גט שניתן מתוך כעס

הרב דב קדרון

גיטין כו ע"ב

בגמרא נאמר (לפי הסבר אחד) שאסור לסופר שכותב גיטין לכתוב מראש גט עם שמות האיש והאשה כדי שיהיה מוכן לשעת הצורך, כי אם יהיה גט מוכן זה יכול לגרום לכך שכאשר הבעל יכעס על אשתו הוא יזרוק לה את הגט ויעגן אותה.

רש"י מסביר שהכוונה היא שהיא תהיה גרושה, אולם הר"ן מקשה על כך שלא מצאנו בשום מקום שגרושה נחשבת עגונה.
החתם סופר כותב שאכן אפשר להבין מלשון הגמרא שבמצב כזה הגירושין לא לגמרי תקפים, כי כאשר אדם עושה מעשה מתוך כעס – אין תוקף גמור לאותו מעשה, לכן האשה עגונה, כי מצד אחד אסור לה להתחתן עם בעל אחר, מפני שהגט ניתן לה מתוך כעס ולא מתוך רצון שלם, ומצד שני הבעל כבר לא חייב בכל ההתחייבויות של בעל לאשתו, מפני שכבר זרק לה גט.

בזה הוא חולק על בעל תורת חיים (ב"ב קס,ב) שכותב שכלל הוא שכל מעשה שאדם עושה מתוך כעס תקף, והכלל הזה חל גם לגבי גירושין, וזאת הסיבה שתיקנו לכהנים גט מקושר, כפי שמבואר בגמרא שם, כי היה מקום של כהנים והם היו כועסים על נשיהם ומתוך כעס מגרשים אותן, ולאחר מכן כשהתחרטו כבר לא יכלו להחזירן, לכן תיקנו להם גט מקושר, שהכנתו תיקח הרבה זמן, ובינתיים הבעל יחזור בו.

כלומר: לדעת החתם סופר גירושין מתוך כעס אינם תקפים לגמרי, וצריך הבעל לתת גט נוסף, ולדעת התורת חיים יש להם תוקף גמור, ואין צורך בגט נוסף.