מה כוונת רש"י: "ולבי אומר"?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין נ ע"א
כאשר יש שני טלאים שאחד מהם הוא מעשר בהמה שאינו צריך תנופה וסמיכה, והשני קרבן שלמים שיש בו חיוב תנופה וחיוב לסמוך עליו, אולם לא ידוע מי מהם מעשר ומי מהם שלמים, ההלכה היא שמחמת הספק עושים בשניהם סמיכה ותנופה, אולם כותב רש"י: "ולבי אומר דאינו מברך על התנופה ועל הסמיכה, דלא ליהוי ברכה לבטלה". הסיבה שלפי רש"י אסור לברך על פעולות אלו, למרות שיש חיוב לעשות זאת לאחד משני הקרבנות, היא בגלל שאסור שיהיה הפסק בין הברכה לקיום המצווה, ואילו אם יקיימו את הסמיכה והתנופה בשני הקרבנות ייתכן שהתנופה הראשונה או הסמיכה הראשונה ייעשו בקרבן שאין בו חיוב – וזה יהיה הפסק בין הברכה לבין המצווה בקרבן החייב.
היו שהקשו מכאן על פסקו של הגר"ח מבריסק זצ"ל שאמר שמי שיש לו אתרוג אחד מהודר אך ספק אם הוא בכלל כשר (כגון מורכב), ואתרוג אחד שהוא כשר בוודאות אך אינו מהודר – יברך ויטול קודם את האתרוג המהודר ואחר כך את האתרוג השני, כי אם יטול קודם את האתרוג הכשר בוודאות - הרי יקיים בזה כבר את המצווה, וכאשר יטול לאחר מכן את האתרוג המהודר לא יהיה בזה קיום מצווה, אולם אם יטול קודם את האתרוג המהודר, אז אם הוא כשר יקיים בזה מצווה מהודרת, ובגלל החשש שמא הוא לא כשר יטול מיד אחריו את האתרוג השני. מדוע כאן לא נחשבת נטילת האתרוג הפסק בין הברכה למצווה? תירץ בעל הציץ אליעזר (ח"ו סימן לט אות י) שמכיוון שעיקר הברכה היא על נטילת לולב, ברגע שנטל את הלולב כבר חלה הברכה ואין יותר בעיה של הפסק, כי אפשר ליטול את ארבעת המינים גם בזה אחר זה ולאו דווקא ביחד.
