האם "עובדין דחול" הוא איסור מן התורה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת קמח ע"א
בעלי התוספות כותבים שכאשר אדם נושא משא בשבת יש לשאתו באופן שונה מאשר ביום חול, כדי שלא לנהוג מנהג חול בשבת, מה שנקרא "עובדין דחול". בדרך כלל מקובל לומר שהאיסור לנהוג בשבת כבחול הוא איסור מדרבנן, כי התורה אסרה רק לעשות את המלאכות האסורות ולא דברים אחרים.
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל העיר בגליון הש"ס שלו (המודפס בגמרא בהוצאת מכון הלכה ברורה") לעיין בדברי הרמב"ן בפירושו לתורה (ויקרא כג,כד), שם הוא כותב שלדעתו ציווי התורה "שבתון" שנאמר גם לגבי שבת וגם לגבי יום טוב, בא לומר שמלבד המלאכות האסורות יש מצווה לנוח גם מדברים שאינם מלאכה, כי אילו לא הייתה התורה מצווה כן היה מותר לאדם לטרוח כל היום למדוד התבואות ולשקול הפירות ולמלא החביות יין ולפנות הכלים וגם האבנים מבית לבית וממקום למקום, ולהעמיס סחורה על החמורים ולהביא משאות של פירות ואוכל למכירה לשוק ולעשות מקח וממכר ושיהיו החנויות פתוחות והחנווני מקיף וכל העסקים פועלים כבכל יום, שהרי כל הפעולות הללו אינן מלאכות שאסורות מן התורה.
"לכך אמרה תורה "שבתון" שיהיה יום שביתה ומנוחה לא יום טורח. וזהו פירוש טוב ויפה", אלו דברי הרמב"ן. כך מבין המגיד משנה גם את דעת הרמב"ם (הלכות שבת כא,א). אמנם, הגר"י פערלא בפירושו לספר המצוות של רב סעדיה גאון (עשין, עשה לד) כותב שייתכן שלדעת רס"ג אין אסור מן התורה שום דבר שאינו מלאכה ממש, וכל הדברים האחרים שנקראים "עובדין דחול" אסורים רק מדרבנן.
