איזה לילה הוא כמו יום?

הרב דב קדרון

נזיר ז ע"א

בגמרא מבואר ש"יום" בלשון התורה הוא מה שנקרא בלשוננו "יממה", כמו שנאמר (בראשית א, ה): "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד".

הרה"ג מאיר מינצברג (כתב עת ישורון י, תשס"ב, עמוד תרלב) כתב שבתורה לשון זכר מתייחס לבעל הכוח, שהוא הדומיננטי, ולשון נקבה לחלש, ולפי זה בדרך כלל צריך להתייחס ליום בלשון זכר וללילה בלשון נקבה, כי בשעות היממה, החלק העיקרי הוא היום, כמו שכתוב (בראשית א, ה): "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם", כלומר: למרות שהשם "יום" כולל את כל היממה, הואיל והחלק העיקרי של היממה הוא הזמן שבו יש אור, חלק זה נקרא גם כן באותו שם: "יום", וכך כותב גם המהר"ל (גבורות ה', פרק יב) שהיום נקרא זכר, ובו שולט המאור הגדול, והלילה נקבה, כי בה שולט המאור הקטן.

על פי זה הוא מסביר את דברי הגר"א (בפירושו להגדה של פסח) המבאר את שאלת "מה נשתנה הלילה הזה", כי בדרך כלל לילה הוא לשון נקבה, ולא מצאנו בשום מקום מצווה שזמנה דווקא בלילה ולא ביום, ובלילה המיוחד הזה, ליל הסדר, יש מצווה שזמנה דווקא בלילה, ולכן השאלה היא מדוע נשתנה הלילה "הזה" (בלשון זכר) מכל הלילות (בלשון נקבה), כי בכל הלילות אין חיוב מיוחד של מצווה, ורק הלילה הזה דומה ליום, שיש בו חיוב מיוחד.

וכך אכן נאמר בספר הזוהר (כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קלא עמוד א) שעל ליל השמורים של פסח נאמר (תהלים קלט, יב): "וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר".