טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס - טורפים

"הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס והנחש מיתתן בעשרים ושלשה, רבי אליעזר אומר: כל הקודם להורגן זכה, רבי עקיבא אומר: מיתתן בעשרים ושלשה" (סנהדרין, ב ע"א).

נושא מרכזי: מאפייני המינים ברשימת הטורפים?
 

קבוצת הטורפים הכוללת את הזאב, הארי, הדוב, הנמר והברדלס מופיעה באופן דומה גם במשנה בבבא קמא (טו ע"ב): "מתניתין: חמשה תמין, וחמשה מועדין ... ושור המועד, ושור המזיק ברשות הניזק, והאדם. הזאב, והארי, והדוב, והנמר, והברדלס, והנחש הרי אלו מועדין; רבי אלעזר אומר: בזמן שהן בני תרבות אינן מועדין, והנחש מועד לעולם".

בדרך כלל עיקר הסכנה בקבוצת הטורפים היא לעדריו של האדם אך ברמה נמוכה יותר גם לאדם עצמו (להוציא את הנחש שעיקר הסכנה בו היא לאדם). תצפיות בטבע באזורים בהם בעלי חיים אלו נפוצים מלמדות שמספר ההתקפות הרב ביותר על האדם הם מצד שנים מבין המינים והם האריה והדוב. גם במקורות מתייחדים שני מינים כקבוצה נפרדת ועל כך ראו בהרחבה בערך דוב. מאפיין נוסף של כל מיני הטורפים מלבד הנחש הוא האפשרות לאלפם ואכן כך אכן נהגו בעת העתיקה ועד ימינו. בלשונו של רבי אלעזר: "בזמן שהן בני תרבות אינן מועדין". בהתייחס למעמד של "מועד" התווסף לרשימת בעלי החיים המסוכנים גם השור ("חמשה מועדין ... ושור המועד ושור המזיק ברשות הניזק") למרות שבשאר הסוגיות (להלן) הוא איננו מוזכר. השור נכלל בדרך כלל בקטגוריה של "בני תרבות" ונמצא בשליטת האדם אלא אם כן הוא מועד לנגוח.

בשתי סוגיות בבבא מציעא מופיעה רשימה דומה אך הושמט ממנה הזאב: "... וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר: המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הברדלס, ומן זוטו של ים ומשלוליתו של נהר, המוצא בסרטיא ופלטיא גדולה, ובכל מקום שהרבים מצויין שם הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתיאשין מהן" (בבא מציעא, כד ע"א). "משנה. זאב אחד אינו אונס, שני זאבים אונס. רבי יהודה אומר: בשעת משלחת זאבים, אף זאב אחד אונס ... הארי הדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו אונס. אימתי בזמן שבאו מאליהן, אבל הוליכן למקום גדודי חיה ולסטים אינו אונס" (בבא מציעא, צג ע"ב). ממשנה זו אנו לומדים שאמנם הזאב נכלל בין חיות הטרף אך הסכנה מפרט בודד פחותה בהשוואה לטורפים האחרים. בדרך כלל "זאב אחד אינו אונס" אלא רק "שני זאבים" אלא אם כן מדובר "בשעת משלחת זאבים". סיבה אפשרית לכך שזאב אחד איננו אונס היא שניתן להבריח אותו או להתגבר עליו ואם כן גם במקרה שחטף בהמה מתוך העדר הבעלים אינם מתייאשים משום שעדיין יכולים להציל בכוחות עצמם. הזאבים הם טורפים הניזונים בעיקר ממיני פרסתנים שאותם הם צדים בלהקות, מה שמקל עליהם להתגבר על טרף גדול מהם. מבין הטורפים החזקים רק האריה איננו צד כפרט בודד אך בשעת הצורך מסוגל להתגבר בכוחות עצמו על טרף גדול ממנו.

העובדה שהזאב איננו נכלל ברשימת הטורפים הגדולים ונחשב לפחות מסוכן עשויה להוות ראיה לכך שהברדלס איננו "פוטיי"ש בלעז" (נמיה, גחן) כפי שמפרש רש"י (בבא מציעא, צג ע"ב) שהרי בעל חיים זה קטן וחלש אף מזאב ולכן אין לכלול אותו במינים שנזקם נחשב "אונס". קשה גם לפרש בהקשר זה שהברדלס הוא הצבוע משום שגם בעל חיים זה נרתע בדרך כלל מהאדם וניזון בעיקר מפגרים.

פירוט של המינים השונים ראו בערכים המתאימים להלן.


זאב

ארי

דוב

נמר

ברדלס

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.