|
טקסט הדף מנוקד
מַתְנִי' הַתִּינוֹקוֹת אֵין מְעַנִּין אוֹתָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֲבָל מְחַנְּכִין אוֹתָן לִפְנֵי שָׁנָה וְלִפְנֵי שְׁנָתַיִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ רְגִילִין בְּמִצְוֹת
גְּמָ' הַשְׁתָּא בִּפְנֵי שְׁתַּיִם מְחַנְּכִין לְהוּ בִּפְנֵי שָׁנָה מִבַּעְיָא אָמַר רַב חִסְדָּא לָא קַשְׁיָא הָא בְּחוֹלֶה הָא בְּבָרִיא אָמַר רַב הוּנָא בֶּן שְׁמוֹנֶה וּבֶן תֵּשַׁע מְחַנְּכִין אוֹתוֹ לְשָׁעוֹת בֶּן עֶשֶׂר וּבֶן אַחַת עֶשְׂרֵה מַשְׁלִימִין מִדְּרַבָּנַן בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַשְׁלִימִין מִדְּאוֹרָיְיתָא בְּתִינוֹקֶת וְרַב נַחְמָן אָמַר בֶּן תֵּשַׁע בֶּן עֶשֶׂר מְחַנְּכִין אוֹתָן לְשָׁעוֹת בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַשְׁלִימִין מִדְּרַבָּנַן בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מַשְׁלִימִין מִדְּאוֹרָיְיתָא בְּתִינוֹק וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַשְׁלָמָה דְּרַבָּנַן לֵיכָּא בֶּן עֶשֶׂר בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה מְחַנְּכִין אוֹתוֹ לְשָׁעוֹת בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַשְׁלִימִין מִדְּאוֹרָיְיתָא תְּנַן הַתִּינוֹקוֹת אֵין מְעַנִּין אוֹתָן בַּיּוֹם הַכִּפּוּרִים אֲבָל מְחַנְּכִין אוֹתָן לִפְנֵי שָׁנָה וְלִפְנֵי שְׁתַּיִם בִּשְׁלָמָא לְרַב הוּנָא וְרַב נַחְמָן לִפְנֵי שָׁנָה וְלִפְנֵי שְׁתַּיִם לִפְנֵי שָׁנָה לְדִבְרֵיהֶן וְלִפְנֵי שְׁתַּיִם לְדִבְרֵיהֶן אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן קַשְׁיָא אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן מַאי שָׁנָה אוֹ שְׁתַּיִם סָמוּךְ לְפִירְקָן תָּא שְׁמַע דְּתָנֵי רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל תִּינוֹקוֹת אֵין מְעַנִּין אוֹתָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֲבָל מְחַנְּכִין אוֹתָן שָׁנָה אוֹ שְׁתַּיִם סָמוּךְ לְפִירְקָן בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן נִיחָא אֶלָּא לְרַב הוּנָא וּלְרַב נַחְמָן קַשְׁיָא אָמְרִי לָךְ רַבָּנַן מַאי חִינּוּךְ נָמֵי דְּקָתָנֵי הַשְׁלָמָה וּמִי קָרֵי לְחִינּוּךְ הַשְׁלָמָה וְהָא תַּנְיָא אֵי זֶה חִינּוּךְ הָיָה רָגִיל לֶאֱכוֹל בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת מַאֲכִילִין אוֹתוֹ לְשָׁלֹשׁ בְּשָׁלֹשׁ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בְּאַרְבַּע אָמַר רָבָא בַּר עוּלָּא תְּרֵי חִנּוּכֵי הָווּ מַתְנִי' עוּבָּרָה שֶׁהֵרִיחָה מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתָּשִׁיב נַפְשָׁהּ חוֹלֶה מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְּקִיאִין וְאִם אֵין שָׁם בְּקִיאִין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר דַּי גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן עוּבָּרָה שֶׁהֵרִיחָה בְּשַׂר קוֹדֶשׁ אוֹ בְּשַׂר חֲזִיר תּוֹחֲבִין לָהּ כּוּשׁ בְּרוֹטֶב וּמַנִּיחִין לָהּ עַל פִּיהָ אִם נִתְיַישְּׁבָה דַּעְתָּהּ מוּטָב וְאִם לָאו מַאֲכִילִין אוֹתָהּ רוֹטֶב עַצְמוֹ וְאִם נִתְיַישְּׁבָה דַּעְתָּהּ מוּטָב וְאִם לָאו מַאֲכִילִין אוֹתָהּ שׁוּמָּן עַצְמוֹ שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים עֲבוֹדָה זָרָה מְנָלַן דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם נֶאֱמַר בְּכׇל נַפְשְׁךָ לָמָּה נֶאֱמַר בְּכׇל מְאֹדֶךָ וְאִם נֶאֱמַר בְּכׇל מְאֹדֶךָ לָמָּה נֶאֱמַר בְּכׇל נַפְשְׁךָ אִם יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁגּוּפוֹ חָבִיב עָלָיו מִמָּמוֹנוֹ לְכָךְ נֶאֱמַר בְּכׇל נַפְשְׁךָ וְאִם יֵשׁ לָךְ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ לְכָךְ נֶאֱמַר וּבְכׇל מְאֹדֶךָ גִּילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים מְנָא לַן דְּתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה וְכִי מָה עִנְיָן לָמַדְנוּ מֵרוֹצֵחַ לְנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה אֶלָּא הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד מָה נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה נִיתָּן לְהַצִּילָהּ בְּנַפְשׁוֹ אַף רוֹצֵחַ (כּוּ') מָה רוֹצֵחַ יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבוֹר אַף נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבוֹר רש"ימתני' אין מענין אותן. אין חייבין למנוע מהן מאכל: מחנכין אותן. לשעות לפני שנה שהיא סמוכה לפירקן פירקן הוי בן שלש עשרה לנקבה וארבע עשרה לזכר שדרך תינוקות להביא שתי שערות בשתים עשרה ויום אחד דהיינו בתוך שנת י''ג והיא פירקה לעונשין ותינוק בי''ג ויום אחד נמצא שנת י''ד פרקו לעונשין ושנת י''ג היא שנה הסמוכה לפרקו ושנת י''ב היא שנה לפני שנה הסמוכה לפרקו: או לפני שתי שנים. שהיא לפני שתי שנים סמוך לפרקו דהיינו שלש שנים לפני פרקן ובגמרא פריך השתא לפני שתים דהיינו ג' שנים אמרת מחנכין לפני שנה דהיינו שתים מיבעיא: גמ' בחולה. כחוש ותשוש כח: אמר רב הונא בן שמונה. לבריא שעברה שמנה ונכנסת לתשע ובתינוקת כדמסיים מילתיה דהוי שנת תשע ארבע שנים לפני פרקה: ובן תשע. לחולה שעברה שנת תשע ונכנסה לתוך עשר דהיינו ג' שנים לפני פרקה מחנכין לשעות: בן עשר. לבריאה שעברה עשר ונכנסה לאחד עשר ובן אחת עשרה לתינוקת חולה ונכנסה לי''ב משלימין מדרבנן בן י''ב ונכנסה לי''ג משלימין מדאוריי' שהיא פירקן בתינוקת הבריאה והחולה שוות בו: ורב נחמן אומר וכו'. לא פליג רב נחמן אדרב הונא אלא מר פירש מילי דתינוקת ומר פירש מילי דתינוק: תנן. מחנכין אותו לשעות לפני שנה דהיינו שתי שנים ולפני שתים דהיינו שלש בשלמא לרב נחמן ולרב הונא דאמרי איכא השלמה מדרבנן כדקאמר אע''ג דלדידהו הוי חינוך הבריא ארבע שנים מצי לתרוצ' למתני' כולה בחולה וה''ק מחנכין אותו לשעות שתי שנים לפני השלמת דבריהם שהם שלש לפני השלמת דד''ת כדקאמר רב הונא דשנה עשירית מחנכין את התינוקת החולה לשעות שהיא לפני שנה הסמוכה לפרק השלמת דבריהם שהיא בשנת י''ב לחולה דהיינו לפני שתים הסמוכים לפרק דאורייתא: אלא לר' יוחנן קשיא. לדידיה לא מיתוקמא מתניתין כלל דהא אמרינן השלמה מדרבנן ליכא דתימא מתני' חדא קתני כדאוקימנא אליבא דרב הונא ורב נחמן ורישא בחולה וסיפא בבריא כדאוקימא רב חסדא נמי לא תוקמא דמתני' קתני שלש לבריא ושתים לחולה ור' יוחנן אמר שתים לבריא ואחת לחולה: אמר לך רבי יוחנן. לא תתני לפני שנה דמשמע שתים ולפני שתים דמשמע ג' שנים אלא אימא מחנכין אותה שנה סמוך לפרק' בחולה ושתים לבריא: תא שמע דתנא רבה בר שמואל. שנה או שתים כר' יוחנן ולא תני לפני שנה ולפני שתים: לר' יוחנן ניחא. ומוקי לה שנה לחולה ושתים לבריא: אלא לרב הונא ולרב נחמן קשיא. דהא חינוך לשעות הוא ופחות שבחינוכין לשעות לדידהו ג' שנים הוי דהא אמר רב הונא בתינוקת חולה שמחנכין אותה בעשירית וברייתא קתני גדול שבחינוכין שתי שנים: מאי חינוך דקתני השלמה. דדבריהם ולדידן נמי השלמה דדבריהם שתים לבריא לפני השלמה דאורייתא אחת לחולה: מתני' עוברה שהריחה. העובר מריח ריח תבשיל והוא מתאוה לו ואם אינה אוכלת שניהן מסוכנין: ע''פ בקיאין. אם יאמרו שני רופאים שהוא מסוכן אם אינו אוכל: גמ' כוש. פלך תוחבין לה כוש ברוטב של אותו בשר ומוצצתו: למה נאמר בכל מאודך וכו'. יאמר החביב שבהן וכ''ש שאינו חביב: כי כאשר יקום. בנערה המאורסה כתיב: מה למדנו מרוצח לנערה המאורסה. שהוא כמשפט הרוצח כן משפט הדבר הזה: מה נערה המאורסה ניתן רשות. למציל להצילה מבעילת זו בנפשו של בועל זה להורגו עד שלא בא עליה כדכתיב אין מושיע לה (דברים כב) הא יש מושיע יושיענה בכל צידי תשועה: רוצח יהרג ואל יעבור. אם אמרו לו הרוג חבירך ואם לאו אהרוג אותך יהרג ואל יעבור עבירה זו כדמפרש לקמן: אף נערה המאורסה. אם יאמרו בעול ארוסת חבירך או תיהרג יהרג ואל יעבור אבל היא אינה מצווה למסור את נפשה דהיא אינה עושה כלום דקרקע עולם בעלמא היא וראיה לדבר אסתר: תוספותאלא לרב הונא ולרב נחמן קשיא. ולא מצי לשנויי דסמוך לפירקן ולהשלמת דדבריהם קאמר דסמוך לפירקן משמע פרק דגדלות י''ב שנים ויום אחד לתינוקת וי''ג שנים ויום אחד לתינוק: מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה יהרג ואל יעבור. פירש רש''י דלא גרס תיהרג דאיהי לא מחייבא למימסר נפשיה דקרקע עולם היא ובהא ניחא הא דבסוף פ' בן סורר (סנהדר ין עד:) פריך והא אסתר פרהסיא הואי ואמאי לא פריך והא ג''ע יהרג ואל יעבור אפי' בצינעא ולמאי דלא גרס תיהרג ניחא דלענין ג''ע ידע שפיר המקשה דמהני קרקע עולם אבל לענין פרהסיא דטעמא משום חילול השם לא אסיק אדעתיה דמהני ולהכי פריך והא אסתר פרהסיא הואי ומשני לענין פרהסיא נמי קרקע עולם היתה ומהני ותדע דאיהי דלא עבדה מעשה אין לה ליהרג דהא מרוצח ילפינן ורוצח גופיה דיהרג היינו משום דמאי חזית דדמא דידך סומק טפי וכו' וה''מ היכא דעביד מעשה אבל אי לא עביד מעשה כגון שרוצים להפילו על התינוק כדי להורגו ואם יעכב על ידם יהרגוהו וכל הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|