סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

כִּי מְטוֹ אַגִּישְׁרָא קָמוּ גַּמְלֵי אֲמַר לְהוּ הַהוּא טַיָּיעָא מַאי הַאי אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן דְּקָא עָבְדִי יְקָרָא אַהֲדָדֵי מָר אָמַר מָר נֵיעוּל בְּרֵישָׁא וּמָר אָמַר מָר נֵיעוּל בְּרֵישָׁא אֲמַר דִּינָא הוּא דְּרַבָּה בַּר הוּנָא לֵיעוּל בְּרֵישָׁא חֲלֵיף גַּמְלֵיהּ דְּרַבָּה בַּר הוּנָא נְתוּר כַּכֵּיהּ וְשִׁנֵּיהּ דְּהָהוּא טַיָּיעָא
פְּתַח עֲלֵיהּ הַהוּא יָנוֹקָא גֶּזַע יְשִׁישִׁים עָלָה מִבָּבֶל וְעִמּוֹ סֵפֶר מִלְחָמוֹת קָאַת וְקִפּוֹד הוּכְפְּלוּ לִרְאוֹת בְּשׁוֹד וָשֶׁבֶר הַבָּא מִשִּׁנְעָר קָצַף עַל עוֹלָמוֹ וְחָמַס מִמֶּנּוּ נְפָשׁוֹת וְשָׂמַח בָּהֶם כְּכַלָּה חֲדָשָׁה רוֹכֵב עֲרָבוֹת שָׂשׂ וְשָׂמַח בְּבֹא אֵלָיו נֶפֶשׁ נָקִי וְצַדִּיק
כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרָבִינָא פְּתַח עֲלֵיהּ הַהוּא סַפְדָנָא תְּמָרִים הָנִיעוּ רֹאשׁ עַל צַדִּיק כַּתָּמָר נָשִׂים לֵילוֹת כְּיָמִים עַל מֵשִׂים לֵילוֹת כְּיָמִים
אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְבַר קִיפּוֹק הָהוּא יוֹמָא מַאי אָמְרַתְּ אֲמַר לֵיהּ אָמֵינָא אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת מָה יַעֲשׂוּ אֵיזוֹבֵי קִיר לִוְיָתָן בְּחַכָּה הוֹעֲלָה מָה יַעֲשׂוּ דְּגֵי רְקָק בְּנַחַל שׁוֹטֵף נָפְלָה חַכָּה מָה יַעֲשׂוּ מֵי גֵבִים
אֲמַר לֵיהּ בַּר אָבִין חַס וְשָׁלוֹם דְּחַכָּה וְשַׁלְהֶבֶת בְּצַדִּיקֵי אָמֵינָא וּמַאי אָמְרַתְּ אָמֵינָא בְּכוּ לָאֲבֵלִים וְלֹא לָאֲבֵידָה שֶׁהִיא לִמְנוּחָה וְאָנוּ לַאֲנָחָה
חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ עֲלַיְיהוּ וְאִתְהֲפוּךְ כַּרְעַיְיהוּ הַהוּא יוֹמָא לָא אֲתוֹ לְאַסְפּוֹדֵיהּ וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַב אָשֵׁי לָא בַּר קִיפּוֹק חָלֵיץ וְלָא בַּר אָבִין חָלֵיץ
רָבָא כִּי הֲוָה אֲתָא לְדִגְלַת אֲמַר לֵיהּ לְבַר אָבִין קוּם אֵימָא מִילְּתָא קָאֵי וְאָמַר בָּאוּ רוֹב שְׁלִישִׁית בְּמַיִם זְכוֹר וְרַחֵם תָּעִינוּ מֵאַחֲרֶיךָ כְּאִשָּׁה מִבַּעְלָהּ אַל תַּזְנִיחֵנוּ כְּאוֹת מֵי מָרָה
(חָנִין יוֹחָנָן זֵירָא אַבָּא יַעֲקֹב יוֹסֵי שְׁמוּאֵל חִיָּיא מְנַחֵם סִימָן)
רַבִּי חָנִין חַתְנֵיהּ דְּבֵי נְשִׂיאָה הֲוָה לָא (קָא) הֲווֹ לֵיהּ בְּנֵי בְּעָא רַחֲמֵי וַהֲווֹ לֵיהּ הָהוּא יוֹמָא דַּהֲוָה לֵיהּ נָח נַפְשֵׁיהּ פְּתַח עֲלֵיהּ הַהוּא סַפְדָנָא שִׂמְחָה לְתוּגָה נֶהְפָּכָה שָׂשׂוֹן וְיָגוֹן נִדְבָּקוּ בְּעֵת שִׂמְחָתוֹ נֶאֱנַח בְּעֵת חֲנִינָתוֹ אָבַד חֲנִינוֹ אַסִּיקוּ לֵיהּ חָנִן עַל שְׁמֵיהּ
כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן פְּתַח עֲלֵיהּ רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר קָשֶׁה הַיּוֹם לְיִשְׂרָאֵל כְּיוֹם בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ בַּצׇּהֳרַיִם דִּכְתִיב וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצׇּהֳרַיִם וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זֶה יוֹמוֹ שֶׁל יֹאשִׁיָּהוּ
כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן יָתֵיב רַבִּי אַמֵּי שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא רַבִּי אַמֵּי דַּעֲבַד לְגַרְמֵיהּ הוּא דַּעֲבַד דְּהָכִי אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲפִילּוּ רַבּוֹ שֶׁלִּימְּדוֹ חׇכְמָה אֵינוֹ יוֹשֵׁב עָלָיו אֶלָּא יוֹם אֶחָד
כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי זֵירָא פְּתַח עֲלֵיהּ הַהוּא סַפְדָנָא אֶרֶץ שִׁנְעָר הָרָה וְיָלְדָה אֶרֶץ צְבִי גִּידְּלָה שַׁעֲשׁוּעֶיהָ אוֹי נָא לָהּ אָמְרָה רַקַּת כִּי אִבְּדָה כְּלִי חֶמְדָּתָהּ
כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ אַחִיתוּ עַמּוּדֵי דְקֵסָרִי מַיָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי שְׁפַעוּ מַרְזְבֵי דְצִיפּוֹרִי דְּמָא דְּרַבִּי יַעֲקֹב אִתְחֲמִיאוּ כּוֹכְבֵי בִּימָמָא דְּרַבִּי אַסִּי אִיעֲקַרוּ כׇּל אִילָנַיָּא דְּרַבִּי חִיָּיא נְחִיתוּ כֵּיפֵי דְנוּרָא מֵרְקִיעָא דְּרַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי אִישְׁתַּעוֹ צַלְמָנַיָּיא וַהֲווֹ (לְמַחְלְצַיָּיא) [לְמַחְצְלַיָּיא]
דְּרַבִּי תַּנְחוּם בַּר חִיָּיא אִיתְקַצַּצוּ כֹּל אַנְדְּרָטַיָּא דְּרַבִּי אֶלְיָשִׁיב אִיחֲתַרוּ שִׁבְעִין מַחְתַּרְתָּא בִּנְהַרְדְּעָא דְּרַב הַמְנוּנָא נְחִיתוּ כֵּיפֵי דְבַרְדָּא מֵרְקִיעָא דְּרַבָּה וְרַב יוֹסֵף נְשׁוּק כֵּיפֵי דִפְרָת אַהֲדָדֵי דְּאַבָּיֵי וְרָבָא נְשׁוּק כֵּיפֵי דְּדִגְלַת אַהֲדָדֵי כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי מְשַׁרְשְׁיָא טְעוּן דִּיקְלֵי שִׁיצֵי
תָּנוּ רַבָּנַן

רש"י

כי מטו אגישרא. כשהגיעו לעבור בדף של גשר קצר שעכשיו לא היו יכולין לעבור זה בצד זה אלא זה אחר זה: קמו גמלי. עמדו הגמלים נושאי המטות במקומן: טייעא. סוחר ישמעאלים: רבנן דשיכבי רבה בר רב הונא ורב המנונא: עבדי יקרא. דהא לא בעי האי למיעל מקמי האי: נתור ככי. לחייו משום דבזי לרב המנונא: ספר מלחמות. ספר תורה לישנא אחרינא שנלחם רבה ורב המנונא ונתור ככי דההוא טייעא לישנא אחרינא גזע ישישים זה רבה בר רב הונא דהוא בן גדולים בן רב הונא דהוא ראש גולה ועדיף מנשיא דארץ ישראל ועמו ספר מלחמות עמו רב המנונא: קאת וקיפוד הוכפלו. קללה כמו וירשוה קאת וקיפוד (ישעיהו לד) כלומר קללה באה והוכפלה בעולם: לראות שוד ושבר. זה שקצף הקב''ה על עולמו: נשים לילות כימים. בהספד על ששם לילות כימים בתורה: בר קיפוק ובר אבין. הוו ספדני: (ההוא יומא. דנח נפשיה): חלש דעתיה. דהאי מדמי ליה לשלהבת והאי לאבידה: וההוא יומא. דנח נפשיה לא ספדוהו משום דאירע להו תקלה על ידו: לא בר קיפוק ולא בר אבין חליץ. משום דאיתהפכו כרעייהו ותנינא (יבמות דף קג.) האי מאן דמסגי אלוחתא דריגלא לא חליץ דהתורה אמרה וחלצה נעלו מעל רגלו ולא מתחת לרגלו: אתי לדגלת. חדקל: רוב שלישית. ישראל נקראו שלישית ורבא שקול כרוב ישראל ואמר ליה קום ואמור מילתא כלומר בקש רחמים: כאות במי מרה. שאשה סוטה נבדקת בהן: בעת חנינתו. דולד: אבד חנינו. אביו המחננו: והבאתי השמש בצהרים. אשקיע השמש בצהרים: יומו של יאשיה. שנהרג יאשיה קרי יומו שמש: לגרמיה. לדעתיה: רבי זירא היה מבבל ובה נולד וגדל בארץ ישראל והיינו דקאמר ארץ שנער הרה וילדה ארץ צבי גדלה שעשועיה ואהכי קרי ליה רבי זירא ורב זירא: אוי נא לה אמרה רקת. יכולה לומר כן רקת היא טבריא: אחיתו. הורידו דמעות: איתחמיאו כוכבי. נראו הכוכבים שנשתנה העולם מרוב צער: כיפי דנורא. אבנים של אור: אשתעו צלמנייא. נימוחו פרצוף שלהן: והוו למחלצייא. כלומר נחלקה ונתמעכה כל צורת פרצוף של צלמים וצור' המטבעות מפני צורת החסיד שנשתנית: דרבי מנחם. בנן של קדושים שלא נסתכל אף בצורה של זוזא כדאמרינן בערבי פסחים (דף קד.): והוו למחלצייא. כמו שהוחלקה במעגל ובמחלצים שבה מטחין טיט הכותל: אנדרטא. צורת הצלמים שעושין על שם המלך שמת: שבעין מחתרין. דגנבים דבזכותיה לא הוו אתו גנבים: כיפי דברדא. אבנים: נשוק כיפי. כיפאות של גשרים נשתברו ונשקו זו את זו: שיצי. קוצים:

תוספות

שפעו מרזבי דציפורי דמא. מפרש בירושלמי דיהב נפשיה על גזרתם פירוש נשפך דמו על יחוד השם תוספתא פ''א שנתן נפשו על המילה: ועל רבו שלמדו חכמה. בפרק אלו מציאות (ב''מ דף לג. ושם) פליגי רבי יהודה ורבי יוסי שרבי יהודה אומר כל שרוב חכמתו הימנו ורבי יוסי אומר אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת זהו רבו ומסיק שם עולא אמר תלמידי חכמים שבבבל קורעין זה על זה כרבי יוסי ס''ל ופוסק רב ששת כרבי יוסי ופי' רבינו חננאל דהכי הלכתא ובשאלתות דרב אחאי פוסק כרבי יהודה דאמר כל שרוב חכמתו הימנו ומפרש בפר' אלו מציאות בתוספתא דהיו קורעין קריעה [דאין] מתאחה וכן פירש רבי יצחק בר יהודה ויותר היה נראה לי דמעשה רב דשמואל עבד כרבי יוסי כדאי' התם ורבא נמי מפרש מילתא דרבי יוסי ורבי אלעזר בירושלמי נמי עבד כוותיה ושמא היו מחמירין על עצמן:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר