סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רש"י

מחגה. כלומר יליף טעמא מן חגה דהיינו ר''ח שנקרא חג כדאמרי' לעיל (דף כט.) קרא עלי מועד: הלכה כר''מ. דלפניו אסור ולאחריו מותר: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. דאין איסור נוהג אלא באותה שבת: תרוייהו לקולא. כדמפרש ואזיל דבלפניו מוקי הלכה כר''מ דלפניו ולא לאחריו ובאותה שבת אבל קודם אותה שבת אפילו לפניו מותר: משש שעות ולמטה. כלפי השחר: המפסיק בה. דשוב אינו אוכל עוד מאותה סעודה ואילך: ה''ג כיצד ישנה א''ר יהודה אם הוא רגיל כו': בעשרה. שהיו סועדין עמו לכבודו: וחכ''א ישנה. אשני תבשילין קיימי בשר ויין ימעט: מליח. דג או בשר מליח דאין בו טעם כל כך אחר ששהה שלשה ימים במלח כדלקמן כשלמים והנותר מבשר זבח השלמים וגו' טפי לא אשכחן דמקרי בשר: כל שהוא משום ט' באב. כגון סעודה המפסיק בה: כל שאינו משום ט''ב. כגון סעודה המפסיק בה בתענית צבור אי נמי סעודה שאינו מפסיק בה: ה''ג ר' ישמעאל בר' יוסי אומר משום אביו כל שעה שמותר לאכול מותר לרחוץ ולא גרסינן בשר כלומר אפילו בשעת סעודה המפסיק מותר לרחוץ הואיל ומותר לאכול: אסור באכילה ובשתיה. הני אין נוהגין באבל דקא חשיב נמי איסורים שנוהגין בו לבד מהני דנהיגי באבל רחיצה סיכה ונעילה כו': ואסור לקרות בתורה כו'. דכתיב בהו משמחי לב: במקום שאינו רגיל לקרות. דכיון דלא ידע אית ליה צערא: עד כמה. הוי בשר גמור דלא הוי בשר מליח כל זמן שהוא כשלמים שלא שהה במלחו אלא שני ימים ולילה אחד כזמן אכילת שלמים ולהכי נקט כשלמים דבזמן אכילת שלמים אשכחן דאקרי בשר דכתיב (ויקרא ז) והנותר מבשר זבח השלמים וגו' טפי לא אשכחן דמקרי בשר שהטעם נפסל אחרי ב' וג' ימים: יין מגתו. חדש ומתוק ואינו טוב כיין ישן ומשלשל ומזיק: תוסס. רותח: אין בו משום גילוי. שאין נחש שותהו כי יברח מרתיחתו:

תוספות

ותרוייהו לקולא. כלומר תרוייהו כדר''מ דאמר מר''ח ועד התענית וכרשב''ג דאמר אינו אסור אלא אותה שבת בלבד הלכה כתרוייהו לקולא כלומר דאינו אסור אלא אותה שבת בלבד כרשב''ג ודוקא התענית אבל לאחר התענית מותר דהלכה כר''מ דאמר דאינו אסור אלא עד התענית ואע''ג דשלחו משמיה דר' יוחנן דכלי פשתן מותר לכבס במועד מ''מ החמיר לנו מורינו רש''י לתת סדינין שלנו לכובס אותה שבוע שהיה בה ט''ב קודם התענית אבל היכא דחל ט''ב בה' בשבת מותר לכבס ולספר מחצות ואילך מפני כבוד השבת דאין להמתין עד ערב שבת מפני טורח השבת.: ערב ט''ב לא יאכל אדם ב' תבשילין. פירוש ב' תבשילין ר''ל בשתי קדירות כגון שקורין העולם אכלנו ב' מינים שקורין מיישו''ן אבל אין לאסור לאכול תבשיל שעושין מבצלים ומגבינה ומביצים דאע''ג דאין רגילין העולם לאכול בצלים חיין כדאמר בעירובין (ד' כט.) אכל בצל והשכים ומת וכו' שקשין לכל גופו של אדם כחרבות אעפ''כ מאחר שאין עושין מהם תבשיל בעצמו אם לא ישימו או שומן או שום דבר שנותן בהם טעם אינו קרוי תבשיל כדי לאסור הביצים שמשימין עמהם אבל מן גבינה המבושל בקדירה אין חששא לאכול דכל דבר שהוא נאכל כמו שהוא חי כמו חלב כמו גבינה כמו תפוחים אין בהם תורת בשול כלל וכלל: ואם היה רגיל לסעוד בעשרה יסעוד בחמשה. צריך למעט בכבודו: ואע''ג דקאמר הש''ס דבשר מליח מותר כל זמן שאינו כשלמים כלומר שעבר יותר מב' ימים משחיטתו אפ''ה לדידן אסור לאכול בשר אפי' מלוח מזמן מרובה כיון דאנו רגילים לאכול בשר מליח וכן צריך למעט בשתייתו שאם היה רגיל לשתות עשרה כוסות משכר או ממשקה אחר לא ישתה כי אם חמשה וצריך לשנות מקומו שהוא רגיל לאכול בו כמו שהיה מנהגו של רבי יהודה בר' אילעאי. שישב ואכל ערב ט''ב בין תנור לכיריים מקום שהיה מנוול:
עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר