סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף

תן מהם חצי טפח לכל כותל נשתייר שני טפחים לספר תורה רחבו של ארון תשעה טפחים דכתיב {שמות כה-י/יז/כג ??} אמה וחצי רחבו אמתא אשיתא ופלגות אמתא תלתא וארבעה לוחות היו בו שנים שלימים ושנים שבורים דכתיב {דברים י-ב} אשר שברת ושמתם בארון הלוחות היו כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן ששה טפחים תן רחבן של לוחות לרוחבו של ארון נשתייר שם שלשה טפחים חצי טפח מכאן לכותל זה וחצי טפח מכאן לכותל זה וטפחיים לשילוט מקום שספר תורה מונח ר''ש בן לקיש אמר באמה בת חמשה טפחים היה הארון עשוי מאן תנא באמה בת חמשה טפחים ר' יהודה דתנינן תמן ר' יהודה אומר אמת הבנין ששה של הכלים חמשה וההן ארון כלי הוא על דעתיה דרבי יהודה דו אמר באמה של חמשה טפחים היה אורכו עשוי שנים עשר טפח ומחצה דכתיב {שמות כה-י/יז/כג ??} אמתים וחצי ארכו אמתא חמשא ואמתא ה' ופלגות אמתא תרי ופליג וד' לוחות היו בו שנים שלימים ושנים שבורים דכתיב {דברים י-ב} אשר שברת ושמתם בארון והלוחות היה כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן ששה טפחים תן (רחבן) ארכן של לוחות לארכו של ארון ונשתייר שם חצי טפח אצבע לכותל מכאן ואצבע לכותל מכאן רוחבו של ארון שבעה טפחים ומחצה דכתיב אמה וחצי רחבו אמתא חמשה ופלגות אמתא תרי ופליג וד' לוחות היו בו שנים שלימים ושנים שבורים דכתיב {דברים י-ב} אשר שברת ושמתם בארון הלוחות היה כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן ששה טפחים תן רחבן (ארכן) לרוחבו של ארון ונשתייר שם טפח ומחצה אצבע לכותל מכאן ואצבע לכותל מכאן חצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן לשילוט כיצד עשה בצלאל את הארון ר''ח (בן גמליאל) אמר שלש תיבות עשאו שתים של זהב ואחת של עץ נתן של זהב בשל עץ ושל עץ בשל זהב וציפהו דכתיב {שמות כה-יא} וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ מת''ל תצפנו להביא שפתו העליונה רשב''ל אמר תיבה אחת עשאו וציפהו דכתיב וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ מת''ל תצפנו א''ר פנחס להביא בין נסר לנסר כיצד היו הלוחות כתובים ר' חנינה (בן אחיה ר' יהודה) בן גמליאל אומר חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה הה''ד [ {דברים ד-יג} ויכתבם על שני לוחות אבנים חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה ורבנן אמרי עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה הה''ד {דברים ד-יג} ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה ר''ש בן יוחאי אומר עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה דכתיב ויכתבם על שני לוחות אבנים עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה רבי סימאי אמר ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה דכתיב {שמות לב-טו} מזה ומזה הם כתובים טטרוגה חנניה בן אחי רבי יהושע אומר בין כל דבור ודבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה דכתיב {שיר השירים ה-יד} ממולאים בתרשיש כימא רבא ר''ש בן לקיש כד הוה מטי הדין קרייה הוה אמר יפה למדני חנניה בן אחי רבי יהושע מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים כך בין כל דבור ודבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה אמר ר' תנחומא איתקשיית קומי רבי פנחס אתיא כר' יהודה ולא אתיא כר''מ מ''ט דר' יהודה דכתיב {דברים לא-כו} לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' וגו' על דעתיה דר' יהודה דו אמר היכן היה ספר תורה נתון כמין גלוסקיי' עשוי לו מבחוץ והיה ספר תורה נתון בתוכו מ''ט דר''מ דכתיב {שמות כה-כא} ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך על דעתיה דר''מ דו אמר אין מוקדם ומאוחר בתורה אלא ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך ואח''כ ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה רבי פנחס בשם רשב''ל התורה שנתן לו הקב''ה למשה נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה היא אש מובללת באש חצובה מאש ונתונה מאש דכתיב {דברים לג-ב} מימינו אש דת למו:
הלכה ב* מתני' היכן היו השתחויות האלו ארבע בצפון וארבע בדרום שלש במזרח וב' במערב כנגד שלשה עשר שערים דרומיים סמוכים למערב שער העליון שער הדלק שער הבכורות שער המים ולמה נקרא שמו שער המים שבו מכניסין צלוחית

קרבן העדה

תן מהם חצי טפח לכל כותל. שהרי מבחוץ נמדד אמתיים וחצי ארכו: ה''ג תן רחבן של לוחות לרחבו של ארון: ה''ג חצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן לכותל נשתיירו שני טפחים לשילוט. וה''פ לשילוט שתהא ס''ת נכנסת ויוצאת בריוח לפי שהיתה מונחת אורכה לרוחב הארון דהיינו באותן שני טפחים שנשתיירו באורך הארון וש''ת עביה שני טפחים וארכה ששה טפחים והיתה מונחת בדוחק באותן שני טפחים שבאורך לכך היה הארון רוחב יותר ב''ט לשילוט וליטלה כרצונו: וההן ארון. והאי ארון נמי כלי הוא שהרי מיטלטל בשעת הנסיעה: ה''ג ורחבן שלשה תן ארכן של לוחות לארכו של ארון: אצבע לכתלים מכאן. שהטפח ד' אצבעות: חצי טפח מכאן וכו' לשילוט. ליטול הלוחות מן הארון לעת הצורך: נתן של זהב. הפנימית בשל עץ האמצעי ושל עץ נתן בשל זהב החיצון: להביא שפתו העליונה של העץ שיחפנו בזהב: להביא בין נסר לנסר. נמי יצפה זהב דקמ''ל קרא בכל היכא דאפשר לצפותו זהב יצפה אבל ציפוי העליון לרשב''ל א''צ ריבוי דלא גרע משאר מקומות: ויכתבם על שני לוחות אבנים. מיעוט לוחות שנים מה ת''ל שני שיהיו שניהם שוים חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה: עשרת הדברים. ויכתבם על שני לוחות אבנים משמע דעשרה על כל אבן כתב דאל''כ עשרת הדברים ל''ל: דכתיב ויכתבם. משמע שיהו כתובים שני פעמים על כל לוח: מזה ומזה הם כתובים היינו ב' בארכו וב' פעמים על . שני צידי רחבו ועל שטח שלמעלה ושלמטה לא היו נכתבים שכל לוח ארכו ו' ורחבו ג' ועביו ג' א''כ השטחיים שלמעלה ושלמטה לא היו כ''א שלשה על שלשה ולא היו ראויין לעשרת הדברים ולכתוב חמשה מכאן וחמשה מכאן אין זה דרך כבוד לחלקם למ''ד שכולן היו נכתבין באורך (ועיין ביפה מראה): טטרוגא. מרובע בלשון יון: בין כל דבור ודבור. היו כתובים דקדוקי התורה: כימא רבא. ששמו תרשיש והוא הים הגדול והוא מלא מיני דגים הרבה: אתקשית וכו'. הקשיתי לפני ר''פ דקראי כר''י דייקי ולא כר''מ: מצד ארון ברית ה'. מצד הוא מונח ולא בתוכו: ע''ד דר''י. דהוא אמר שמצד היתה מונחת היכן היתה מונחת: כמין. תיבה עשה לארון מבחוץ ועלי' היתה ס''ת מונחת: ונתת את הכפרת על הארון ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך וה''ל למיכתב תחלה ואל הארון תתן את העדות ואת''כ ונתת את הכפורת אלא ודאי דעדות דקרא היינו ס''ת והיא נתונה לתוך הארון בסוף מ' שנה שכבר היה הכפורת נתון על הארון: ה''ג ע''ד דר''י דו אמר אין מוקדם ומאוחר בתורה. וה''פ לר''י ל''ק הך קרא דאיכא לשנויי אין מוקדם ומאוחר בתורה אפי' בחד ענינא והיינו דקשיא ליה לר' תנחומא קרא דר''י לר''מ דקרא דר''מ לר''י ל''ק כדשנינן (ומה מאוד נתלבטו המפרשים בפי' סוגיא זו ועיין בי''מ והנראה לי כתבתי): אש לבנה. הם . האותיות חקוקים אע''ג אש שחורה והיינו כתב ליבונאה א''נ בהיפך והוא ככתב שלנו: היא אש. התורה עצמה אש ובלולה באש: חצובה. אותיותיה באש: ונתונה. מהקב''ה למשה מאש שלמעלה: הלכה ב* מתני' והיכן היו משתחוין. שלש עשרה השתחויות דתנן לעיל: שער העליון. הר הבית היה משופע ועולה ממזרח למערב והשער הסמוך למערב הוא שער העליון ואחריו שער הדלק הוא שער של לשכת העצים שהיתה בעזרה ודרך שם מכניסין עצי המערכה שדולקין על המזבח: שער הבכורות. שמכניסין שם הבכורות הנשחטים בדרום:

ריבב"ן

מתני' (עד ד') צליחית. שלימה שהיתה מחזקת ג' לוגין כדאמר בסוכה בפ' בתרא שהיו מנסכין בתמיד של שחר בחג בשעת ניסוך היין שהוא רביעית ההין דהיינו ג'

© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר