סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

הרב ירון בן-דוד
בארות יצחק

 

היכן הם כלי המקדש?

 
במסגרת הדיון על כהן משיח שצריך להקריב פר כאשר הוא מורה לעצמו הוראת טעות, דנה הגמרא במסכת הוריות בשאלה עד מתי היו כהנים משוחים בישראל. שאלה זו תלויה בשאלה מה קרה לשמן המשחה שעשה משה רבנו. וכך כתוב בגמרא:
 

1. תלמוד בבלי הוריות יא, ב

שמן המשחה שעשה משה במדבר, כמה נסים נעשו בו מתחלה ועד סוף: תחלתו לא היה אלא שנים עשר לוגין, ראה כמה יורה בולעת וכמה עקרים בולעים וכמה האוּר שורף, ובו נמשח משכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים, ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים, ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה, ואין מושחים מלך בן מלך; ואם תאמר: מפני מה משחו את שלמה? מפני מחלוקתו של אדוניה, ואת יואש - מפני עתליה, ואת יהואחז - מפני יהויקים, שהיה גדול ממנו שתי שנים; ואותו שמן קיים לעתיד לבוא, שנאמר: שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם, זה - בגימטריא שנים עשר לוגין הוו...
ומי הוה שמן המשחה? והתניא: משנגנז ארון, נגנז שמן המשחה וצנצנת המן, ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה, וארגז ששלחו פלשתים דורון לישראל, שנאמר: "ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אותו והלך", ומי גנזו? יאשיהו מלך יהודה גנזו, שראה שכתוב בתורה: "יולך ה' אותך ואת מלכך" וגו', צוה וגנזום, שנאמר: "ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לה' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ה' א-לוקיכם ואת עמו ישראל", ואמר רבי אלעזר: אתיא שם שם, אתיא משמרת משמרת, אתיא דורות דורות! אמר רב פפא: באפרסמא דכיא.


אגב, ישנה רשימה נוספת בדברי חז"ל של חמשה דברים שנגנזו, ובה במקום הארגז ששגרו הפלשתים מופיעים בגדי הכהונה:
 

2. אבות דרבי נתן פרק מא

חמשה דברים העשויין וגנוזין. אלו הן. אהל מועד וכלים שבו. ארון ושברי לוחות [שבו]. צנצנת המן. וצלוחית של שמן המשחה. והמטה. ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה. ובגדי כהונה ובגדי כהן משיח. אבל מכתשת של בית אבטינס שלחן ומנורה ופרוכת וציץ עדיין מונחין ברומי:

ברשימת הדברים שנגנזו מופיעים, אם כן, חמשה דברים: הארון, שמן המשחה, צנצנת המן, מטה אהרון והארגז או בגדי הכהונה. המנורה, לעומת זאת, אינה מופיעה ברשימה זו, והברייתא אומרת שהיא נמצאת ברומי עם שאר כלי המקדש. אבל במקום אחר אומרים חז"ל שגם המנורה נגנזה עם הארון, ונמנו ארבעה דברים נוספים שנגנזו:
 

3. במדבר רבה פרשה טו אות י

ר' לוי בר רבי אומר: מנורה טהורה ירדה מן השמים שאמר לו הקב"ה למשה "ועשית מנורת זהב טהור". אמר לו: כיצד נעשה אותה? אמר לו: מקשה תיעשה המנורה. ואעפ"כ נתקשה משה וירד ושכח מעשיה. עלה ואמר: רבוני, כיצד נעשה אותה? אמר לו: מקשה תיעשה המנורה. ואעפ"כ נתקשה משה וירד ושכח. עלה ואמר: רבוני, שכחתי אותה. הראה לו למשה, ועוד נתקשה בה. אמר לו: "וראה ועשה", עד שנטל מנורה של אש והראה לו עשייתה, ואף על פי כן נתקשה על משה. אמר לו הקב"ה: לך אצל בצלאל והוא יעשה אותה, ואמר לבצלאל מיד עשאה. התחיל תמה ואמר: אני כמה פעמים הראה לי הקב"ה ונתקשיתי לעשותה, ואת שלא ראית עשית מדעתך?! בצלאל, בצל א-ל היית עומד כשהראה לי הקב"ה עשייתה. ולפיכך כשחרב ביהמ"ק נגנזה המנורה, וזה אחד מחמשה דברים שנגנז: הארון, והמנורה, והאש, ורוח הקדש, והכרובים. וכשישוב הקב"ה ברחמיו ויבנה ביתו והיכלו הוא מחזירן למקומן לשמח את ירושלים שנא' "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת. פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל".

לסיכום: ראינו שלוש דעות מה הם חמשת הדברים שנגנזו ע"י יאשיהו (אם כי חלק מהדברים שנמנו במדרש רבה אינם חפצים שניתן לגנזם, אך הכוונה שאלו דברים שלא היו מאז ימי יאשיהו במקדש):

מסכת הוריות: ארון, שמן המשחה, צנצנת המן, מטה אהרון, ארגז פלשתים.
אבות דר' נתן: ארון, שמן המשחה, צנצנת המן, מטה אהרון, בגדי כהונה.
מדרש רבה: ארון, מנורה, אש, רוח הקודש, כרובים.

ראינו, אם כן, מחלוקת האם המנורה נגנזה עם הארון או לא. אבל כמובן שצריך להעיר שבניגוד לשאר הדברים שנגנזו, בבית שני ודאי היתה מנורה (הרי נס חנוכה היה בבית שני), אבל כנראה שלא היתה זו המנורה שבנו במדבר. הסבר זה מיישב גם את התמיהות המפורסמות על ציור המנורה בשער טיטוס. הגמרא אומרת שכל השלל של בית המקדש נלקח לרומי:
 

4. תלמוד בבלי גיטין נו, ב

מה עשה? נטל את הפרוכת ועשאו כמין גרגותני, והביא כל כלים שבמקדש והניחן בהן, והושיבן בספינה לילך להשתבח בעירו, שנאמר: "וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ וּמִמְּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּ בָעִיר אֲשֶׁר כֵּן עָשׂוּ", אל תיקרי קבורים אלא קבוצים, אל תיקרי וישתכחו אלא וישתבחו.

ואכן, ישנה אפילו עדות של ר' שמעון בר יוחאי שראה את המנורה ברומי, והיא הובאה כראיה להלכה שקובעת שהנרות במנורה צריכים להיות מופנים כלפי הנר האמצעי:
 

5. ספרי זוטא פרק ח

מניין שיהיו כל הנרות מוסטרין כנגד נר האמצעי? ת"ל "אל מול פני המנורה", וכן הוא אומר "והוא יושב ממולי". אמר ר' שמעון: כשהלכתי לרומי וראיתי שם את המנורה היו כל הנרות מוסטרין כנגד נר האמצעי:

אבל מי שמסתכל על המנורה בשער טיטוס רואה שהיא בעייתית מכמה בחינות:
ראשית, האם זו בכלל היתה הצורה של המנורה? אנחנו רגילים לצייר את המנורה כפי שהיא מופיעה בשער טיטוס, וכך היא נראית גם בסמל המדינה, אבל רוב הפרשנים אינם מקבלים זאת וסוברים שקני המנורה לא היו מעוגלים כלל, אלא ישרים. כך כותב ר' אברהם בן הרמב"ם בפירושו לפרשתנו:
 

6. ר' אברהם בן הרמב"ם (המאה ה-13, מצרים), שמות כה,לב

הקנים כמו ענפים נמשכים מגופה של מנורה לצד ראשה ביושר כמו שצייר אותה אבא מרי ז"ל לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו.

ואולם, מתוך דבריו של ר' אברהם בן הרמב"ם מוכח שיש גם דעות אחרות, אשר סברו כנראה שהקנים של המנורה היו מסודרים בחצי עיגול, כפי שמופיע בכל המטבעות מימי בית שני ובשער טיטוס. וכך אכן כותב הראב"ע:
 

7. אבן עזרא (ר' אברהם אבן עזרא, המאה ה-12, ספרד) הפירוש הקצר, שמות כה, לז

נרותיה - והקדמונים אמרו כי נר אחד באמצע, והששה נערכים זה אחר זה בחצי עגול.

אבל גם אם נאמר שקני המנורה היו מעוגלים, הציור בשער טיטוס אינו נראה כמו המנורה מסיבות נוספות: ראשית, הגביעים והכפתורים שבציור הזה אינם דומים לתיאור שבתורה. שנית, הבסיס של המנורה אינו הגיוני. מתוארים שם מיני דרקונים ודמויות שלא מתאימות לבית המקדש. ושלישית, הפוסקים מתארים בסיס בעל שלוש רגליים, כפי שמופיע ברש"י על התורה:
 

8. רש"י שמות כה, לא

ירכה - הוא הרגל של מטה העשוי כמין תיבה, ושלשה רגלים יוצאין הימנה ולמטה.

גם בציורו של הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פ"ג ה"י) מופיע בסיס בעל שלוש רגליים, אם כי הרגליים מחוברות בבסיס עגול ולא בתיבה מרובעת. בכל אופן, אין שום מקור שכותב שלמנורה היה בסיס משושה כפי שהוא מופיע בשער טיטוס. אגב, בשנים הראשונות למדינה ניסו הרב הרצוג והרב הוטנר להשפיע על ראשי המדינה לשנות את סמל המדינה למנורה עם בסיס של שלוש רגליים, אבל הם לא הצליחו. ישנו מאמר של טוביה פרשל בגליון 'הדאר' (ניו יורק) נג, תשל"ד שעוסק הרבה בעניין זה, ומסיק בסופו של דבר שהבסיס של המנורה בשער טיטוס אינו הבסיס המקורי. (מאמרים נוספים בעניין ניתן למצוא כאן) יש שטענו שהבסיס המקורי נשבר בזמן ההעברה, ולכן הרומאים עשו בסיס חלופי. יש שטענו שזו רק תיבה רחבה שלתוכה הוכנסה המנורה כדי שיהיה קל יותר לשאת אותה בתהלוכת הנצחון, ויש שטענו שכל הקשת בשער טיטוס נחקקה ע"י גוי שעבד לפי הסגנון הרומאי שהיה בזמנו והוא בכלל לא ראה את תהלוכת הנצחון...

ואולם, האמת היא, כאמור, שאין שום צורך לומר שהמנורה שנלקחה לרומי היתה המנורה שנבנתה ע"י בצלאל במדבר. יש לזכור שבבית המקדש לא היתה רק מנורה אחת, ושלמה עשה עשר מנורות:
 

9. מלכים א פרק ז, פסוקים מח-מט

וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית ה' אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב: וְאֶת הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרֹת וְהַמֶּלְקַחַיִם זָהָב:

אמנם המנורה של משה עמדה גם היא בבית המקדש, כפי שכותב רש"י:
 

10. רש"י מלכים א פרק ז פסוק מט

חמש מימין וחמש משמאול - אי אפשר לומר חמש מימין הפתח וחמש משמאל הפתח א"כ מצינו מנורה בצפון והתורה אמרה על ירך המשכן תימנה, אלא של משה באמצע, חמש מימינה וחמש משמאלה.

ואולם, אפילו אם נניח שבתחילת ימי הבית השני מצאו את המנורה שעשה משה ושנגנזה, הרי חז"ל אומרים שכאשר החשמונאים טיהרו את בית המקדש הם עשו מנורה חדשה. הדברים מובאים בגמרא במסגרת האיסור לעשות כלים כדוגמת הכלים שהיו במקדש:
 

11. תלמוד בבלי, מסכת מנחות דף כח, ב

ר' יוסי בר' יהודה אומר אף של עץ לא יעשה כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי. אמרו לו: משם ראיה? שפודים של ברזל היו וחיפום בבעץ (בדיל. רש"י). העשירו עשאום של כסף חזרו והעשירו עשאום של זהב.

כ
לומר שהמנורה שנלקחה בחורבן הבית השני ודאי לא היתה זו שעשה בצלאל במדבר ולכן אין טעם לחפש דמיון בין המנורה בשער טיטוס לבין מה שמתואר בתורה. המנורה המקורית נלקחה הרבה לפני כן, או שהיא גנוזה ביחד עם הארון ושאר כלי הקודש.

והיכן, באמת, נגנז הארון? - גם בעניין זה מצינו דעות שונות. הרמב"ם כותב כך:
 

12. רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ד הלכה א

אבן היתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח, ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן, ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה שנאמר 'ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לה' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ה' א-לוקיכם' וגו', ונגנז עמו מטה אהרן והצנצנת ושמן המשחה וכל אלו לא חזרו בבית שני.

לפי הרמב"ם הארון נגנז במטמוניות עמוקות מתחת לקדש הקדשים. ואולם, המשנה אומרת שהארון נגנז במקום אחר:
 

13. משנה מסכת שקלים פרק ו משנה א

שלש עשרה השתחויות היו במקדש (=כנגד שלושה עשר השערים). של בית רבן גמליאל ושל בית רבי חנניה סגן הכהנים היו משתחוין ארבע עשרה. והיכן היתה יתרה? כנגד דיר העצים שכן מסורת בידם מאבותיהם ששם הארון נגנז:
מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק וראה הרצפה שהיא משונה מחברותיה בא ואמר לחברו ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו וידעו ביחוד ששם הארון נגנז.


לכאורה יש סתירה בין מה שאומר הרמב"ם (שמקום גניזתו של הארון היה במחילות שבקדש הקדשים) לבין מה שכתוב במשנה, שמקום גניזת הארון היה בלשכת העצים, שנמצאת בפינה הימנית הרחוקה של בית המקדש!

התשובה לכך היא שזו מחלוקת תנאים בירושלמי, ובה מובאות שלוש דעות:
 

14. תלמוד ירושלמי מסכת שקלים פרק ו הלכה א

תני בשם רבי אליעזר: הארון גלה עמהן לבבל. מה טעמא - "לא יוותר דבר אמר ה'" (מלכים ב כ, יז) אין דבר אלא שהדיברות לתוכו. וכן הוא אומר "ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנצר ויביאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה'" (דהי"ב לו, י) אי זהו חמדת בית ה'? - זה הארון. רבי שמעון בן לקיש אמר: במקומו היה הארון גנוז, הדא הוא דכתיב "ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים אל הקדש אל פני הדביר ולא יראו החוצה" (מלכים א ח, ח) כתיב 'ויראו' ואת אמר 'ולא יראו'!? אלא נראין ולא נראין, בולטין ויוצאין כשני דדי האשה. ורבנן אמרין: בלישכת דיר העצים היה הארון גנוז. מעשה בכהן אחד בעל מום שהיה עומד ומפציע עצים בלישכת דיר העצים וראה את הרצפה שהיא משונה מחברותיה. בא ואמר לחבירו: 'בוא וראה את הרצפה הזאת שהיא משונה מחברותיה'. לא הספיקו לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו וידעו בייחוד ששם הארון גנוז. תני רבי הושעיה: הקיש עליה בקורנס ויצאת אש ושרפתו.

לפי ר' אליעזר הארון נלקח לבבל, וביחד עמו מן הסתם גם שאר כלי המקדש. הדעה הזו מתבססת על נבואת ישעיהו לחזקיהו:
 

15. מלכים ב פרק כ, פסוקים טז - יז

וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ שְׁמַע דְּבַר ה': הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶלָה לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר ה':

אבל לפי דעת ריש לקיש הארון נמצא במקומו, והראיה שלו היא לשון הפסוק:
 

16. מלכים א פרק ח פסוק ח

וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ עַל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה

שלוש דעות, אם כן, יש בחז"ל. ר' אליעזר סובר שהארון נלקח בשבי הבבלים ואינו עתיד לחזור יותר לעולם. הסיבה לכך היא, כפי שמסביר 'קרבן העדה' בירושלמי שם: המצוה 'בכתף יישאו' היא מצוה שנאמרה ללויים בזמן שהמשכן קיים. מרגע שנבנה בית המקדש פקעה המצוה הזו, וממילא אין כל דרך לטלטל את ארון הברית בהיתר.
ואולם, חוץ מאשר ר' אליעזר ישנן שתי דעות שסוברות שהארון נגנז בבית המקדש. דעה אחת סוברת שהוא נגנז בבית קדשי הקדשים, ודעה שניה סוברת שהוא נגנז בלשכת דיר העצים.

חברי יוחנן ישמח ז"ל, שנהרג לפני עשרים ואחת שנה בהיותו בן עשרים ושלוש מהתמוטטות קיר במחנה שרגא, הספיק להוציא ספר בחייו, ועוד שני ספרים שעבד עליהם יצאו לאחר מותו. באחד החיבורים שלו ('ביום חילך') הוא דן בשאלת מיקומו של הארון ובו הוא שואל מספר שאלות על הדעה שהארון נגנז בלשכת דיר העצים:
א. למה נגנז הארון במקום שאינו המקום הקדוש ביותר?
ב. אם מטרת הגניזה היתה להסתיר את הארון, מדוע השאירו את הרצפה משונה?
ג. אם הכהן שמת נהרג כדי שלא ידעו את מקום הארון, מדוע לא נהרג גם הכהן השני?

אך נראה שההסבר לשלוש השאלות האלה הוא פשוט: יאשיהו לא רצה לגנוז את הארון במקום שבו יחפשו אותו, ולכן הסתיר אותו דוקא מתחת ללשכת דיר העצים, (יש שניסו לומר שאין בכלל מחלוקת בין שתי הדעות, והמחילה קישרה בין לשכת דיר העצים אל מתחת לקדש הקדשים, וכשהעבירו את הארון במחילות, אף אחד אפילו לא ידע שהארון הוצא משם. אך הבעיה בהסבר זה היא שהגמרא בפירוש אומרת שזו מחלוקת, מה עוד שהדעה שסוברת שהארון עדיין שם מסתמכת על המלים 'עד היום הזה' שעוסקות בקודש הקדשים עצמו ולא מתחתיו). יחד עם זאת, יאשיהו לא רצה שידרכו על מקום הארון, ולכן עשה את הרצפה שם קצת משונה, כדי שלא ידרכו על אותן מרצפות כי יחשבו שהן פגומות, וכך יישמר כבודו של הארון. מאחר שנהרג הכהן הראשון, הרי הכהן השני מבין שהסיבה היחידה שחברו נהרג היא כדי שלא יתפרסם מקום הארון, וממילא הוא מבין שאסור לו לגלות את המיקום המדוייק, ואין צורך שגם הוא ייהרג כי הוא ישמור את הסוד.
ואולם, יש שהסבירו בדברי ר' הושעיה שהאש שרפה את הקורנס ולא את הכהן...



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר