סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אֲמַרוּ לֵיהּ לְרַב יוֹסֵף הָכִי עָבֵיד רָבָא אֲמַר לֵיהּ יְהֵא רַעֲוָא דִּתְרוּם רֵישָׁךְ אַכּוּלֵּהּ כַּרְכָּא
אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיַּפְסִיעַ שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן שָׁלוֹם אָמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי כֵּיוָן שֶׁפָּסַע שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו הָתָם אִיבַּעְיָא לֵיהּ לְמֵיקַם מָשָׁל לְתַלְמִיד הַנִּפְטָר מֵרַבּוֹ אִם חוֹזֵר לְאַלְתַּר דּוֹמֶה לְכֶלֶב שֶׁשָּׁב עַל קִיאוֹ
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיַּפְסִיעַ שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן שָׁלוֹם וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל וּמִשּׁוּם שְׁמַעְיָה אָמְרוּ שֶׁנּוֹתֵן שָׁלוֹם לְיָמִין וְאַחַר כָּךְ לִשְׂמֹאל שֶׁנֶּאֱמַר מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ וְאוֹמֵר יִפּוֹל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ
מַאי וְאוֹמֵר וְכִי תֵּימָא אוֹרְחָא דְמִילְּתָא הִיא לְמִיתַּב בְּיָמִין תָּא שְׁמַע יִפּוֹל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ
רָבָא חַזְיֵיהּ לְאַבָּיֵי דְּיָהֵיב שְׁלָמָא לְיַמִּינָא בְּרֵישָׁא אֲמַר לֵיהּ מִי סָבְרַתְּ לִימִין דִּידָךְ לִשְׂמֹאל דִּידָךְ קָא אָמֵינָא דְּהָוֵי יְמִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא חֲזֵינָא לְהוּ לְאַבָּיֵי וְרָבָא דְּפָסְעִי לְהוּ שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת בִּכְרִיעָה אַחַת
וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַּבַּיִת הַחִיצוֹן מַאי מְצַלֵּי רָבָא בַּר רַב אַדָּא וְרָבִין בַּר רַב אַדָּא תַּרְוַיְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמְרִי יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שֶׁתְּהֵא שָׁנָה זוֹ גְּשׁוּמָה וּשְׁחוּנָה שְׁחוּנָה מְעַלְּיוּתָא הִיא אֶלָּא אֵימָא אִם שְׁחוּנָה תְּהֵא גְּשׁוּמָה
רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מְסַיֵּים בַּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה לָא יִעְדֵּי עָבֵיד שׁוּלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה וְלֹא יִהְיוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְפַרְנָסָה זֶה מִזֶּה וְלֹא תִּכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְּרָכִים
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הֲוָה קָא אָזֵיל בְּאוֹרְחָא שְׁדָא מִטְרָא עֲלֵיהּ אֲמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ בְּנַחַת וַחֲנִינָא בְּצַעַר פְּסַק מִיטְרָא כִּי אֲתָא לְבֵיתֵיהּ אָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ בְּצַעַר וַחֲנִינָא בְּנַחַת אֲתָא מִיטְרָא אָמַר רַב יוֹסֵף מַאי אַהְנְיָא לֵיהּ צְלוֹתֵיהּ דְּכֹהֵן גָּדוֹל לְגַבֵּי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא
תָּנוּ רַבָּנַן מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן גָּדוֹל אֶחָד שֶׁהֶאֱרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ וְנִמְנוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לִיכָּנֵס אַחֲרָיו הִתְחִילוּ הֵם נִכְנָסִין וְהוּא יוֹצֵא אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי מָה הֶאֱרַכְתָּ בִּתְפִלָּתֶךָ אָמַר לָהֶם קָשֶׁה בְּעֵינֵיכֶם שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיכֶם וְעַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלֹּא יֵחָרֵב אָמְרוּ לוֹ אַל תְּהִי רָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ לֹא הָיָה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַבְעִית אֶת יִשְׂרָאֵל
מַתְנִי' מִשֶּׁנִּיטַּל אָרוֹן אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִימוֹת נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים וּשְׁתִיָּיה הָיְתָה נִקְרֵאת גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וְעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן נָטַל אֶת הַדָּם מִמִּי שֶׁהָיָה מְמָרֵס בּוֹ נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה
וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּון לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה אֶלָּא כְּמַצְלִיף וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה אַחַת אַחַת וְאַחַת אַחַת וּשְׁתַּיִם אַחַת וְשָׁלֹשׁ אַחַת וְאַרְבַּע אַחַת וְחָמֵשׁ אַחַת וְשֵׁשׁ אַחַת וָשֶׁבַע יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל
הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַשָּׂעִיר שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל בְּמִזְרָק אֶת דָּמוֹ נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה אַחַת אַחַת וְאַחַת אַחַת וּשְׁתַּיִם וְכוּ' יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב הַשֵּׁנִי שֶׁבַּהֵיכָל רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא כֵּן אֶחָד בִּלְבַד נָטַל דַּם הַפָּר וְהִנִּיחַ דַּם הַשָּׂעִיר
וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרוֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּון וְכוּ' וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה וְכוּ' נָטַל דַּם הַשָּׂעִיר וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרוֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה וְכוּ' עֵירָה דַּם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן אֶת הַמָּלֵא בָּרֵיקָן
גְּמָ' מִשֶּׁנִּגְנַז לָא קָתָנֵי אֶלָּא מִשֶּׁנִּיטַּל תְּנַן כְּמַאן דְּאָמַר אָרוֹן גָּלָה לְבָבֶל דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אָרוֹן גָּלָה לְבָבֶל שֶׁנֶּאֱמַר וְלִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה שָׁלַח הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר וַיְבִיאֵהוּ בָבֶלָה עִם כְּלֵי חֶמְדַּת בֵּית ה'
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר אָרוֹן גָּלָה לְבָבֶל שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר ה' אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁבּוֹ
רַבִּי יְהוּדָה (בֶּן לָקִישׁ) אוֹמֵר אָרוֹן בִּמְקוֹמוֹ נִגְנַז שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ עַל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה
וּפְלִיגָא דְּעוּלָּא דְּאָמַר עוּלָּא שָׁאַל רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בְּרוֹמִי וְכִי מֵאַחַר שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְלַמְּדֵנוּ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה אָרוֹן גָּלָה לְבָבֶל רִאשׁוֹנָה הָא דַּאֲמַרַן וַיְבִיאֵהוּ בָבֶלָה עִם כְּלֵי חֶמְדַּת בֵּית ה' שְׁנִיָּה מַאי הִיא דִּכְתִיב וַיֵּצֵא מִבַּת צִיּוֹן

רש"י

אמרו ליה לרב יוסף. שהוא היה מאור עינים ואינו מכיר בדבר: תרום רישיך. תהיה ראש ישיבת הכרך: התם מיבעי ליה למיקם. במקום שהפסיעות כלות ולא לחזור לאלתר: ואם לא עשה כן. נראה כמו שלא נטל רשות להיפטר: וראוי לו שלא התפלל. ראוי לו שלא התפלל גרסינן כלומר נוח היה לו אם לא התפלל כמו ראוי לו שלא בא לעולם: מימינו אש דת. אלמא ימין עדיפא: ורבבה מימינך. הימין סובלת רבבה מזיקין: וכי תימא אורחא הוא. שהימין מוכנת להשתמש בה לכך ניתנו הלוחות בימין ולאו חשיבותא דימין היא: לשמאל דידך. דהיא ימינו של הקב''ה שהמתפלל רואה עצמו כאילו שכינה למול פניו שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז): שחונה. חמה: עביד שולטן. עושה ממשלה: עוברי דרכים. מתפללים שלא ירדו גשמים: וחנינא בנחת. שאין לי זריעה בשדות: מתני' נביאים הראשונים. דוד ושמואל מפרש במס' סוטה (דף מח:): ושתייה היתה נקראת. מפרש בגמ': למקום שנכנס. לבית קדשי הקדשים: במקום שעמד. בין הבדים: ולא היה מתכוון להזות לא למעלה וכו'. שתהא אחת למעלה בחודה של כפורת העליון והשבע למטה מאמצעה שהרי לא על הכפורת נוגעים אלא לארץ נופלות: אלא כמצליף. בשורה זו תחת זו כל שמונה הזאות כמצליף לא ידעתי לשונו: וכך היה מונה. בגמרא מפרש טעמא: נטל דם הפר תחילה והניח דם השעיר. מסקנא דמילתיה דר' יהודה היא דאמר לא היה שם אלא כן אחד וצריך ליטול דם הפר תחילה: על הפרוכת. כדכתיב וכן יעשה לאהל מועד (ויקרא טז): עירה דם הפר וכו'. כדכתיב במתנות המזבח ולקח מדם הפר ומדם השעיר מדם שניהן יחדיו: ונתן המלא וכו'. בגמרא מפרש חוזר ומערה מזרק מלא לתוך הריקן כדי לערבן יפה: גמ' ויביאו בבלה. ליהויכין: עם כלי חמדת. הוא ארון: ויאריכו הבדים וגו'. סיפיה דקרא ויהיו שם עד היום הזה: ופליגא דעולא. הא דתניא ר' שמעון אומר ארון גלה לבבל: ראשונה ושניה. כלומר משני מקראות:

תוספות

וכי תימא אורחא דמילתא למיתב לימין. נ''ל לפרש כלומר אדרבה כי היכי דהתם יהב קודשא בריך הוא מימינו הכא נמי המתפלל יתן שלום לימין שלו ברישא ת''ל יפול מצדך אלף אלמא דיש לבקש על נגד השמאלי ברישא והדר אימין וטעמא הוי דהוי לימין הקב''ה ברישא: תנן כמאן דאמר ארון גלה לבבל. אע''ג דרבי יהודה אומר במקומו נגנז ופליג בסיפא גבי כן ולא פליג ברישא אארון י''ל פליג בברייתא ברישא אארון: ופליגא דעולא. דאמר לר''ש גלה לבבל פליגא דעולא דאמר לר''ש דארון נגנז:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר