אנשים שקופים / רפי זברגר

שבת קא ע''א

הקדמה

המשניות האחרונות דנו בדיני ים שהיא כרמלית. במסגרת זו דנה הגמרא בספינה הנמצאת בים, אשר לכאורה היא רשות היחיד, שהרי בסיפונה יש ארבעה טפחים על ארבעה טפחים בגובה עשרה טפחים, ובכל אופן אסור לטלטל בתוכה.
 

הנושא

אמר רב הונא: הני ביצאתא דמישן - אין מטלטלין בהן אלא בארבעה.
רב הונא פוסק כי אין לטלטל בספינה, מעיר הנקראת מישן, אשר צורתה מתחת למים כמו משולש, שהדפנות מתקצרות והולכות עד שנעשה ''שפיץ'' בתחתית הספינה. הסיבה: למרות שהשטח העליון של הספינה גדול יותר מארבעה טפחים על ארבעה טפחים, והוא בגובה עשרה טפחים (מהווה דין רשות היחיד), אבל דפנותיה (מחיצותיה) אינן מגיעות לתחתית הספינה, ולכן גם אסור לטלטל על סיפונה.
ולא אמרן אלא שאין בפחות משלשה ארבעה, אבל יש בפחות משלושה, ארבעה - לית לן בה.
הגמרא מסייגת דין זה, רק למקרה שבגובה שלושה טפחים מתחתית הספינה אין שטח של ארבעה על ארבעה טפחים. אבל אם יש שטח של ארבעה טפחים על ארבעה טפחים בגובה (קצת) פחות משלושה טפחים, הרי שמותר לטלטל גם בראש ספינה זו.
ואי מלינהו קני ואורבני - לית לן בה.
הסתייגות שנייה: אם השטח התחתון של הספינה מלא קנים וענפי ערבה, עד גובה שיש בו שטח של ארבעה טפחים על ארבעה טפחים, ומאותו גובה יש לפחות עשרה טפחים עד לסיפון הספינה, הרי שגם במקרה זה מותר לטלטל בכולה.
מתקיף לה רב נחמן: ולימא גוד אחית מחיצתא?
מקשה רב נחמן, מדוע אנו אוסרים לטלטל בביצאתא דמישן (אם אין אחת משתי ההסתייגויות לעיל), הרי ניתן לעשות דין של ''גוד אחית מחיצתא'' ולהטיל את המחיצות הכשירות במאה ושמונים מעלות למטה (כאשר יש בשטחן ארבעה טפחים על ארבעה טפחים), כך ש"כאילו ישנן מחיצות" גם בתחתית הספינה, ולכן אפשר להתיר לטלטל בספינה כזאת, גם אם אין שטח של ארבעה על ארבעה בגובה שלשה טפחים בתחתית הספינה.
דין דומה למדנו בהלכות סוכה, כאשר הדופן הינהרק בחלק העליון של הסוכה, אנו כביכול ''מורידים'' את הדופן למטה, ומחשיבים כאילו הדופן קיימת לכל גובה הסוכה.
מי לא תניא? ר' יוסי בן רבי יהודה אומר: נעץ קנה ברשות הרבים ובראשו טרסקל, וזרק ונח על גביו – חייב. אלמא אמרינן גוד אחית מחיצתא, הכא נמי - נימא גוד אחית מחיצתא.
הגמרא מביאה מקור לדין של ''גוד אחית מחיצתא'' מדין ''טרסקל'' בשבת, בשם רבי יוסי בן רבי יהודה: אם יש קנה שאינו בשטח של ארבעה על ארבעה טפחים, ומעליו מונח סל (טרסקל) בשטח של ארבעה על ארבעה טפחים, אנו מחשיבים את כל שטח הסל כרשות היחיד, כיוון שאנו כביכול ''מורידים'' את המחיצות של הטרסקל עד למטה וכאילו שהמחיצות מקיפות את כל השטח מתחת לסל. לאור זאת מקשה רב נחמן ושואל, מדוע איננו מפעילים דין ''גוד אחית מחיצתא'' גם בספינה של מישן.
מתקיף לה רב יוסף: ולא שמיעא להו, להא דאמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום רבי חייא, ותני עלה: וחכמים פוטרין?
רב יוסף משיב לרב נחמן ואומר, כי דווקא הדוגמא שלו מוכיחה הפוך, שהרי חכמים חלקו על דין טרסקל, ופוטרין אדם שעקר מרשות הרבים והניח על גבי הטרסקל, כנראה, בגלל שאין הם סוברים את דין ''גוד אחית מחיצתא''.
אמר ליה אביי: ואת לא תסברא? והתניא: דעמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה, ואין בעיקרו ארבעה ויש בקצר שלו שלושה, וזרק ונח על גביו – חייב, אלמא אמרינן גוד אחית מחיצתא, הכא נמי גוד אחית מחיצתא!
אביי עונה על ''התקפת רב יוסף'', ומביא הוכחה מברייתא אשר סוברת דין ''גוד אחית מחיצתא'' במקרה הדומה לטרסקל, (במקום קנה ישנו עמוד הרחב פחות מארבעה על ארבעה, אך רחב יותר מן הקנה של הטרסקל). לאור זאת, חוזרת קושיית רב נחמן, שגם בספינה יש להפעיל את דין ''גוד אחית מחיצתא''.
מידי איריא? התם - הויא ליה מחיצה שהגדיים בוקעין בה, הכא - הויא לה מחיצה שאין הגדיים בוקעין בה.
ממשיך אביי ומסביר את הסתירה לכאורה, בין פסק חכמים בברייתא (אין ''גוד אחית מחיצתא''), לברייתא אשר כן פוסקת ''גוד אחית מחיצתא'', ואומר כי אין להשוות בין הטרסקל לעמוד. בטרסקל ''בוקעין גדיים'' מתחת לסל, ולכן פסקו חכמים כי אין אומרים ''גוד אחית מחיצתא''. אך בדין ''העמוד'', מכיוון שיש רק מקום קטן בין העמוד לגבולות ארבעה על ארבעה, הרי שאין מקום לגדיים לבקוע שם, ולכן פוסקת הברייתא כי אומרים ''גוד אחית מחיצתא''.
לאור הבדל זה כאמור, חוזרת קושייתו של רב נחמן, מדוע גם בספינה (כמו בעמוד) לא נאמר דין ''גוד אחית מחיצתא'', שהרי אין גדיים בוקעים מתחת לפני המים.
אמר ליה רב אחא בריה דרב אחא לרב אשי: גבי ספינה נמי- הא איכא בקיעת דגים.
רב אחא מסביר, כי גם בספינה יש ''בקיעה''. אמנם לא של גדיים, אבל של דגים. ולפי זה ברור מדוע גם בספינה לא אומרים ''גוד אחית מחיצתא''.
אמר ליה: בקיעת דגים - לא שמיה בקיעה.
עונה לו רב אשי כי דגים אינם מהווים ''בקיעה'' כמו גדיים, כיוון שלא רואים אותם (רש''י), ולכן ''המחיצות יכולות לרדת'' גם בספינתא דמישן. הגמרא בהמשך מוכיחה את העיקרון הזה.
רב אשי בעצם מוכיח כשיטת אביי, אשר חיזק את שאלת רב נחמן, וכנראה פוסק כי ניתן להתיר לטלטל בספינה דמישן מדין ''גוד אחית מחיצתא'' (אם אין רוחב ארבעה על ארבעה בגובה פחות משלושה טפחים).
 

מהו המסר

למדנו בתשובת רב אשי, כי דגים אינם מהווים "בקיעה" המונעת דין ''גוד אחית מחיצתא'' בגלל ש''לא רואים אותם''.
תכונה של דברים הנמצאים במקום מסוים אך לא רואים אותם, ולכן פוסקים "כאילו הם אינם". מעוררת אותנו גם לתכונה דומה הקיימת אצל אנשים. הם נמצאים ושוהים במקום מסוים, הם שייכים לקהילה מסוימת, אך ''אינם נראים''. היום קוראים להם ''שקופים''. מייחסים אותם בדרך כלל לעובדי ניקיון או מקבצי נדבות וכדו', אשר הרבה אנשים כלל לא מתייחסים אליהם, אך ניתן לומר כי כל אחד יכול להיות ''שקוף''. בכל מקום בו לא יתייחסו אליו ו''לא יספרו אותו'' הרי הוא ''שקוף''.
גם התייחסות קטנה כמו אמירת שלום, או תודה, או אפילו שאלה ''מה שלומך היום'' יכול להפוך את היום של ה''שקוף'' ליום אחר לגמרי. נשתדל ''לצבוע'' את האנשים השקופים בצבעים בהירים ויפים.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]