סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף

בעי רב יוסף אין חרישה בשבת מהו מי אמרי' כיון דקא מודו בכולהו מלתא כביטול מקצת וקיום מקצת דמי או דלמא כיון דקא עקריין ליה לחרישה כל עיקר כעקירת גוף דמי ת''ש יש נדה בתורה אבל הבא על שומרת יום כנגד יום פטור ואמאי הא עקריין לשומרת יום כנגד יום כל עיקר אמר לך רב יוסף שומרת יום דקאמרין כדשנין ת''ש יש שבת בתורה אבל המוציא מרה''י לרה''ר פטור ואמאי הא עקריין להוצאה כל עיקר התם נמי כדשנין ת''ש יש עבודת כוכבים בתורה אבל המשתחוה פטור ואמאי והא עקריין להשתחויה כל עיקר אמרי השתחויה נמי כדשנין בעי ר' זירא אין שבת בשביעית מהו במאי טעו בהדין קרא {שמות לד-כא} בחריש ובקציר תשבות בזמן דאיכא חרישה איכא שבת ובזמן דליכא חרישה ליכא שבת מי אמרינן כיון דמקיימין לה בשאר שני שבוע כביטול מקצת וקיום מקצת דמי או דלמא כיון דקא עקריין ליה בשביעית כעקירת הגוף דמי אמר רבינא ת''ש נביא שנתנבא לעקור דבר מדברי תורה חייב לביטול מקצת ולקיום מקצת רבי שמעון אומר פטור ובעבודת כוכבים אפילו אמר היום עובדה ולמחר בטלה חייב שמע מינה אין שבת בשביעית כביטול מקצת וקיום מקצת דמי שמע מינה:
מתני' הורו ב''ד וידע אחד מהן שטעו ואמר להן טועין אתם או שלא היה מופלא של ב''ד שם או שהיה אחד מהן גר או ממזר או נתין או זקן שלא ראוי לבנים ה''ז פטור שנאמ' כאן עדה ונאמר להלן עדה מה עדה האמורה להלן כולן ראוין להוראה אף עדה האמורה כאן עד שיהיו כולן ראוין להוראה:
גמ' או שלא היה מופלא של ב''ד שם מנלן אמר רב ששת וכן תנא דבי רבי ישמעאל מפני מה אמרו הורו בדבר שהצדוקין מודין בו פטורין מפני שהיה להם ללמוד ולא למדו לא היה מופלא של ב''ד שם נמי פטורין מפני שהיה להם ללמוד ולא למדו: נאמר שם עדה ונאמר כאן עדה עד שיהו כולן ראוין להוראה: והתם מנלן דאמר רב חסדא אמר קרא {במדבר יא-טז} והתיצבו שם עמך עמך בדומין לך ואימא עמך לשכינה אלא אמר ר''נ בר יצחק אמר קרא ונשאו אתך אתך בדומין לך:
מתני' הורו ב''ד שוגגין ועשו כל הקהל שוגגין מביאין פר מזידין ועשו שוגגין מביאין כשבה ושעירה שוגגין ועשו מזידין הרי אלו פטורין:
גמ' שוגגין ועשו מזידין הרי אלו פטורין הא שוגג דומיא דמזיד חייב והיכי דמי שהורו בית דין שחלב מותר ונתחלף לו בשומן ואכלו לימא תפשוט הא דבעי רמי בר חמא אמר לך משום דתנא רישא מזידין ועשו שוגגין תנא סיפא שוגגין ועשו מזידין:
מתני' הורו ב''ד ועשו כל הקהל או רובן על פיהן מביאין פר ובעבודת כוכבים מביאין פר ושעיר דברי ר''מ ר' יהודה אומר י''ב שבטים מביאין י''ב פרים ובעבודת כוכבים מביאין י''ב פרים ושנים עשר שעירים

רש"י

בעי רב יוסף אין חרישה בשבת מהו. הכא לא מבעיא ליה לרב יוסף בדבר שאין הצדוקין מודין כלל אלא בבטול מקצת וקיום מקצת קא מבעיא ליה: מי אמרינן כיון דקא מודו. ב''ד בכולהו שאר מלאכות דשבת דאסירי כבטול מקצת וקיום מקצת דמי וחייבין: (וכלהו) כדשנין. לעיל דלא הוי עקירת כל הגוף דשומרת יום: (וכולה) כדשנין. דמושיט וזורק שרי דלא הוי עקירת כל הגוף: (וכולה) כדשנין. דהשתחואה שלא כדרכה שריא: בחריש ובקציר תשבות. דמשמע בזמן דאיכא חרישה דהיינו בשאר שני שבוע תשבות איכא שבת: בזמן דליכא חרישה. דהיינו בשביעית ליכא שבת: נביא שהתנבא. כגון שתחלתו נביא של אמת ולבסוף נביא השקר שהתנבא לעקור דבר מדברי תורה חייב ודברי הכל בחנק: לקיום מקצת ולבטל מקצת. דשאר מצות ר''ש פוטר וה''ה לרבנן: ובעבודת כוכבים אפי' אמר לך היום עובדה ולמחר בטלה. דהיינו קיום מקצת ובטול מקצת דעבודת כוכבים חייב דרחמנא אמר להדיחך מן הדרך אפי' מקצת דרך ובעבודת כוכבי' הוא דכתיב וכי קתני חייב כגון לרבנן בסקילה ולר''ש בחנק והכי מתרץ ליה רב חסדא בפ' אלו הן הנחנקין (סנהדרין דף צ.) והיום עובדה ולמחר בטלה כאין שבת בשביעית דמי וקרי להו ביטול מקצת וקיום מקצת ש''מ: מתני' ואמר להם טועים אתם. לא הוי הוראה מעליא ופטור דבעינן עד שיורו כולן כדאמר לעיל: או שלא היה מופלא של ב''ד שם. אע''ג דלא הוה מסנהדרין עצמן דאילו הוי מסנהדרין עצמן אפי' (אם) קטן שבכולן לא היה שם לא הויא הוראה מעליא כדאמר לקמן מאם כל עדת איתא לכולה סנהדרי הויא הוראה ואי לא לא ואיכא למימר נצטרך אחד מהן לצאת לדרך ומינו אחר במקומו א''נ זקן (או) שאין לו בנים היה לכך נתמנה אחר בסנהדרין: או זקן שאין ראוי לבנים. וקשיא לי מפני מה אין ראוי להוראה: ונאמר להלן עדה. ושפטו העדה והצילו העדה (במדבר לה) דהיינו סנהדרין כדתנן בפ''ק דסנהדרין (ד ב): נאמר כאן עדה. דכתיב (ויקרא ד) אם כל עדת ישראל ישגו: (ושפטו את העדה) מה להלן ראויין להוראה כו': גמ' והתם מנ''ל. דכולהו דהויין ראויין להוראה: אמר רב חסדא. גמר ממשה דמשה אוקי סנהדרין דהוו כולן ראויין להוראה דכתי' והתיצבו שם עמך עמך בדומין לך דליהוי (הם) כולן ראויין להוראה ה''נ בעינן דסנהדרי דעלמא ליהוו ראויין להוראה והואיל ומצינו דעדה האמורה כאן כולן ראויין להוראה שמעינן מינה נמי דהיינו סנהדרי גדולה דתניא בת''כ עדת ישראל עדה המיוחדת לכל ישראל ואיזו זו סנהדרי גדולה: ואימא עמך משום שכינה. דלגופיה הוא דאתא כלומר שיהו עומדין עמך ולא יכנסו לפני ולפנים במקום שכינה דסלקא דעתא אמינא והואיל דכתב אספה לי דיכנסו במקום שכינה קמ''ל [ל''א] עמך משום שכינה כלומ' ברור צדיקים גמורים שאני רוצה להשרות שכינה עליהם: אתך בדומין לך. שיהיו ראויין להוראה: מתני' הורו ב''ד שוגגין ועשו הקהל שוגגין. על פיהם ב''ד מביאין פר רבי מאיר כדאית ליה ור' יהודה כדאית ליה ור''ש כדאית ליה דהוי הוראה מעליא: הורו ב''ד מזידין ועשו הקהל שוגגין. לא הוי הוראה מעליא דאם כל עדת ישראל ישגו כתיב דבעינן שוגגין בב''ד והכא הוה ליה שגגת מעשה בלא הוראה ומביאין כל אחד מן הקהל כשבה או שעירה דכיחיד דמו: הורו ב''ד שוגגין ועשו הקהל מזידים פטורים. דמזיד לאו בר קרבן הוא: גמ' טעמא דשוגגין ועשו מזידים דפטורין. דמזיד לאו בר קרבן הוא לא צבור ולא יחיד הא שוגג דומיא דמזיד דלא הוי ממש תולה בב''ד הוי שוגג תולה בעצמו וחייב בשגגת מעשה קרינא ביה: כגון שהורו ב''ד שחלב מותר. שעל הקרב ולא שעל הכליות דלא הוי עוקר כל הגוף: ונתחלף חלב בשומן ואכלו. דחייב דתולה בעצמו הוא והאי דקרי ליה דומיא דמזיד משום דכי היכי דמזיד לאו תולה בב''ד הוא האי שוגג נמי לאו תולה בב''ד הוא ותפשוט האי דבעי רמי בר חמא (לעיל דף ב): אמר לך. רמי בר חמא האי דקתני שוגגין ועשו מזידים לאו למידק מינה קא אתי אלא איידי דתנא מזידין ועשו שוגגין תנא נמי שוגגין ועשו מזידים וכדי נסבה ולא דייקי' מינה כלום ובעיא דידי' מהא ליכא למשמע מינה: מתני' הורו ב''ד ועשו כל הקהל או רובן על פיהן מביאין פר. (כגון) ב''ד ולא צבור: בעבודת כוכבים ב''ד מביאין פר ושעי' דברי ר''מ. דבעבוד' כוכבים בהוראה פר ושעיר מייתי דכתי' בפ' שלח לך אנשים וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה דהיינו בעבודת כוכבים כדאמר לקמן בפרק הורה כהן משיח איזו היא מצוה ששקולה כנגד כל המצות הוי אומר זה עבוד' כוכבי' וכתיב (במדבר טו) ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעולה לריח ניחוח לה' ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת: רבי יהודה אומר י''ב שבטים מביאין י''ב פרים. דכל שבט ושבט אקרי קהל וקסבר צבור מביאין פר ולא בית דין:

תוספות

בעי רב יוסף אין חרישה כו'. רישא דאבות מלאכות דפ' כלל גדול נקט אבל חרישה צדוקין מודין בה ולרב יוסף נמי בעי דבר שאין מודין בו כדלקמן אמר לך רב יוסף כו' משמע דסבר כשמואל: ש"מ אין שבת בשביעית כו'. משמע דאין צדוקין מודין בהאי דרשא אע"ג דלעיל דרשי ליה יהיה לה לשומרת ה] (יבם) [יום]: או שלא היה מופלא שבב"ד שם. פרש"י ולא היה במנין דא"כ אפי' קטן שבהם נמי כדאמרי' לעיל שיהיו כולן בהוראה. וקשה דהא אתותב לעיל (נ"ל דצריכין לומר דלפני התו' לא היה כתוב לעיל הא דמסיק ואלא מאי כל עדת דקאמר רחמנא כו' עי' לקמן ברש"י דף (ה') [ז'] ע"א) ובת"כ מוסיף נמי אם אמר א' איני יודע דכמאן דליתי' דמיא: אחד מהן גר או ממזר. בירושלמי שעברו ומנוהו. דמי שאין ראוי להוראה נעשה כאבן:

עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר