סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

גֶּרְמַמְיָא שֶׁל אֱדוֹם שֶׁאִלְמָלֵי הֵן יוֹצְאִין מַחֲרִיבִין כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ וְאָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא תְּלָת מְאָה קְטִירֵי תָגָא אִיכָּא בְּגֶרְמַמְיָא שֶׁל אֱדוֹם וּתְלָת מְאָה וְשִׁיתִּין וְחַמְשָׁה מַרְזְבָּנֵי אִיכָּא בְּרוֹמִי וּבְכׇל יוֹמָא נָפְקִי הָנֵי לְאַפֵּי הָנֵי וּמִקְּטִיל חַד מִינַּיְיהוּ וּמִיטַּרְדִי לְאוֹקֹמֵי מַלְכָּא וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי אַל תַּאֲמֵן לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי אַל תַּאֲמֵן יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי תַּאֲמֵן הָנֵי מִילֵּי בְּדִבְרֵי תוֹרָה אֲבָל בְּמַשָּׂא וּמַתָּן סִיַּיעְתָּא הוּא מִן שְׁמַיָּא וּלְדִבְרֵי תוֹרָה לָא אֲמַרַן אֶלָּא לְחַדּוֹדֵי אֲבָל לְאוֹקֹמֵי גִּירְסָא סִיַּיעְתָּא מִן שְׁמַיָּא הִיא וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק אִם רָאִיתָ רָשָׁע שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ אַל תִּתְגָּרֶה בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדְּרָכָיו מַצְלִיחִין שֶׁנֶּאֱמַר יָחִילוּ דְּרָכָיו בְּכׇל עֵת וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזּוֹכֶה בַּדִּין שֶׁנֶּאֱמַר מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁרוֹאֶה בְּשׂוֹנְאָיו שֶׁנֶּאֱמַר כׇּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם אִינִי וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מוּתָּר לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר עוֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע וְשׁוֹמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ בָם וְתַנְיָא רַבִּי דּוֹסְתַּאי בַּר מָתוּן אָמַר מוּתָּר לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאִם לְחָשְׁךָ אָדָם לוֹמַר אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים וְאַל תְּקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי עַוְלָה מִי שֶׁלִּבּוֹ נוֹקְפוֹ אוֹמֵר כֵּן אֶלָּא אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים לִהְיוֹת כַּמְּרֵעִים וְאַל תְּקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי עַוְלָה לִהְיוֹת כְּעוֹשֵׂי עַוְלָה וְאוֹמֵר אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים וְגוֹ' לָא קַשְׁיָא הָא בְּמִילֵּי דִידֵיהּ הָא בְּמִילֵּי דִשְׁמַיָּא וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא בְּמִילֵּי דִידֵיהּ וְלָא קַשְׁיָא הָא בְּצַדִּיק גָּמוּר הָא בְּצַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר דְּאָמַר רַב הוּנָא מַאי דִּכְתִיב לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ צַדִּיק גָּמוּר אֵינוֹ בּוֹלֵעַ וְאִי בָּעֵית אֵימָא שָׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ שָׁאנֵי אָמַר עוּלָּא אִיטַלְיָא שֶׁל יָוָן זֶה כְּרַךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי וְהָוְיָא תְּלָת מְאָה פַּרְסָה עַל תְּלָת מְאָה פַּרְסָה וְיֵשׁ בָּהּ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה שְׁווֹקִים כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה וְקָטָן שֶׁבְּכוּלָּם שֶׁל מוֹכְרֵי עוֹפוֹת וְהָוְיָא שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל וּמֶלֶךְ סוֹעֵד בְּכׇל יוֹם בְּאֶחָד מֵהֶן וְהַדָּר בָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹלָד בָּהּ נוֹטֵל פְּרָס מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וְהַנּוֹלָד בָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ דָּר בָּהּ נוֹטֵל פְּרָס מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים בֵּי בָנֵי יֵשׁ בּוֹ וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת חַלּוֹנוֹת מַעֲלִין עָשָׁן חוּץ לַחוֹמָה צִדּוֹ אֶחָד יָם וְצִדּוֹ אֶחָד הָרִים וּגְבָעוֹת צִדּוֹ אֶחָד מְחִיצָה שֶׁל בַּרְזֶל וְצִדּוֹ אֶחָד חוֹלְסִית וּמְצוּלָה מַתְנִי' קָרְאוּ אֶת הַמְּגִילָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר שֵׁנִי אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר הַשֵּׁנִי אֶלָּא קְרִיאַת הַמְּגִילָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים גְּמָ' הָא לְעִנְיַן סֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת זֶה וָזֶה שָׁוִין מַנִּי מַתְנִיתִין לָא תַּנָּא קַמָּא וְלָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי וְלָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּתַנְיָא קָרְאוּ אֶת הַמְּגִילָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי שֶׁכׇּל מִצְוֹת שֶׁנּוֹהֲגוֹת בַּשֵּׁנִי נוֹהֲגוֹת בָּרִאשׁוֹן חוּץ מִמִּקְרָא מְגִילָּה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי שֶׁכׇּל מִצְוֹת שֶׁנּוֹהֲגוֹת בַּשֵּׁנִי נוֹהֲגוֹת בָּרִאשׁוֹן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי אַף קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי שֶׁכׇּל מִצְוֹת שֶׁנּוֹהֲגוֹת בַּשֵּׁנִי אֵין נוֹהֲגוֹת בָּרִאשׁוֹן וְשָׁוִין בְּהֶסְפֵּד וּבְתַעֲנִית שֶׁאֲסוּרִין בָּזֶה וּבָזֶה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא אָמַר רַב פָּפָּא סֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר לְכַתְּחִילָּה בַּשֵּׁנִי וְאִי עֲבוּד בָּרִאשׁוֹן עֲבוּד בַּר מִמִּקְרָא מְגִילָּה דְּאַף עַל גַּב דְּקָרוּ בָּרִאשׁוֹן קָרוּ בַּשֵּׁנִי וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר אֲפִילּוּ מִקְרָא מְגִילָּה לְכַתְּחִילָּה בָּרִאשׁוֹן וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר אֲפִילּוּ סֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת אִי קָרוּ בָּרִאשׁוֹן קָרוּ בַּשֵּׁנִי מַנִּי אִי תַּנָּא קַמָּא קַשְׁיָא מַתָּנוֹת אִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי קַשְׁיָא נָמֵי מִקְרָא מְגִילָּה אִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל קַשְׁיָא סֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת לְעוֹלָם תַּנָּא קַמָּא וּתְנָא מִקְרָא מְגִילָּה וְהוּא הַדִּין מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים דְּהָא בְּהָא תַּלְיָא וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא וּמַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי אֵין בֵּין אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁבַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן לְאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁבַּאֲדָר הַשֵּׁנִי אֶלָּא מִקְרָא מְגִילָּה וּמַתָּנוֹת הָא לְעִנְיַן הֶסְפֵּד וְתַעֲנִית זֶה וָזֶה שָׁוִין וְאִילּוּ סֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת לָא מַיְירֵי אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הִלְכְתָא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֲדָר הַסָּמוּךְ לִשְׁבָט אַף כָּאן אֲדָר הַסָּמוּךְ לִשְׁבָט וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה מָה כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֲדָר הַסָּמוּךְ לְנִיסָן אַף כָּאן אֲדָר הַסָּמוּךְ לְנִיסָן בִּשְׁלָמָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי מִסְתַּבֵּר טַעְמָא דְּאֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת אֶלָּא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַאי טַעְמָא אָמַר רַבִּי טָבִי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מִסְמָךְ גְּאוּלָּה לִגְאוּלָּה עָדִיף רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר טַעְמָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מֵהָכָא דִּכְתִיב לְקַיֵּים אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב


רש"י

גרממיא. שם מלכות והיא מאדום: מרזבני. דוכסים: יגעתי. בתורה: לאוקמי גירסא. שלא תשתכח ממנו: סייעתא דשמיא. ויש יגע ואינו מוצא: יחילו. יצליחו ודומה לו על כן לא יחיל טובו (איוב כ): מרום משפטיך מנגדו. מסולקין הם ממנו: יפיח בהם. בנפיחה בעלמא הן נופלים: מי שלבו נוקפו. הירא מן העבירות שבידו אומר כן: אל תתחר. אינו לשון גירוי אלא שלא תאחוז במעשיו כמו ואיך תתחרה את הסוסים (ירמיה ב) כלומר שאינו רץ כמותו: ואומר אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום. על כרחך אין קנאה זו לשון גירוי מלחמה אלא אחיזת מעשיו מדכתיב בסיפא כי אם ביראת ה' כל היום: איטליא של יון. כרך גדול שגדל בשביל עון מנשה שבשעה שהכניס צלם בהיכל ירד גבריאל ונעץ קנה בים וגדל עליו חלקה גדולה ונבנה לשם איטליא של יון מאיי אלישה (יחזקאל כז) מתרגמינן מנגוות איטליא: שווקים. חוצות: פרס. מזון: חלונות שמעלים מהן עשן חוץ לחומה. שהן גבוהים מן החומה ואין מעשנין את החומה וזהו חשיבות: חולסית. מקום אבנים דקות: מתני' אלא מקרא מגילה. כלומר שאם עשאו בראשון לא יצא: גמ' סדר פרשיות. פרשת שקלים וזכור ופרה והחודש דתנן במתניתין דבני העיר דנוהגין באדר: זה וזה שוין. שאם קראם בראשון אין צריך לחזור ולקרות בשני: שאסורין בזה ובזה. ביום ארבעה עשר וחמשה עשר שבשניהן: ואמר רב פפא גרסינן: ורבן שמעון בן גמליאל כו'. דהא כל מצות קאמר: מתניתין הכי קתני. ולא איירי בסדר פרשיות כלל: אין מעבירין כו'. משבא לידי אקדים לעשות דהכי תניא במכילתא ושמרתם את המצות אם באת מצוה לידך אל תחמיצנה: גאולה לגאולה. פורים לפסח: השנית. בחודש השני:

תוספות

הא לענין סדר פרשיות זה וזה שוין. שאם קראו הארבע פרשיות באדר הראשון שעדיין לא היו יודעין שצריכין לעבר ובתר הכי עברו השנה אין צריך לקרותם באדר השני: ורבי אליעזר ... ברבי יוסי סבר אף מקרא מגילה [לכתחלה בראשון. ונראה] דדייק מדקתני משנה יתירא שכל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון [דמשמע] לכתחילה ויש שנוהגין לעשות ימי משתה ושמחה בארבעה . עשר ובחמשה עשר של אדר הראשון וריהטא דמתניתין נמי משמע כן מדקאמר אלא מקרא מגילה בלבד ומתנות עניים מכלל דלענין משתה ושמחה זה וזה שוין ולא נהירא דהא אמרינן בגמרא הא לענין הספד ותענית זה וזה שוין מכלל דשמחה ומשתה ליכא דע''כ לא תליא הא בהא דאי תליא הא בהא לאשמעינן דמשתה ושמחה נהגו בהו וממילא נאסר בהספד דהא הימים האמורים במגילת תענית האסורים בהספד אין בהן משתה ושמחה וכן הלכה שאין צריך להחמיר לעשות משתה ושמחה באדר הראשון: מסתבר טעמיה דאין מעבירין על המצות. מכאן קשה להא דאמרינן בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נא. ושם) בגמרא דקאמר שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של המזבח ודייק טעמא דאמר קרא אל יסוד מזבח העולה וקשה התם למה לי קרא תיפוק ליה דאין מעבירין על המצות וכשהוא יוצא מפתח ההיכל שהוא מערב ביסוד מערבי הוא דפגע ברישא ויש מפרשים דלא שייך למימר אין מעבירין על המצות אלא היכא שיש לפניו שתי מצות שיש לו לעשות קודם אותה דפגע ברישא וזה אינו דהכא ליכא אלא מצוה אחת ואפילו הכי מפרש הטעם משום דאין מעבירין ורבינו יהודה תירץ דאי לאו קרא הוה אמינא דאין מעבירין לכתחילה הא דיעבד שרי משום הכי איצטריך דאסור בדיעבד אי נמי נראה התם דמטעם דאין מעבירין לא חזינן אלא דכל מערבי של מזבח כשר אבל יסוד לא חזינן דצריך משום הכי איצטריך קרא לאשמועינן יסוד:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר