|
טקסט הדף מנוקד
מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִיחַ וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָטַע
וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְאוֹהֲבָיו תָּנוּ רַבָּנַן מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן גָּדוֹל אֶחָד שֶׁיָּצָא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וַהֲווֹ אָזְלִי כּוּלֵּי עָלְמָא בָּתְרֵיהּ כֵּיוָן דְּחַזְיוּנְהוּ לִשְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן שַׁבְקוּהוּ לְדִידֵיהּ וְאָזְלִי בָּתַר שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן לְסוֹף אֲתוֹ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן לְאִיפְּטוֹרֵי מִינֵּיהּ דְּכֹהֵן גָּדוֹל אָמַר לָהֶן יֵיתוֹן בְּנֵי עַמְמִין לִשְׁלָם אֲמַרוּ לֵיהּ יֵיתוֹן בְּנֵי עַמְמִין לִשְׁלָם דְּעָבְדִין עוֹבָדָא דְאַהֲרֹן וְלָא יֵיתֵי בַּר אַהֲרֹן לִשְׁלָם דְּלָא עָבֵיד עוֹבָדָא דְאַהֲרֹן מַתְנִי' כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה כֵּלִים וְהַהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה בִּכְתוֹנֶת וּמִכְנָסַיִם וּמִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט מוֹסִיף עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וְצִיץ בְּאֵלּוּ נִשְׁאָלִין בְּאוּרִים וְתוּמִּים וְאֵין נִשְׁאָלִין אֶלָּא לְמֶלֶךְ וּלְאַב בֵּית דִּין וּלְמִי שֶׁהַצִּיבּוּר צָרִיךְ בּוֹ גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן דְּבָרִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן שֵׁשׁ חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה מׇשְׁזָר שְׁמוֹנָה מְעִיל שְׁנֵים עָשָׂר פָּרוֹכֶת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חוֹשֶׁן וְאֵפוֹד עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה מְנָא לַן דְּאָמַר קְרָא וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַכׇּתְנֹת שֵׁשׁ וְאֵת הַמִּצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאֶת פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת שֵׁשׁ וְאֶת מִכְנְסֵי הַבָּד שֵׁשׁ מׇשְׁזָר חַמְשָׁה קְרָאֵי כְּתִיבִי חַד לְגוּפֵיהּ דְּכִיתָּנָא נִיהְווֹ וְחַד שֶׁיְּהֵא חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה וְחַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁזוּרִין וְחַד לִשְׁאָר בְּגָדִים שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶן שֵׁשׁ וְחַד לְעַכֵּב מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי שֵׁשׁ כִּיתָּנָא הוּא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמַר קְרָא בַּד דָּבָר הָעוֹלֶה מִן הַקַּרְקַע בַּד בַּד וְאֵימָא עַמְרָא עַמְרָא אִיפְּצוֹלֵי מִיפַּצְלָא כִּיתָּנָא נָמֵי אִיפְּצוֹלֵי מִפְּצִיל כִּיתָּנָא אַגַּב לָקוּתֵיהּ מִפְּצִיל רָבִינָא אָמַר מֵהָכָא פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל רֹאשָׁם וּמִכְנְסֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל מׇתְנֵיהֶם אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי הָא מִקַּמֵּי דְּאָתֵי יְחֶזְקֵאל מַאן אַמְרַהּ וּלְטַעְמָיךְ הָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא דָּבָר זֶה מִתּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא לָמַדְנוּ מִדִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי לָמַדְנוּ כׇּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבֹא אֶל מִקְדָּשִׁי הָא מִקַּמֵּי דְּאָתֵי יְחֶזְקֵאל מַאן אַמְרַהּ אֶלָּא גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ וַאֲתָא יְחֶזְקֵאל וְאַסְמְכַהּ אַקְּרָא הָכָא נָמֵי גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ וַאֲתָא יְחֶזְקֵאל וְאַסְמְכַהּ אַקְּרָא מׇשְׁזָר שְׁמוֹנָה מְנָא לַן דִּכְתִיב וַיַּעֲשׂוּ עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל רִמּוֹנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מׇשְׁזָר וְיָלֵיף מׇשְׁזָר מׇשְׁזָר מִפָּרוֹכֶת מָה לְהַלָּן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אַף כָּאן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דַּהֲוָה כׇּל חַד וְחַד תַּמְנֵי וְנֵילַף מֵחֹשֶׁן וְאֵפוֹד מָה לְהַלָּן עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה אַף כָּאן עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ זָהָב מִדָּבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ זָהָב לְאַפּוֹקֵי חֹשֶׁן וְאֵפוֹד שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן זָהָב אַדְּרַבָּה דָּנִין בֶּגֶד מִבֶּגֶד לְאַפּוֹקֵי פָּרוֹכֶת דְּאֹהֶל הוּא אֶלָּא דָּנִין מֵאַבְנֵט וְדָנִין בֶּגֶד וְדָבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ זָהָב מִבֶּגֶד וְדָבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ זָהָב וְאֵין דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ זָהָב מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זָהָב רַב מָרִי אָמַר תַּעֲשֶׂנּוּ כְּתִיב תַּעֲשֶׂנּוּ לָזֶה וְלֹא לְאַחֵר רַב אָשֵׁי אָמַר וְעָשִׂיתָ כְּתִיב שֶׁיִּהְיוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹת שָׁווֹת וְהֵיכִי נֶעְבֵּיד נֶעְבֵּיד תְּלָתָא דְּעַשְׂרָה עַשְׂרָה הָווּ לְהוּ תְּלָתִין נֶעְבֵּיד תְּרֵי דְּתִשְׁעָה תִּשְׁעָה וְחַד דְּעַשְׂרָה אֲמַר קְרָא וְעָשִׂיתָ שֶׁיִּהְיוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹתָיו שָׁווֹת מְעִיל שְׁנֵים עָשָׂר מְנָא לַן דִּכְתִיב וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד רש"ימריח מים. בני תורה: לסוף אתו שמעיה ואבטליון לאיפטורי מיניה. ליטול רשות ממנו ולפרוש לצד ביתן: ייתון בני עממין לשלם. לשון גנאי הוא לפי שבאו מבני בניו של סנחריב כדאמרינן במסכת גיטין (דף נז:): דעבדי עובדא דאהרן. רודפי שלום: דלא עבד עובדא דאהרן. שהוניתנו אונאת דברים ואמר מר (ב''מ נח:) לא תונו איש את עמיתו (ויקרא כה) באונאת דברים הכתוב מדבר אם היה בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך: מתני' בכתונת ומכנסים וכו'. אהדיוט קאי: באלו נשאלים. כהן הנשאל באורים ותומים צריך ללבוש שמונה בגדים: גמ' דברים שנאמר בהן שש. כולה מפרש לקמן: חוטן כפול ששה. ששה כל מין ומין שבו: משזר. בלא שש ואין זאת אלא רמונים: שמונה. כל חוט של כל מין שבו כפול שמונה ועל פי חשבון זה מעיל שכולו מין אחד חוטו כפול י''ב פרוכת חוטו כפול כ''ד שכל מינין שבה כפולין יחד וכולה מפרש לה לקמן: חמשה קראי כתיבי. גבי הדדי והוה סגי ליה בחד ונכתביה לבסוף: ה''ג ויעשו את הכתנות שש ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר. ובד הוא שש הרי חמשה וההיא דאבנט צריך למיכתב על כרחך דאיכא מיני אחריני בהדיה: שיהו שזורין. יחד כולן ששה: לשאר בגדים שלא נאמר בהן שש. שיהא אף הן חוטן כפול ששה ולקמן מפרש מאי נינהו: דבר העולה מן הקרקע בד בד. הפשתן והקנבוס אין להן בדים וענפים כעצים אלא עלין ואין הפשתן בא אלא מן הקנה האמצעי: מפצל. יש בו נימא מתחלקת לשתים ואל תתמה שאף בשער זקן התחתון מצוי כן: כיתנא נמי מפציל. כשכותשין אותו נחלק לכמה פיצולין: אגב לקותיה. שמקישין עליו: פארי פשתים. ובתורה כתיב ואת פארי המגבעות שש: בן נכר. שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים שהוא ערל לב וכן ערל בשר שמתו אחיו מחמת מילה לא יבא אל המקדש: מאן אמר'. מאין למדו דבר זה ששנינו בפרק שני דזבחים (דף טו:) שהכהן ערל עבודתו פסולה: מה להלן עשרים וארבעה. שהרי ד' מינין יש בה וכל מין ומין כפול שש אף כאן כ''ד וכאן ג' מינין יש דהוו להו כל חד וחד תמני: אלא מאבנט. דיש בו נמי ארבע מינין וכל אחד כפול ששה וכששוזרן יחד הוו להו כ''ד: תעשנו כתיב. בחשן לפיכך אין למידין ממנו: ועשית. כתיב ברמונים שיהו עשויות כל המינין שבו שוות הלכך לא אפשר בכ''ח דהיכי ליעביד וכו': תוספותואימא עמרא. מדלא פריך ואימא קנבוס שגם הוא עולה בד בבד היה מדקדק רבינו אפרים זצ''ל דמה שאנו קורין קנבוס הוא פשתן ואסור לתפור בו בגדי צמר ורבינו חיים כהן זצ''ל דוחה דהא דלא פריך ואימא קנבוס משום דבגדים כתיב וכל בגדים סתם שבתורה צמר ופשתים והקשה ריצב''א התינח לתנא דבי ר' ישמעאל דסבר הכי אבל לרבנן דפליגי עליה ומחייבי כל בגדים בציצית מאי איכא למימר וליכא למימר דכ''ע אית להו דתנא דבי רבי ישמעאל אלא דגבי ציצית דוקא מחוייבים כל בגדים דמרבינן להו מדכתיב הכנף מין כנף א''כ מאי פריך בריש פ''ק דיבמות (דף ד:) והא תנא דבי רבי ישמעאל לית ליה דרבא ומנא ליה הא אי משום דקאמר בפרק במה מדליקין (שבת דף כו:) אף כל צמר ופשתים ומסיק התם דלציצית איצטריך לימא דאיצטריך אף כל צמר ופשתים לאיתויי כלאים ואע''ג דכלאים בהדיא כתיב בהו צמר ופשתים נימא דאיצטריך אף כל כדי לאפנויי צמר ופשתים למאי דלא ידע אכתי התם דהפנאה משעטנז נפקא עד מסקנא אלא ע''כ הכנף הוי פי' הבגד וכאילו כתב הבגד ולהכי פריך ע''כ תנא דבי רבי ישמעאל לית ליה דרבא דאם איתא דמחייבי בציצית כל בגדים מיתורא דהכנף אם כן מאי האי דקאמר ופרט באחד מהם צמר ופשתים אף כל צמר ופשתים אדגמר מנגעים דהוי צמר ופשתים נגמר מציצית דכתיב הכנף דהוי כמו הבגד ומיירי אפי' בשאר בגדים ולא דמי לאו בגד דמרבינן מיתורא דאו דכתיב גבי שרצים שאר בגדים אפי' לתנא דבי ר' ישמעאל בפרק במה מדליקין (ג''ז טם) ואפילו הכי לא פרכינן אדגמר ר' ישמעאל מנגעים ליגמר משרצים דאפילו שאר בגדים דהתם גבי שרצים משמעות בגד אינו אלא צמר ופשתים ומאו הוא דמרבינן לשאר בגדים להכי ליכא למילף משרצים סתם בגדים הכתובים בתורה ולימא דכל בגדים בכלל אבל הכא הכנף כמו הבגד ואי סבירא ליה דרבא נגמר מהכנף לומר דכל היכא דכתיב בגדים בסתם כל בגדים בכלל ולמאי דפרשינן פ' שני דזבחים דמכל גרעין של פשתן עולה קנה אחד ולא שני קנים מגרעין אחד ניחא דלא הוה מצי למיפרך ואימא קנבוס דקים ליה לגמרא דכמה קנים עולים מגרעין אחד. כל זה דקדק ריב''א: ויליף משזר משזר מפרוכת מה להלן כ''ד וכו'. אין להקשות אדרבה נילף הכי מה להלן חוטן כפול ששה אף כאן כל חד ששה הרי י''ח ותו לא די''ל דתיבת משזר גמר ממשזר דהתם מה להלן השזירה כ''ד אף כאן השזירה כ''ד כי התם אי נמי י''ל אם איתא דלא הוה אלא י''ח מאי איצטריך שש יתירא למעיל שלא נאמר בו שש שיהא חוטו כפול ששה תיפוק ליה דנילף תכלת תכלת מפרוכת מה להלן תכלת שלה ששה אף מעיל שכולו תכלת חוטו כפול ששה ולא הוה מצי למיפרך כדפרכינן לקמן אדרבה נילף משוליו דשוליו נמי אין חוטן כפול אלא ששה: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|