סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף

ואם הביא פסול (והתניא ואם הביא כשר) מפני שהוא שרף אמר רב יוסף לא קשיא הא ר' חייא הא ר''ש בר רבי דר' חייא זריק ליה ור''ש בר רבי מטבל [ביה] (ליה) וסימניך עשירים מקמצין: {אסתר ב-יב} ששה חדשים בשמן המור מאי שמן המור רב הונא בר חייא אמר סטכתא ר' ירמיה בר אבא אמר שמן זית שלא הביא שליש: תניא (נמי הכי) רבי יהודה אומר אנפקנון שמן זית שלא הביא שליש למה סכין אותו שמשיר את השיער ומעדן את הבשר: אין מביאין מן הגרגרין שנשרו במים: תנו רבנן שמן זית כבוש שלוק שרוי ושל שמרים ושל ריח רע לא יביא ואם הביא פסול בעי רבה הקדישו מהו שילקה עליו משום בעל מום כיון דפסול כבעל מום דמי או דלמא אין בעל מום אלא בבהמה תיקו:
מתני' שלשה זיתים הן ובהן שלשה שלשה שמנים הזית הראשון מגרגרו בראש הזית וכותש ונותן לתוך הסל ר' יהודה אומר סביבות הסל זה ראשון [חזר] וטוען בקורה ר' יהודה אומר באבנים זה שני חזר וטחן וטען זה שלישי הראשון למנורה והשאר למנחות השני מגרגרו בראש הגג וכותש ונותן לתוך הסל רבי יהודה אומר סביבות הסל זה ראשון טוען בקורה ורבי יהודה אומר באבנים זה שני חזר וטחן וטען זה שלישי הראשון למנורה והשאר למנחות שלישי עוטנו בבית הבד עד שילקה ומעלהו ומנגבו בראש הגג כותש ונותן לתוך הסל רבי יהודה אומר סביבות הסל זה ראשון טוען בקורה רבי יהודה אומר באבנים זה שני חזר וטחן וטען זה שלישי הראשון למנורה והשאר למנחות:
גמ' איבעיא להו מגרגרו תנן או מגלגלו תנן תא שמע דתניא שמן זית מזיתו מכאן אמרו זית ראשון מגלגלו בראש הזית וכונסו לבית הבד וטוחנו בריחים ונותנו בסלין שמן היוצא ממנו זה היה ראשון טען בקורה שמן היוצא ממנו זה היה שני וחזר ופרק טחן וטען זה היה שלישי הראשון למנורה והשאר למנחות וכן זית שני וזית שלישי עוטנו בבית הבד עד שילקה ומעלה לראש הגג ועושה אותו כמין תמרה עד שיזובו מימיו וכונסו לבית הבד וטוחנו בריחים ונותנו בסלין ושמן היוצא ממנו זה היה ראשון טען בקורה שמן היוצא ממנו זה היה שני פרק חזר וטחן וטען זה היה שלישי הראשון למנורה והשאר למנחות רבי יהודה אומר לא היה טוחנו בריחים אלא כותשו במכתשת ולא היה טוען בקורה אלא באבנים ולא היה נותנו בסלין אלא לתוך סביבות הסל: הא גופא קשיא כותש מני רבי יהודה היא תוך הסל אתאן לרבנן האי תנא סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא:
מתני' הראשון שבראשון אין למעלה הימנו השני שבראשון והראשון שבשני שוין השלישי שבראשון והשני שבשני והראשון שבשלישי שוין השלישי שבשני והשני שבשלישי שוין השלישי שבשלישי אין למטה הימנו: אף כל המנחות היו בדין שיטענו שמן זית זך מה מנורה שאינה לאכילה טעונה שמן זית זך מנחות שהן לאכילה אינו דין שיטענו שמן זית זך ת''ל {שמות כז-כ} זך כתית למאור ואין זך כתית למנחות:

רש"י

מפני שהוא מוהל שרף. בעלמא ואינו שומן: לרבי שמעון דמטביל בי'. הוי שמן ואם הביא פסול: סטכתא. שקורין בלשמ''א: תניא רבי יהודה [אומר] אנפיקינון. דתני במתני' היינו שמן זית וכו': שמשיר את השיער. לפי שהוא בוסר ויש בו כח: של ריח רע. שמן שריחו רע: מתני' שלשה. לקיטות יש בזית שלוקטין אותו בשלש פעמים ובכל לקיטה יש בו שלשה שמנים: הזית הראשון. זיתים שלקטן בראשונה: מגרגרו בראש זית. מניחו להתבשל דנעשה גרגרין בראש הזית באילן. ענין אחר מלקטן בראש הזית בגובה שבאילן במקום שהזיתים קודמין להתבשל תחילה מפני שהחמה זורחת שם תדיר מ''ר ז''ל: וכותש. אותן הגרגרים: ונותנן בתוך הסל. כדי שיזוב הצלול שבשמן מעצמו בלא דוחק חוץ לסל והפסולת והשמרים שבשמן נשארין בסל: זה היה שמן ראשון. שבליקוט ראשון: חוזר ולוקח. מה שכתש הגרגרים שנשארו בסל טוענו בקורת בית הבד ומוציא שמנו מה שהוא יוצא עכשיו זהו שמן שני: רבי יהודה אומר. לא היה טוענו בקורה לפי שהיה נטען ביתר והיו השמרים יוצאין ומתערבין בשמן אלא באבנים טוענו ומה שיוצא עכשיו זה היה שמן שני: חזר וטחן. הגרגרים וטענן בקורה ומה שיוצא זה שמן שלישי: מגרגרו בראש הגג. אותם זיתים אין מתבשלין כל צורכן באילן אלא שוטחן בראש הגג בחמה כדי לרככן כך שמעתי. ענין אחר מרבותינו ז''ל מגרגרו בראש הגג כלומר מלקט זיתים שבאמצע האילן שאינן בראש הזית כלומר אותן שיכול לעמוד בראש גגו ונוטלן שאותן אין מתבשלין במהרה כמו אותן שבראש הזית והאי דאמר בראש הגג לסימנא קאמר: הזית השלישי. לוקט זיתים התחתונות לפי שאין החמה זורחת עליהן תדיר אין מתבשלין יפה ומאחר בלקיטתן ומשום הכי עוטנן בבית הבד מניחם במעטן עד שילקו שיתרכך קליפתן וישתנו מראיהן ומנגבן בראש הגג שכשיהיו ביחד במעטן בדוחק יצא מהן מוהל ונושרו: גמ' מגרגרו תנן. שמניח הזית עד שנתבשלו הגרגרים כל צורכן: או מגלגלו תנן. דהיינו נמי שמניחו באילן עד שנתבשלו יפה כגון ביצה מגולגלת (עוקצין פ''ב מ''ו): שמן זית. דכתיב בקרא שמן זית זך כתית (שמות כז): מזיתו. שיהיו הזיתים באילן עד שיהיה בהן שמן: תמרה. כשעושין אותו גרוגרות: רבי יהודה אומר לא היה טוחנו. לזית ראשון אלא כותשו: כותש. דקתני במתני' מני ר' יהודה היא תוך הסל דקתני במתני' אתאן לרבנן דברייתא ת''ק דר' יהודה: האי תנא. דמתני' סבר לה כר' יהודה בחדא בכותש ופליג עליה בחדא בתוך הסל: מתני' השני שבזית ראשון הראשון שבזית שני שוין. ואע''ג דשני שבראשון וראשון שבשני שוין למנחות אפ''ה לא אתי בשני שבראשון למנורה דהא אמרינן בגמ' דלמנורה בעינן כתית ולא היה כתית אלא ראשון שבכל זית (דמתני' דכותש ר''י היא):

רש"י מכ''י רבינו בצלאל אשכנזי ז''ל מפני שהוא שרף. מוהל בעלמא [והיכי] חשיב ליה מתניתין בהדי שמנים פסולים [דמכל] מקום שמן קרי ליה: דר' חייא זריק ליה. לאנפקינין דלא [חשיב] ליה שמן כלל: עשירים מקמצין. רבי שמעון שהרי בן נשיא ועשיר היה קומצו ואוכלו. קמצן עצרן: תניא יהודה אומר. שמן המור הוא אנפקינין והוא שמן זית שלא הביא שליש: כבוש. שכבש את הזיתים בחומץ ומלח: ושל שמרים. שמן שיצא מן השמרים כמו שמוציאין יין משמרי היין שקורין רי''פ: מתני' שלשה זיתים. שלש פעמים בשנה מלקטין את הזיתים מפני שאין מתבשלין בבת אחת: ובהן שלשה שלשה שמנים. בכל פעם [מוציא] בו שלשה מיני שמנים: הזית הראשון. כלומר פעם ראשונה שמלקט: מגרגרו בראש הזית. נוטל ומלקט גרגרין שבראש הזית שהן מבושלין תחלה לפי שהחמה מקדרת עליהן ומבשלן: לתוך הסל. ומסתנן ויוצא והכלי תחת הסל שהשמן נופל בו: רבי יהודה אומר סביבות. דופני הסל נותנו מתוכו והשמן זב דרך הדפנות ונופל לשולי הסל ומשם מסתנן ויוצא ונמצא שמן מזוקק שהפסולת והפקטים נדבקים בדופני הסל אבל לא יתנם בשולי הסל לפי שמתערב שמן ושמרים ויוצאים ונמצא השמן עכור: זה. השמן הזב מאיליו מן הסל בלא שום טעינה נקרא שמן ראשון של פעם זו: טוען בקורה. זיתים שבסל: ר''י אומר באבנים. ולא בקורה שהקורה כבדה ומוציאה את השמרים: חזר וטחן. בריחים את הזיתים שתחת הקורה וטען אח''כ בקורה: הראשון למגורה. דבעינן שמן זית זך: והשני כשר למנחות. דלא כתיב בהו זך: הזית השני. כשמלקט בפעם שניה את הנמצאים עתה מבושלין: מגרגרו בראש הגג. מלקט את הגרגרים הסמוכים לגג דזיתיהם היו אצל גגותיהם ואותן מתבשלין בשניה: הראשון. שיצא קודם טעינה כשר למנורה: הזית השלישי. מה שמלקט בפעם השלישית אין מתבשלין לעולם כל צרכן שהם הענפים שתחת הגג שאין החמה נוגה בהן: עוטנו על שם מעטן שמאסף בו את הזיתים: עד שילקה. בלצי''ר בלעז: ומנגבו בראש הגג. דמתוך שמאספו בכלי אחד ארבעה וחמשה ימים זב מאליו מהן מוהל שאינו יפה לפיכך צריך לנגבו: גמ' מגרגרו תנן. שלוקט גרגיר כאן וגרגיר כאן לפי שעדיין אינו מבושל: או מגלגלו תנן. שמניחו בראש הזית נגד שהוא מבושל מאליו: ת''ש שמן זית מזיתו. כלומר האומר הרי עלי שמן זית יהיה השמן שיתבשל ויתמלא שמנו בעודו בזית דקרא קא דריש משמן זית זך כלומר מבושל שיצא ממנו בלא טעינא: ומכאן אמרו הזית הראשון מגלגלו כו' וכונסו לבית הבד. אבל לא לבית הבד ממש עד שיצא שמן הראשון על ידי סלים: פרק. פרקו מבית הבד וטוחנו בריחים וטוענו בבית הבד: זית שלישי. לא היה מבושל באילן מפני שהוא תחת הגג ואין החמה פוגעת בה: כמין תמרה. שעושה [אותו] כרי רחב מלמטה וקצר מלמעלה: מימיו. מוחל ושרף שיוצא ממנו כשדחקו זה את זה במעטן: לא היה טוחנו בריחים. שמוציא את שמריו ועכרו: כותש. דקתני ת''ק במתניתין: ר' יהודה היא. דקתני נמי בברייתא כותשן במכתשת: תוך הסל. דקתני ת''ק במתניתין אתיא לרבנן: האי. תנא קמא דמתניתין: מתני' שוין. מפרש בגמ': מנחות שהן לאכילה. לאכילת המזבח:

תוספות

ואם הביא פסול מפני שהוא שרף. מוהל בעלמא ולא שמן והיכי חשיב ליה מתני' בהדי שמנים פסולין דמכל מקום שמן קרי ליה כך פירש בקונטרס ור''ת גריס במתני' ואם הביא כשר: זריק ליה. כלומר לא היה אוכלו אבל לא זורק ממש דסכין אותו שמשיר את השיער ומעדן את הבשר: שלשה זיתים. פירש בקונט' ג' פעמים בשנה מלקטין את הזיתים לפי שאין מתבשלין בבת אחת וקשיא דבמס' פאה (פ''א מ''ה) משמע דחייבין בפאה וכל דבר שאין לקיטתו כאחד לא מחייבא בפאה כדאי' בריש כלל גדול (שבת דף סח.) וממעט תאינה דלא נלקטין כולן כאחת אלא שזה מתבשל יותר מזה כדמפרש ואזיל ובערוך פירש כפירוש הקונטרס דבשלשה זמנים לוקט את הזיתים לפי שאין מתבשלין כולן ביחד ובגמ' דבעי מגרגר תנן או מגלגל תנן פירש בערוך מגרגר תנן כלומר לוקט אחד אחד אותן המבושלין או מגלגל תנן שעושה להם סימן שלא יתערבו עם אחרים ומניחם עד שיתבשלו יפה ויתרככו כביצה מגולגלת ובמס' עדיות (פ''ד מ''ו) ומייתי לה בפ' קמא דיבמות (דף טו:) חבית של זיתים המגולגלין ובפ' אין מעמידין (ע''ז לט:) זיתי קלוסקא המגולגלין פי' זיתים הנמתקים לאכילה נקראין מגולגלין:

תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר