טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

כולן חזרו, חוץ מקולייס האיספנין – שיבוטה

"והכא מנלן דגלו? דתניא, רבי יהודה אומר: חמשים ושתים שנה לא עבר איש ביהודה, שנאמר על ההרים אשא בכי ונהי וגו' מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו. בהמ"ה בגימטריא חמשין ותרתין הוו. אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: כולן חזרו, חוץ מקולייס האיספנין. דאמר רב: הני מדרי דבבל מהדרי מיא לעין עיטם, והאי כיון דלא שריר שדריה לא מצי סליק" (שבת, קמה ע"ב). 

פירוש: והכא מנלן [וכאן,בארץ ישראל מנין לנו שגלו בעלי החיים]? דתניא [שכן שנינו בברייתא]: ר' יהודה אומר חמשים ושתים שנה לא עבר איש ביהודה, וכפי שנאמר: "על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי ניצתו מבלי איש עובר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו" (ירמיה ט, ט ) "בהמ"ה" בגימטריא חמשין ותרתין הוו [חמישים ושתים הן], מכל מקום נאמר בכתוב שאף בעלי החיים גלו מן הארץ ("נדדו הלכו"). אמר ר' יעקב שכך אמר ר' יוחנן: כולן חזרו, חוץ מקולייס האיספנין וכפי שאמר רב: הני מדרי [אותם מדרונות] של בבל מהדרי מיא [מחזירים את מימיהן] דרך מחילות תת־קרקעיות לעין עיטם שבירושלים, ודרך אותן מחילות חזרו אף הדגים. והאי [וזה], הקולייס כיון דלא שריר שדריה [שאין שדרתו חזקה] לא מצי סליק [אינו יכול לעלות] באותן מחילות, ולא חזר לארץ (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 


שם עברי: שיבוטה  שם באנגלית: Shirbot, Shabut    שם מדעי: Barbus grypus
  
שם נרדף במקורות: שיבוטא     שמות בשפות אחרות:  ערבית  – שאבוט, שירבוט


נושא מרכזי:  תפוצת השיבוטה

 

על זיהוי השיבוטא ראו במאמר "מוחא דשיבוטא".  

תאור נדידתם של הדגים בסוגייתנו פלאי אך ננסה, עד כמה שניתן, למצוא בתוכו נקודות ריאליות. ראשית עלינו להניח שמדובר בדג שתחום תפוצתו הוא בבבל וסביבתה ומסיבה זו הגרסה שלפנינו איננה סבירה שהרי קולייס האיספנין הוא בעל תפוצה ימית. מהר"ץ חיות מעיר שהגרסה היא "כולם חזרו חוץ משיבוטא" וזאת על פי הירושלמי (וילנא, תענית, פ"ד הל' ה'): "א"ר חנינא בריה דר' אבהו: שבע מאות מיני דגים טהורים ושמונה מאות מיני חגבים טהורים ולעוף אין מספר כולהם גלו עם ישראל לבבל וכשחזרו כולהם חזרו עמהן חוץ מן הדג הנקרא שיבוטא". ב"דף על הדף" (שבת, קמה ע"ב) מובא אחד מפירושי הערוך (ערך "אספנין") שבו נאמר: "פירוש קוליס האספנין, דג שבמקומות האספניא, ושמו בלשון ערבי אל-שבוט ובלשון הקדש שיבוטא, ובלשון רבנן כופיא כדאמר מררתא דכופיא, ויש אומרים שהוא טונינא". על פי פירוש זה אין צורך לשנות את הגרסה. הזיהוי המקובל לשיבוטא הוא דג של מים מתוקים ממשפחת הקרפיוניים החי בנהרות הפרת והחידקל וברור שאין הוא קוליאס האיספנין.

המעבר של דגים דרך מחילות מבבל לארץ ישראל לא ניתן להסבר ריאלי אבל מעבר דרך גופי מים מעוגן היטב בתהליכים הגיאולוגיים שעברו על אזורנו והשפיעו את מגוון המינים בארץ. מקורות המוצא של מיני בעלי החיים והצמחים בארץ מקיפים חבלים פאוניסטיים ופלוריסטיים רחוקים זה מזה. אנו מוצאים בארץ מינים טרופיים מאפריקה ואסיה, מינים שהגיעו ממרכז אסיה, מינים סהריים ומינים שהגיעו אלינו מאירופה. מקובל להניח שמוצא הפאונה האירו-סיבירית בארץ בישראל, שעליה נמנים דגים ממשפחת הקרפיוניים הוא בקשרים הידרולוגיים עם לבנון, סוריה ותורכיה. במהלך התקופות הגיאולוגיות האחרונות במזרח הים התיכון התרחשו שברים והטיות מקומיות של גושים שגרמו להפרעה במהלכם של כמה נהרות ונחלים.

דוגמה קלאסית להפרעה במהלכו של נהר הוא הליטני. מניחים שבעבר הליטני זרם דרומה עד לחולה ועמק הירדן. התרוממות שלוותה בהתפרצות וולקנית הטתה את זרימתו מערבה לכיוון הים התיכון. נקודת השבר ידועה בשם "ברך הליטני" (תמונה 1). הקרפיוניים של ארץ ישראל ובעיקר הנפוצים במערכת הירדן הגיעו מצפון דרך הליטני. כל בני משפחה זו חיים בגופי מים מתוקים. על קבוצה זו נימנים לבנון הכנרת הנקרא בטעות סרדין הכנרת, עגלסת הירדן, בינית ארוכת ראש ובינית גדולת קשקש. גם השיבוטה שייכת למשפחת הקרפיוניים ובניגוד לבני משפחה אחרים הנפוצים בארץ היא לא חיה בארץ אולי משום ש"לא חזרה עמהם".

תמונה 1. מסלול הליטני                       מקור                                                שירטט: Drork

תמונה 2. שיבוטה צילם: seyedahmadreza Hashemi    
תמונה 3. בינית ארוכת ראש (במרכז) ובינית גדולת קשקש (למטה)

רשימת מקורות:

הערוך השלם (ערך "שבט")

A. Z. Zivotofsky and Z. Amar, 'Identifying the Ancient Shibuta Fish', Environmental Biology of Fishes (2006) 75:361–363

לעיון נוסף:

א. גרינספן וא. זיבוטפסקי, 'הקרפיון של העירקים'. ז. עמר וא. זיבוטפסקי 'לזיהוי דג השיבוטא'. שני המאמרים מופיעים בכתב העת 'דיג ומדגה בישראל', 2007/2. לצפייה לחץ כאן.  המאמר הראשון התפרסם ב"מקור ראשון" ערב סוכות תשס"ח. המאמר השני התפרסם ב"מעין" שנה מ"ה חוב' ג'.
שגיא קופר, שובה של השיבוטה, באתר ynet‏, 1 בספטמבר 2005 .
שיבוטה בויקיפדיה 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.