שינוי המזל / רפי זברגר

שבת קנו ע"א-ע''ב

הקדמה

במסגרת ההלכות של האכלת בעלי חיים בשבת, למדנו במשנה בדף הקודם את הדין: ונותנין מים למורסן אבל לא גובלין.
מותר לתת לתרנגולים בשבת אוכל הנקרא מורסן, וכן לשים מים על המורסן, אבל אסור לגבל את המים עם המורסן.
על דין זה במשנה למדנו בגמרא, כי היה כתוב ב"פנקסו של זעירי" שאלות אשר שאל זעירי את רבי חייא:
מהו לגבל? אמר – אסור. מהו לפרק? אמר – מותר.
רבי חייא ענה לזעירי כי אסור לגבל (לערבב) בלילה עבה, אך מותר להעביר אוכל מבהמה אחרת לבהמה אחרת (לפרק), ואין הבהמה קצה באוכל שהיה כבר בפיו של בעל חיים אחר. 
בהמשך מסופר על "הלכות גיבול" נוספות אשר נכתבו בפנקסו של לוי לפני רבי יהודה הנשיא. 
במאמר זה נתמקד בנושא ''מזלות'', שתוארו בפנקסו של רבי יהושע בן לוי. 

הנושא

רבי יהושע בן לוי סבר כי מזלו של אדם נקבע לפי יום בשבוע בו הוא נולד:
האי מאן דבחד בשבא - יהי כולי לטיבו, אי כולי לבישו.
למסקנת הגמרא, אדם אשר נולד ביום ראשון יהיה או ''כולו טוב'', או ''כולו רע'', כיוון שנבראו באותו יום אור וחושך. 
האי מאן דבתרי בשבא - יהי גבר רגזן.
אדם אשר נולד ביום שני יהיה כעסן (רגזן), בגלל שביום זה נפרדו המים בארץ מן המים בשמים. 
האי מאן דבתלתא בשבא - יהי גבר עתיר וזנאי יהא.
מי שנולד ביום שלישי יהיה אדם עשיר, וגם שטוף בזימה, משום שביום זה נבראו העשבים שהם פרים ורבים במהירות. 
האי מאן דבארבעה בשבא יהי גבר חכים ונהיר.
מי שנולד ביום רביעי יהיה חכם ומאיר פנים, שכן נבראו ביום זה המאורות. 
האי מאן דבחמשה בשבא יהי גבר גומל חסדים.
הנולד ביום חמישי יהיה גומל חסדים כיוון שביום זה נולדו הדגים והעופות אשר מקבלים מזונותיהם מן הקדוש ברוך ברוב רחמיו וחסדיו. 
האי מאן דבמעלי שבתא - יהי גבר חזרן.
האדם שנולד ביום שישי ''יחזר אחר קיום המצוות'', כשם שכל ישראל מחזרים אחר הכנות לקראת שבת קודש. 
האי מאן דבשבתא יהי - בשבתא ימות... אמר רבא בר רב שילא: וקדישא רבא יתקרי.
מי שנולד בשבת (וחיללו על לידתו את השבת), ראוי שגם ימות בשבת. ומוסיף רבא כי הוא נקרא ''קדוש''.
רבי חנינא דוחה את כיוונו של רבי יהושע בן לוי, וסובר כי המזל נגרם לפי , השעה שבה נולד. ישנם שבעה מזלות, התלויים בשבעה כוכבי לכת. כל שעה מופיע כוכב לכת אחר, במשך כל הימים והשנים, וכך נקבע המזל למי שנולד באותה שעה. סימנם של הכוכבים, בראשי תיבות שלהם: חנכ''ל שצ''ם - חמה, נוגה, כוכב, לבנה, שבתאי, צדק ומאדים. 
נסקור חלק מן המזלות התלויות בשעות כדברי רבי חנינא: 
האי מאן דבחמה - יהי גבר זיותן, יהי אכיל מדיליה, ושתי מדיליה, ורזוהי גליין. אם גניב - לא מצלח.
אדם הנולד במזל חמה יהיה מאיר פנים, ובעלת תכונות נוספות הקיימות אצל השמש: אוכל ושותה משלו (לא ניזון מאור אחר כמו הירח), גלוי לכול (כולם רואים אותו ו"אינו מסתיר'' מאומה). וכן, אם ינסה לגנוב לא יצליח (כולם רואים).
האי מאן דבכוכב נוגה - יהי גבר עתיר, וזנאי יהי. מאי טעמא? משום דתלי ביה נורא.
הנולד במזל כוכב נוגה, יהיה עשיר ויהיה נואף, כיוון שמזל זה תלוי "אש התאווה" הבוערת תמיד. 
האי מאן דבכוכב - יהי גבר נהיר וחכים, משום דספרא דחמה.
מי שנולד במזל כוכב יהיה חכם ומאיר פנים כמו השמש, כיוון שכוכב מוגדר ''הסופר'' של השמש, ונמצא תמיד לצידה.
וכן הלאה ממשיכה הגמרא לתאר את המזלות של כל כוכב וכוכב מכוכבי הלכת. 
בהמשך מביאה הגמרא מחלוקת עקרונית בין אמוראים לגבי מזלות בעם ישראל:
איתמר: רבי חנינא אומר - מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל. רבי יוחנן אמר - אין מזל לישראל.
רבי חנינא סובר כי גם לישראל יש מזל הגורם לעושר וחכמה. רבי יוחנן חולק וסובר כי אין מזל לישראל, והכל תלוי במעשיהם ובמידותיהם. 
תוספות במקום שואל על שיטת רבי יוחנן:
והא דאמר רבא בשילהי מועד קטן (כח.): בני, חיי, ומזוני - לאו בזכותא תליא מילתא, אלא במזלא תליא מילתא.
הגמרא קובעת כי זרעו של אדם, חיו ומזונותיו תלויים במזל ולא בזכויות, וכיצד סובר רבי יוחנן שאין מזל לישראל?
תשובת התוספות: מכל מקום על ידי זכות גדול משתנה, אבל פעמים שאין המזל משתנה. 
אמנם נכון, יש מזל, אבל אפשר לשנותו על ידי ''זכות גדולה'' (תפילות וזכויות) שיש לאדם. 
ואמנם הגמרא מספרת בהמשך מספר סיפורים על מזלות שהיו לאנשים, אך השתנו עקב צדקה ומעשים טובים שעשו. 
למשל, הסיפור הידוע על ביתו של רבי עקיבא, אשר נגזר עליה למות ביום חתונתה. בזכות ערנותה וחסידותה בערב החתונה, שמה לב לעני אשר שאל וביקש עזרה בפתח ביתם, ונתנה לו את מנת האוכל שלה - בטלה הגזירה הרעה.  

מהו המסר

המסר החשוב אשר למדנו היום, כי גם אם נאמר שיש מזל לישראל, הרי שניתן לשנותו על ידי מעשינו הטובים. אם כל הזמן ''נחפש'' היכן להיות טובים יותר, לעשות חסד עם אחרים, לתת צדקה לנצרכים, למנוע בושה מאנשים, ולחמול על הנדכאים, הרי שמעשים אלו יעמדו לזכות, גם אם נגזרו על האדם דברים לא טובים.

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]