טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והפיל והקוף והקיפוף – גנון

"בהמה דקה טהורה לחמשה חדשים, וכנגדן באילן גפן, בהמה גסה טמאה לשנים עשר חודש, וכנגדו באילן דקל, טהורה לתשעה חדשים, וכנגדה באילן זית, הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והפיל והקוף והקיפוף לשלש שנים, וכנגדן באילן בנות שוח, אפעה לשבעים שנה, וכנגדו באילן חרוב וכו'" (בכורות, ח ע"א). 
 

שם עברי: גנון          שם באנגלית: Guenons           שם מדעי: Cercopithecus

שם נרדף במקורות: קיפוף 


הנושא המרכזי: מהו "קיפוף"?

לריכוז המאמרים שנכתבו על הקוף וקישוריות הקש\י כאן.

לשיטת התוס' במסכת חולין (סג ע"א) קיימות שלוש משמעויות שונות לשם "קיפוף" שונים (ראו להלן ב"הרחבה"). במסכת חולין (סג ע"א) נאמר במפורש שהקיפוף הוא עוף: "אמר אביי: באות שבעופות קיפוף, באות שבשרצים קורפדאי וכו'". קיימות שתי אפשריות זיהוי לעוף זה אלא שעל פי שתיהן הכוונה למין דורס לילה (על הקיפוף כעוף קראו במאמרים "באות שבעופות קיפוף" (חולין, סג ע"א) ו – "אמר אביי בקריא וקיפופא" (נדה, כג ע"א)). המשמעות השלישית של "קיפוף" היא מין חיה. מסקנה זו נובעת מדברי הגמרא בברכות (נז ע"ב) בה נאמר על פי הנוסח שעמד לפני התוס': "כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל והקוף והקיפוף". בגרסה שלפנינו מופיע קיפוד במקום קיפוף: "כל מיני חיות יפות לחלום, חוץ מן הפיל והקוף והקפוד". בשלושה עדי נוסח (וילנא, ונציה ושונצינו) אנו מוצאים קפוד והשאלה היא האם אכן זו הגרסה המקורית או שמדובר בפרשנות שנועדה לצמצם את הסתירות בין משמעויות שמו של ה"קופיף". כראיה נוספת שמדובר במין חיה ציטט התוס' את לשון סוגייתנו: "הארי והדוב הנמר והקוף והקיפוף לשלש שנים". אמנם הדבר לא נאמר במפורש אך מתוך ההקשר ניתן להסיק שהקיפוף הוא מין חיה. רש"י מפרש: "קיפוף - כעין קוף הוא ויש לה זנב ובלשון אשכנז מרקצ"א".

meerkatze הוא הגנון סוג של קופים צבעוניים שוכני עצים הנפוצים באפריקה ושייכים לתת-משפחת הגנונים שבמשפחת הקופים בעלי זנב. הדמיון בשמות הקוף וקיפוף בספרות חז"ל (כפי שהדבר קיים בעברית המודרנית) עשוי לנבוע אולי מהקרבה הטקסונומית ביניהם כנכללים בסדרת הפרימטים. מינים אפשריים נוספים הם מינים קרובים לגנון כמו למורים שגם להם עיניים הממוקמות יחסית בחזית הפנים ונקראו בעבר גם הם בשם Meerkat. מינים אלו אכן מזכירים במבנה פניהם פני אדם ועשויים להיכלל בין בעלי החיים המשונים או המרתיעים שעליהם אומרת הברייתא (ברכות, נח ע"ב): "הרואה פיל קוף וקפוף אומר ברוך משנה את הבריות". אמנם רש"י פירש שמדובר במין עוף אך גם כאן ההקשר רומז על מין חיה.
 

תמונה 1. גנון          צילם:  Aaron Logan		תמונה 2. למור        צילם: מויש יאול

  
הרחבה

שיטת התוס'

"באות שבעופות קיפוף - שלשה מיני קיפוף הם: האי שהוא באות שבעופות זהו תנשמת כדקאמר דתנשמת הוא באות שבעופות ועוד יש כוס וינשוף דמתרגמינן קריא וקיפופא והוא ניהו דאמרינן בהמפלת (נדה דף כג.) דעיניהם הולכות לפניהם כשל אדם כמו קריא וקיפופא. ובברכות פרק הרואה (דף נז:) אמרינן כל מיני עופות יפים לחלום חוץ מקריא וקיפופא ועוד יש קיפוף אחר שהוא חיה כדאמרינן נמי בפרק הרואה (ג"ז שם ע"ש) כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל והקוף והקיפוף וכן בפ"ק דבכורות (דף ח.) הארי והדוב הנמר והקוף והקיפוף לשלש שנים".

שיטת התוס' מופיעה גם במסכת בכורות (ח ע"א) בתוספת כמה נקודות: 

"הקוף והקיפוף - מין חיה הוא מדחשיב להו בהדי פיל ואמר פ' הרואה (ברכות דף נז:) כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל והקיפוף ופ' המפלת (נדה דף כג.) אמרינן ל"א ר"מ אומר הואיל ועיניהם הולכים לפניהם כשל אדם והוא כוס וינשוף (ויקרא יא) מתרגם קריא וקפופא ויש קפוף אחר מין עוף פרק אלו טריפות (חולין דף סג.) אמר תנשמת באות שבעופות ואמר באות שבעופות קפוף ויש גרס קיפוד בדל"ת ע"ד וירשוה קאת וקיפוד (ישעיה לד) ואי גרס קיפוף ותרי גווני קיפוף יש בעופות א"כ כי מפרש באות שבעופות קפוף והיכי ידענא בהו אי איירי בינשוף או בתנשמת".

לשיטתו יש לשם "קיפוף" שלושה פירושים כאשר שנים מהם מתייחסים לעופות. מהשוואה בין שני איזכורים של "באות שבעופות" ניתן להסיק ש"קיפוף" הוא "תנשמת". במסכת חולין (סג ע"א) נאמר: "ת"ר: תנשמת - באות שבעופות" וגם "אמר אביי: באות שבעופות – קיפוף". העוף השני הנקרא "קיפוף" הוא הינשוף. 
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.