מדוע שאול לא היה "גלי מסכתא"?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין נג ע"א
אחד ההבדלים בין שאול לדוד היו ש"דוד גלי מסכתא", ולכן זכה ואמר (תהלים קיט,עד): "יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי". ואילו שאול "לא גלי מסכתא" ועליו נאמר (שמואל א יד,מז): "וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ". רש"י מסביר שדוד לא רק לָמַד תורה לעצמו אלא גם לימד לאחרים, ואילו שאול רק למד לעצמו. על פי זה כתב הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בהקדמתו לספר אגרות משה שככל שמתפרסמים דברי התורה של חכם בעולם כך הוא זוכה יותר להיות בגדר של "גלי מסכתא" ולכן יש עניין של מצווה בהדפסת ספרים עם דברי תורה.
פירוש אחר כתבו המאירי והיעב"ץ, לפיו המושג "גלי מסכתא" מתייחס לגילוי של המסכת הנלמדת. דוד היה מגלה לתלמידים מראש איזה מסכת ילמדו, וכך יכלו התלמידים להתכונן לשיעור ולהקשות קושיות נכונות, וכתוצאה מכך היו העניינים מתבררים ומתבהרים לאמיתתם, אולם שאול לא גילה מראש איזה מסכת ילמדו ובכך גרם לתלמידים להתבייש, כי ההבנה בדבר חדש קשה ואינם שמים לב לפרטים שאפשר להקשות עליהם.
האם שאול לא רצה ללמוד את הדברים לעומקם ולהגיע לאמיתתם? הרי כבר נאמר (תענית ז,א) "ומתלמידי יותר מכולם"? אולי אפשר לומר שבגלל ענוותנותו היתרה, כפי שאמר לו שמואל (שמואל א טו,יז): "הֲלוֹא אִם קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ", כלומר שלא רצה להשתרר על אף אחד והחשיב עצמו קטן מכולם, ראה שאול את עצמו כאחד מן התלמידים, ולא מורם מהם, לכן לא ראה את עצמו ראוי להחליט עבורם מראש איזו מסכת ילמדו.
