צורתא דשמעתא - ניתוח סוגיות בכלים צורניים                                   לרקע וביאור שיטת הלימוד - לחץ כאן
אברהם ליפשיץ

בדין קדימה בשלוש קרבנות

א. איבעיא להו: חטאת העוף ועולת בהמה ומעשר, איזו מהן קודם?
ב. תיקדום חטאת העוף, איכא מעשר דקדים לה!
ג. ליקדים מעשר, איכא עולת בהמה דקדמה ליה!
ד. תיקדום עולת בהמה, איכא חטאת העוף דקדמה לה!
ה. הכא תרגימו: מין זבח עדיף.
ו. במערבא אמרי: עיילא בה עולת בהמה בחטאת העוף ואגבהתה ממעשר. 
 

רקע

שלושה קרבנות עומדים לפנינו:
א. חטאת העוף
ב. עולת בהמה
ג. מעשר בהמה

שלושה דיני קדימיות למדנו לעיל במשנה דכל המקודש (פט ע"א):
[א] קודם ל [ב]
[ב] קודם ל [ג]
[ג] קודם ל [א]
 

הקושיא על עצם הקדימויות

גם אם לא היו עומדים לפנינו שלושה קרבנות היה ניתן להקשות על עצם היחס בין שלושת הקדימויות. נציג את הקושיא ע"י הטיעון הבא שעוסק בגודל:
1. [א] גדול מ [ב]
2. [ב] גדול מ [ג]
3. מסקנה (בקל וחומר): [א] גדול מ [ג]
מסקנה זו של הטיעון עומדת בסתירה לטענה הבאה: [ג] גדול מ [א]. 
אם נשווה בין יחס של גודל ליחס של קדימויות הרי שגם לפנינו יש סתירה בין שתי הקדימיות הראשונות לבין הקדימות השלישית (כמובן, לא משנה כלל כיצד נסדר את שלושת הטענות). ההשוואה של קדימויות לגודל נובעת מכך, שהכלל הקובע את דיני הקדימויות הוא כל המקודש מחבירו קודם מחבירו, וממילא אם [א] קודם ל [ב] הרי שהוא מקודש ממנו, ואם [ב] קודם ל [ג] הרי שהוא מקודש ממנו, וק"ו ש [א] מקודש מ[ג]. 
ואכן קושיא זו זו עולה בתוספות, ותורף תירוצם הוא שדיני הקדימויות נגזרות לא רק מהכלל של כל המקודש וכו' אלא גם מגזירת הכתוב. כך יוצא שאמנם עולת בהמה קודמת למעשר בהמה מכיוון שהיא מקודשת ממנה, ומעשר בהמה קודם לחטאת העוף מכיוון שהוא מקודש ממנו, ולפי זה אכן ניתן ללמוד מק"ו שעולת בהמה מקודשת מחטאת העוף, אך למרות זאת אין היא קודמת לה כיוון שיש גזה"כ המקדימה את החטאת לעולה. 
 

הבעיה במצב של שלושתם עומדים לפנינו

הגמרא עצמה עוסקת במצב ששלושת הקרבנות עומדים לפנינו, ומתעוררת בעיה באיזה סדר להקריבם, כיוון שכל קרבן שנרצה להתחיל להקריבו יש מי שקודם לו. שתי פתרונות עולים בסוגיא, שהמכנה המשותף להם הוא ש [א] קודם ל [ב], דהיינו כיוון שיש גזה"כ שחטאת קודמת לעולה לא ייתכן לעקור דרשה זו, ולהקדים את [ב] ל [א]. לעומת זאת שתי הקדימויות האחרות נובעות שתיהן מהעקרון שכל המקודש מחבירו, ולכן אנו נאלצים לוותר על אחת מהן לטובת חברתה. שתי האפשרויות בגמרא נחלקו על איזה קדימות מוותרין. נפרש את הדברים:
כיוון ש [א] קודם ל [ב] ניתן להציב את [ג] בשני מקומות בלבד: או קודם ל [א] או אחר [ב]. 
לפי האפשרות הראשונה פותחים בקרבן [ג], ולא מקיימים את הקדימות של [ב] ל [ג]. לפי האפשרות השניה פותחים בקרבן [א] ולא מקיימים את הקדימות של ג[] ל[א].  

כתב: אברהם ליפשיץ  © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.