סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 


לקריאת המאמר "בא וראה כמה גדול כחן של כהנים..." מאת ד"ר חיים צבי שראל [תחומין כא] - לחץ כאן.

 

תקציר למאמר של ד"ר ח"צ הכהן שראל 'מה גדול כוחן של כהנים' / עקיבא כהנא


1. ר' יוחנן מציין שכוחן של כהנים בזריקת המוראה והנוצה הוא גדול.

2. מאמר קודם של ר' יוחנן בגמרא מדבר על כך, שלמרות המקום הרגיל לשחיטת העופות בקרן דרומית מזרחית, כאשר יש עופות רבים שוחטים את העופות בקרן דרומית מערבית, ומסביר ר' יוחנן " מפני שקרובה מבית הדשן".

3. השאלות היא לשונית – היה צריך לומר 'שקרובה לבית הדשן'.
4. לפי פירושו של רש"י אכן צריך להגיה בדבריו ולבאר שהכוונה שקרובה לבית הדשן, אמנם אם נפרש כפשוטו של מאמר, אז נצטרך לבאר שהכוונה שהקרן הדרומית המערבית קרובה 'למקום הדשן יותר' מבית הדשן. כלומר, להוסיף את המילים החסרות 'למקום הדשן יותר',

5. מיקום בית הדשן שבו זרקו את המוראה והנוצה מפורש במשנה תמיד (א, ד וכן זבחים סד ע"א) 'רחוק מן הכבש ג' טפחים' והוא מסומן בצבע כחול באיור מספר 1. ואינו בית הדשן, אלא מקום נוסף, היו ג' בתי דשן במקדש (זבחים קד ע"ב) ואמנם, כאן מדובר על מקום רביעי שנקרא מקום הדשן, והוא מקום שונה. (וכמו שכותב הרז"ה בהשגותיו לראב"ד בפירוש)

איור מספר 1:



6. במאמרו השני של ר' יוחנן מדובר על זריקה של 'יותר מבשלשים אמה', כשרש"י מגיה וכותב שצריך לגרוס: "יותר משלשים אמה'.

7. חישובו של רש"י מתבסס על מרחק בין הקרן לכבש (6 אמות) ובתוספת רוחב הכבש (16 אמה) שזה 22 אמה באורך (לצד מזרח) ועוד 22 אמה לצד דרום, עד שמגיע לבית הדשן (מקום הדשן) כך שהאלכסון יוצא יותר מ 31 אמות. לדעת רש"י הכהן עומד על המזבח ממש, כיון שלא היה כבש בצד הזה של המזבח.

8. לדעת הראב"ד הרחיקו את מקום הדשן, כג' טפחים מהכבש, כדי שהכהן שעומד בקרן מערבית דרומית יוכל לכוון, ולראות לאן הוא מכוון, והכבש לא יסתיר לו את מקום הדשן. ומיקום בית הדשן מבחינת ציר דרום צפון, עשר אמות מתחילת הכבש הוא בגלל שהכהן לא יכול לזרוק יותר, כמו כן המפרש בתמיד (כח ע"ב) כותב שהשלכה היא לא פחות מעשרים אמה.

9. לגבי המחלוקת בין רש"י לתוספות ראב"ד ותוי"ט האם היה כבש קטן נוסף מופיע דיון מעמיק (מי שרוצה להרחיב יוכל לעשות זאת בגוף המאמר) אשר לדעת גרוסברג (תחומין יא) יש להעדיף את דעת רש"י, שלא היה כבש קטן במערב, והיו עולים על המזבח, מכיון שכדבריו יש לדמות את מליקת עולת העוף לניסוך מים ויין, אך, ח"צ שראל טוען כנגדו שאולי נעדיף לדמות את זריקת הדם במערב לזריקת הדם במזרח שמתבצעת מעל גבי סובב, וכבש. ואת דעת הרוב כנגד רש"י.

10. הראב"ד (במספר 8) העלה את הקושי בקו הראייה של הכהן, את מקום הדשן, שמוסתר מאחורי בית הדשן. הראב"ד עונה על כך, שלכן הרחיקו את בית הדשן, ג' טפחים מערבה מבית הדשן, אלא שלפי האיור שלפנינו, נראה שהקו העובר בין הכהן, (שחושב כג' אמות) לבין מקום הדשן, נחסם על ידי המזבח, מה שאומר שהכהן אינו יכול לראות את מקום הדשן (בין לדעת רש"י שהכהן עומד על המזבח, ובין לדעת תוספות והראב"ד שהכהן היה עומד על הסובב). (עיין החישובים בגוף המאמר).



11. בעייה נוספת, ובעייתית יותר מודגשת באיור, בכך שכדי לעבור את הכבש וליפול בבית הדשן, על המוראה שמגיעה מצד מערב, להגיע בזווית שגדולה מ 76 מעלות, (כפי שמתואר באיור הקטן) אחרת היא תיפול רחוק יותר ממקום הדשן, כלפי מערב. עוד בעייה היא שכדי לזרוק את הנוצה והמוראה, ושתגיע למקום הדשן עדיף לדלג מעל הכבש, כדי שהכהנים שעוברים דרך הכבש לא יעכבו את הנוצה במעופה.

12. לכן נראה שהזריקה היתה זריקה בליסטית. כפי שמתוארת באיור הבא:



13. לכן מובן מדוע כוחן של הכהנים כל כך גדול, על מנת להשליך בזריקה באופן זה, על המוראה והנוצה להגיע לגובה מינמלי של 35 אמות, המוראה והנוצה שהיו קלים מאוד, לכן ברור שכוונת מאמרו של ר' יוחנן על גודל כוחם של הכהנים, אינו מתכוון לומר שבאופן טבעי הנוצה והמוראה היו מגיעים ליעדם, אלא כוונתו לומר שגדול כוחם השמימי והרוחני, כיון שבאופן טבעי לא ניתן כמעט לבצע זריקה כזו בזוית שכזו, ובמהירות התחלתית שכזו, ובלי קו ראייה.

14. אם כן פירוש מאמרו של ר' יוחנן הוא שרק באופן על טבעי ניתן לזרוק באופן זה את הנוצה ולהגיע למקום הדשן.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר