ברכת חתנים
במסכת כלה (מובא בתוספות כתובות ז,ב) למדו מפסוק זה את ברכת החתנים, הברכה הנקראת בפינו "שבע ברכות". ברכות אלו מובאות ברמב"ם בשני מקומות - בהל' ברכות (ב,יא) ובהל' אישות (י,ג), אולם שני המקומות שונים זה מזה. בהל' ברכות פותח הרמב"ם בהכרזה: "ואלו הן שבע ברכות", אבל למעשה מונה רק שש. בהל' אישות גם כן מונה הרמב"ם שש ברכות, אבל גם מסיים במילים "ואלו הן שש ברכות". בהל' אישות מביא הרמב"ם את שש הברכות כסידרן בגמרא (כתבות ח,א), ואילו בהל' ברכות ברכת "יוצר האדם" קודמת לברכת "שהכל ברא לכבודו".
אמנם בתשובותיו (פאר-הדור סי' ז) כתב הרמב"ם שסדר הברכות אינו מעכב, אבל בכל זאת מדוע שינה בהל' ברכות ממה שכתב בהל' אישות, המקום שבו כנראה מובאת עיקר ההלכה? אגב, בתשובה זו מדובר על שבע ברכות, ולא על שש.
הרבה דנו בשינויים אלו. למשל, הרב קוק (שו"ת עזרת כהן סי' נב) כתב שהסדר שבהל' אישות אמור לגבי הברכות הנאמרות תחת החופה, כשיש ציבור גדול, שלכבודו מקדימים את הברכה "שהכל ברא לכבודו" (כדברי רש"י בכתובות); מה שאין כן בברכת חתנים הנאמרת בשבעת ימי המשתה, כשהקהל מצומצם יותר. ועדיין לא ברור מדוע לא פירט הרמב"ם הבדל זה באותו מקום - בהל' אישות או בהל' ברכות.
אך באמת בכמה מכתבי היד ודפוסים של הרמב"ם הלכה זו אינה מופיעה כלל בהל' ברכות. ברמב"ם מהדו' פרנקל דילגו בהלכות אלו מהל' י' להל' יב, לאמור: כך צריכה הגירסה להיות, ואין אפוא כל סתירה וכל קושיה.
