סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף

מתני' נהנה כבחצי פרוטה ופגם כחצי פרוטה או שנהנה בשוה פרוטה בדבר אחד ופגם בשוה פרוטה בדבר אחר לא מעל עד שיהנה בשוה פרוטה ויפגם בשוה פרוטה בדבר אחד אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה וכלי שרת בלבד כיצד רכב על גבי בהמה ובא חברו ורכב ובא חברו ורכב כולן מעלו שתה בכוס של זהב ובא חברו ושתה ובא חברו ושתה כולן מעלו תלש מן החטאת ובא חברו ותלש ובא חברו ותלש כולן מעלו רבי אומר כל דבר שאין לו פדיון יש בו מועל אחר מועל:
גמ' מני מתניתין רבי נחמיה היא דתניא אין מועל אחר מועל אלא בבהמה בלבד ר' נחמיה אומר בהמה וכלי שרת מ''ט דת''ק קסבר בעניינא דבהמה כתיב דכתיב {ויקרא ה-טז} באיל האשם ור' נחמיה אמר לך ק''ו אם אחרים מביא לקדושתן הוא עצמו לא כ''ש: רבי אומר כל דבר שאין לו פדיון יש כו': היינו ת''ק אמר רבא איכא בינייהו עצים דת''ר האומר הרי עלי עצים לא יפחות משני גזירין רבי אומר עצים קרבן הן וטעונין מלח וטעונין תנופה אמר רבא לדברי רבי עצים טעונין עצים ואמר רב פפא לדברי רבי עצים צריכין קמיצה רב פפא אמר קדשי מזבח תמימין ונעשו בעלי מומין ועבר ושחטן איכא בינייהו והתניא קדשי מזבח תמימין ונעשו בעלי מומין ועבר ושחטן רבי אומר יקברו וחכ''א יפדו:
מתני' נטל אבן או קורה של הקדש הרי זה לא מעל

רש"י

מתני' נהנה כבחצי פרוטה. כגון שלבש בגד של הקדש ונהנה בו כשיעור חצי פרוטה: ופגם בחצי פרוטה. שקרעו ופגמו כשיעור חצי פרוטה: או שנהנה בשוה פרוטה בדבר אחד. שיש בו פגם ולא פגם: ופגם בש''פ בדבר אחר. כגון ששפך משקה ולא נהנה מהן ה''ז לא מעל עד שיהנה שוה פרוטה ויפגום בש''פ בדבר אחד והכא מיירי בדבר שיש בו פגם וקסבר דכתרומה בעינן דפגימתו והנאתו כאחד: אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה דקדשי מזבח וכלי שרת בלבד. הני לאו לדמי קיימי ולא בני איפגומי נינהו שאפילו רכב ע''ג בהמה והכחישה או תלש מצמרה עדיין ראויה היא לקרבן ולא פסלה בכך למזבח דבין שמינה ובין כחושה חזיא להקרבה ואין בה תורת פגימה הלכך אכתי בקדושתה קיימא הלכך יש בה מועל אחר מועל וכן שתה אחד בכוס של זהב אפי' איפחתו ופגמו כיון דקדושת הגוף היא ולא קדושת דמים דלאו לפדייה קיימא עדיין קאי לשירות ויש בו מועל אחר מועל: רבי אומר כל דבר שאין לו פגם. שאינו נפסל בפגימה דהיינו כל דבר שאין לו פדיון כי הני בהמה וכלי שרת דאמרן במתני' יש בו מועל אחר מועל ובגמ' מפרש מאי איכא בין רבי לרבנן: גמ' קסבר בעניינא דבהמה הוא דכתיבא. מעילה ולא בשאר מילי דכתיב [והכהן] יכפר עליו (הכהן) באיל האשם והאי באיל האשם יתירא הוא שכבר נאמר תחלה איל אשם ונימא קרא וכפר עליו הכהן ותו לא באיל האשם ל''ל לומר שכפר עליו במה שמעל באיל האשם שנהנה ממנו דמשמע אפי' מעל בו מאה פעמים קרוי אשם שיש בו מעילה כל שעה ומדכתב רחמנא בהמה גבי מעילה ולא שאר מילי מכלל דאין מועל אחר מועל אלא בבהמה בלבד: ר' נחמיה. דמוסיף כלי שרת למעילה מייתי להו מק''ו אם אחרים מביאין לקדושתן כלומר כיון דכלי שרת חמירי כ''כ שמביאין אחרים לקדושה ויש בהן מעילה דהכי קיימא לן (זבחים פז.) דכלי שרת מקדשין בכל דבר: הוא עצמו. כלי שרת כגון כוס של זהב לא כ''ש שיהא קדוש כל כך שיהא בו מועל אחר מועל: איכא בינייהו עצים דת''ר האומר הרי עלי עצים וכו'. דהכי תנן במס' מנחות בפרק האומר הרי עלי עשרון האומר הרי עלי עצים לא יפחות משני גזירי עצים ואמרינן בגמרא ת''ר קרבן מלמד שמתנדבין עצים וכמה שני גזירין וכן הוא אומר והגורלות הפלנו על קרבן העצים: רבי אומר עצים קרבן הן וטעונין מלח וטעונין הגשה. לרבי דקרי להו קרבן הוי דבר שאין בו פגם וקדשי קדושת הגוף ויש בהן מועל אחר מועל שאם ישב עליהן וחזר אחר וישב עליהן יש בהן מועל אחר מועל ולרבנן דלא קרו להו קרבן לא הוו כקדשי מזבח אלא הוו כקדשי בדק הבית והוו דבר שיש בו פגם ודמו כמאן דלא קיימי אלא לדמי ואין בהן מועל אחר מועל: אמר רבא לדברי רבי. דקרי להו קרבן אותן עצים טעונין עצים אחרים להקטירן עליהן כמו שאר קרבן: וצריכין קמיצה. שיקח מן העצים מעט בקומצו ויקטיר תחלה דהואיל ומקיש להו למנחה שטעונין מלח והגשה טעונין נמי קמיצה: רב פפא אמר קדשי מזבח וכו' איכא בינייהו: והתניא. בניחותא קדשי מזבח תמימין ונעשו בעלי מומין ועבר ושחטן עד שלא נפדו רבי אומר יקברו משום דקא סבר הכל היו בכלל העמדה והערכה אפילו קדשי מזבח והני לא אפשר בהעמדה והערכה דהא מתו הלכך יקברו הואיל ולית להו פדייה הלכך יש בהן מועל אחר מועל הנהנה ממנה אחר שחיטה: וחכמים אומרים יפדו. דלא בעו העמדה והערכה וכיון דקדושת דמים נינהו ואית בהו פדייה אין בהן מועל אחר מועל:

תוספות

הכי גרסי' נהנה בחצי פרוטה ופגם בחצי פרוטה או שנהנה בפרוטה בדבר אחד ופגם בפרוטה בדבר אחר ה''ז לא מעל עד שיהנה שוה פרוטה ויפגום ש''פ בדבר אחד ובגמ' מפרש טעמא דילפי' מתרומה דבדבר שפגם בו נהנה: אין מועל אחר מועל אלא בהמה וכלי שרת בלבד. תימה דתניא בתוספתא [בקע] בקרדום של הקדש [ובא חברו] ובקע בו ובא חברו ובקע בו כולם מעלו וליכא למימר דבקרדום כלי שרת מיירי דהא תני התם בסיפא נתנה לחברו וחברו לחברו הראשון מעל והשני לא מעל ובעולה כולם מעלו ומפרש דהתם במאי עסקינן כגון לאחר שבקע החזירו דמה שהחזירו הרי הוא של הקדש כאילו לא מעלו ורבינו יצחק מפרש דהתם בגזברין עסקינן דלעולם לא יצאו לחולין בשום מעילה עד שיוציאנה מרשותו: רבי אומר כל דבר (שיש בו פגם) [שאין לו פדיון] יש בו משום מועל אחר מועל. מפרש ליה בגמ': מאי טעמא דת''ק קסבר בעניינא דבהמה כתיב [דכתיב] באיל האשם. פירוש דכתיב (ויקרא ה) (אשר) יכפר עליו באיל האשם ומיותר דהכתי' קרא אחרינא והוה מצי למיכתב אשר יכפר עליו אלא ש''מ לדרשא אתי למימר דווקא באיל אשם איכא מעילה אחר מעילה אבל לא בכלי שרת נראה לר' דצריך לפרש דסברי רבנן שהוא יוצא לחולין ע''י מעילה וא''כ יש לו פדיון דאם אין פדיון א''כ לא יצא לחולין ואמאי לא ימעלו בו מאחר שמעל אחד ואין סברא לומר בזה דגלי קרא: ור' נחמיה אמר לך ק''ו אם לאחרים מביא לידי קדושה. פירוש שהכלי שרת מקדש במה שבתוכו הוא עצמו לא כל שכן פירוש שלא יצא לחולין ע''י מעילה אבל מ''מ מודה דיש לו פדיון אלא גבי מעילה שאני משום ק''ו ולענין פדיון שמא לא שייך האי ק''ו ובאיל האשם מיבעיא ליה לדרשא אחריתא: האומר הרי עלי עצים לא יפחות משני גזירין וטעונין מלח וטעונין תנופה. ומפרש התם פרק הקומץ רבה (מנחות דף כ:) דלדברי רבי עצים צריכים קמיצה כמו מנחה וצריך עצים לעשות מערכה ולהקטירם בה והשתא פליגי כן רבי ורבנן במתני' דרבי סבר כל דבר שאין בו פגם כגון עצים יש בהן מועל אחר מועל כמו בהמה וכלי שרת דעצים קרבן גמור הוא ורבנן סברי דלאו קרבן הוא ואין בהם מועל אחר מועל: קדשי מזבח תמימים ונעשו בעלי מומין איכא בינייהו והתניא. בניחותא רבי אומר יקברו דקסבר בעינן העמדה והערכה וחכ''א יפדו דקסברי לא בעינן העמדה והערכה השתא פליגי בין רבי ורבנן דאליבא דרבי דאמר בעינן העמדה והערכה אם כן אלימא קדושתייהו שהרי אינם נפדים בקל הלכך יש בהם מועל אחר מועל ודבר שאין בו פגם קרי ליה לפי כשמתחלה כשהיו תמימים היו דבר שאין בו פגם ורבנן סברי אין מועל אחר מועל דלא אלים קדושתייהו שהרי הם נפדים מבלי העמדה והערכה: נטל אבן או קורה של הקדש הרי זה לא מעל. בגמרא מוקי לה באבנים המסורות לו לגזבר עסקינן שאינן יוצאין לחולין בנטילת הגזבר לפי שאינו מוציא מרשות הקדש בנטילתו שכל זמן שהיא ברשות הגזבר הרי היא ברשות הקדש עד שיוציאה מרשותו:

עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר