הדרגתיות / רפי זברגר

שבת עח ע''ב

הקדמה

למדנו בסוף המשנה בדף ע''ח:
סיד - כדי לסוד קטנה שבבנות, ר' יהודה אומר: כדי לעשות כלכל, רבי נחמיה אומר: כדי לסוד אונדפי.
שלוש דעות לגבי שיעור הוצאת סיד בשבת. תנא קמא סובר כי השיעור הוא כמות החומר כדי להסיר שערותיה של בת קטנה. רבי יהודה סובר כי כמות סיד המחייבת היא הכמות כדי ליישר את השערות שעל הרכה, ורבי נחמיה מחייב כבר בשיעור סיד קטן יותר כדי להסיר שערות שעל הפנים מתחת לרכה. הגמרא קובעת כי השיעור הגדול ביותר הוא של תנא קמא (מקל ביותר בנוגע להוצאה), שיעור ביניים של רבי יהודה, ורבי נחמיה מחמיר מכולם ומחייב בשיעור הקטן ביותר. במאמר זה נתמקד בחלק מן הדיון בגמרא על דעת תנא קמא. 
 

הנושא

תנא: כדי לסוד אצבע קטנה שבבנות.
מטרת הפעולה היא ''להאדים'' את עורה, ובכך ליפות אותה. השיעור לחיוב הוצאה של סיד, לדעת תנא קמא, היא הכמות שצריך לסוד אצבע קטנה של בת. 
אמר רב יהודה אמר רב: בנות ישראל שהגיעו לפירקן ולא הגיעו [לשנים], בנות עניים - טופלות אותן בסיד, בנות עשירים - טופלות אותן בסולת, בנות מלכים - טופלות אותן בשמן המור, שנאמר (אסתר ב', י''ב): וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים.
רב יהודה בשם רב, מלמד אותנו דרך הבנות שהגיעו לפרקן לפני הגיען לגיל בת מצווה. הן נוהגות להסיר את שערותיהן, כל אחת לפי ''דרגתה הכלכלית''. עניות – בסיד, עשירות – בסולת, ובנות מלכים – בשמן המור. 
כל אשה וכל בת מבקשת ליפות את עצמה, ועושה זאת בדרכים המקובלות לפי יכולתה הכלכלית. 
לאחר דיון בגמרא על הגדרת שמן המור, שואלת הגמרא על מהות הסיכה בשמן המור: ולמה סכין אותו? 
ועונה מיד הגמרא:
שמשיר את השיער ומעדן הבשר.
שמן המור עושה שתי פעולות: גם משיר את השער (כמו הסיד והסולת) וגם מעדן ומיפה את הבשר. 
מספרת הגמרא סיפור הקשור למריחת סיד, הגורם להסרת השיער ולאדמימות העור על ידי החום הנוצר מפעולה זו. 
רב ביבי הויא ליה ברתא, טפלה אבר אבר, שקל בה ארבע מאות זוזי הוה.
רב ביבי מרח את אבריה של ביתו (ייתכן שבוצע על ידי מישהי אחרת) בהדרגה. איבר אחר איבר ולא ביחד. לאחר מכן, ''ערכה'' של ביתו עלתה פלאים, והצליח לקבל נדוניה גדולה עבורה (ארבע מאות זוז).
ההוא נכרי בשבבותיה, הויא ליה ברתא. טפלה בחד זימנא ומתה.
שכנו של רב ביבי ראה זאת והחליט ''להעתיק'' את מעשהו של רב ביבי, אך ביצע זאת בפעם אחת. מרח על כל איבריה של ביתו סיד. מכיוון שמריחה זו גורמת לעליית החום של הגוף – ביתו "לא עמדה בעומס החום" ומתה. 
אמר: קטל רב ביבי לברתי.
האשים השכן את רב ביבי, כי הוא גרם למותה של ביתו...
אמר רב נחמן: רב ביבי דשתי שיכרא - בעיין בנתיה טפלא, אנן דלא שתינן שיכרא - לא בעיין בנתן טפלא:
רב נחמן מסיים וקובע כי ''בנות ישראל הרגילות'' הינן יפות מטבען, ואינן צורך להטפילן (למרוח) בסיד כדאי לייפותן, לעומת זאת, אנשים השותים כמויות גדולות של שיכר, כמו רב ביבי, גורמים לגידול שיער של בנותיהן, ולכן צריך למרוח עליהן סיד כדי להסירן (את השערות).
 

מהו המסר

1. צריך לדעת להעתיק. גם העתקה מותרת, כמו זו שביצע שכנו של רב ביבי, יש לעשותה בשום שכל ובתבונה. לא לראות את עצם הפעולה, מבלי להבין את אופן עשייתה. השכן ראה את מריחת הסיד, ולא הבין כי יש משמעות לביצוע הדרגתי של הפעולה. הוא מרח סיד על ביתו בפעם אחת, פעולה קריטית אשר גרמה למותה.
2. הדרגתיות חשובה בכל דבר. גם בטיפוח הגוף, כפי שראינו בסיפור של רב ביבי ושכנו, אך גם בדברים רוחניים.
אין לקפוץ מיד למעלה הסולם מעלה מעלה. יש לעלות שלב אחרי שלב, לבחון ולהפנים את השלב הנוכחי, ורק לאחר מכן לעלות מדרגה נוספת. כל דבר לעשות במתינות, באורך רוח, בהדרגתיות ובשום שכל.
3. יופי טבעי – לכל אישה ובת יש יופי פנימי משלה. אמנם אם ''הסביבה מזוהמת'' (כמו במקום המלא בשתיית שכר ויין ) ייתכן כי היופי ייפגע, אך יש לזכור כי באופן טבעי, אשה נולדה יפה, ועם ''מבט נכון'' ניתן לחוש ולראות יופי זה.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]