפרק המביא כדי יין (שם דף ל. בד''ה מרקדין) משום שיר או משום אבל ומאי איריא בי''ט ומשום שמא יתקן כלי שיר אפילו בחולו של מועד אסור משום צער וצ''ל דמשום שיר קתני ולא משום אבל: טפוח ביד. כדפרישית סופק כפיו זו על זו והכי משמע בהוריות בירושלמי כשתפס רבי יהודה את ריש לקיש שרי רבי יוחנן טפח בחדא ידיה [א''ל] ובחדא ידיה טפחין כו' ומספקין פירש בקונטרס בביצה (דף לו:) כף על ירך ואם כן ויספק את כפיו (במדבר כד) על ירך הן שתי כפים על שתי ירכים וצ''ע: ה''ג ר''ח לא יקלס במנעל ולא בסנדל מפני הסכנה. פירוש דיחף שרי טפי דנזהר היטב פן ינזק: ה''ג ר''ח לכל אומרים להן שבו חוץ מאבל וחולה. פירוש תלמידי חכמים שעומדין צריך לומר שבו אבל וחולה אפילו עמדו אין צריך לומר שבו דלא די שעמדו שאין צריכין לעמוד ואם כן פשיטא שישבו בלא רשות: יום ראשון אסור לאכול משלו. פירשתי למעלה אפילו אוכל כמה פעמים באותו יום דלא קתני סעודה ראשונה: אסורין בעשיית מלאכה. משמע דבתלמוד תורה שרי ולא אסור אלא חכם שמת דבית מדרשו בטל מיהו בשעת הוצאת מת אז מבטלין ת''ת כדאמרינן פ' שני דכתובות (דף יז: ושם) ובפ''ק דמגילה (דף ג:) מבטלין ת''ת להוצאת המת ולהכנסת כלה ומיהו היכא דאיכא חבורתא מספקא ליה ועוד האריך רבי יצחק בתשובה והביא ראיה מן הירושלמי: לגיהוץ ולתספורת. למעלה. פי' ריב''א היה אומר [שגרסינן] לכבוס ולתספורת ופירש למעלה דאשה מותרת בנטילת שער לאחר ז' ובתוספות פירש דלא ידע מנא ליה: מכאן ואילך כאילו עוברת כנגדו בשוק. עד י''ב חדש והכי איתא בירושלמי כל שבעה החרב היא שלופה עד שלשים היא רופפת לאחר י''ב חודש היא חוזרת לתערה ולמה הדבר דומה לכפה של אבנים כיון שנזדעזעה אחת מהן נזדעזעו כולם ובש''ס דידן נמי אמרינן (שבת דף קה:) אחד מן האחין שמת ידאגו כל האחין כו':
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר