הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי

שבת פג ע"ב

בית המדרש מקום של חידושים

בבבלי בשבת פג ב נאמר:

"אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ואפילו שעה אחת, שהרי כמה שנים נשנית משנה זו בבית המדרש ולא נתגלה טעמה עד שבא רבי חנינא בן עקביא ופירשה".

התלמוד הבבלי מסביר שהסיבה שאדם צריך להגיע לבית המדרש היא מפני שיש הלכות שזמן רב עומלים על הבנתם ובבת אחת יש יום של הברקה וההלכה מובנת.

הירושלמי בשבת פרק ד מספר:

"רבי יעקב בר אידי בשם רבי יונתן לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך לבית המדרש שהרי כמה פעמים נשאלה הלכה זו ביבנה [דף ל עמוד ב] עריבת הירדן למה היא טמאה ולא אמר אדם דבר. עד שבא רבי חנינה בן אנטיגנס ודרשה בעירו".

בירושלמי בפעם היחידה שמוזכר הביטוי "לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך לבית המדרש" הוא נאמר בהקשר שבבית המדרש הרב דורש לאנשי העיר.

הירושלמי מרחיב את העניין שיש חשיבות להימצא בבית המדרש מפני שיש חידושים בדרשות של הרב לבני העיר בניגוד להבנת הפשוטה שבית המדרש זה מקום של המומחים לתחום ושם המומחה לתחום שהוא הרב מלמד תלמידי חכמים שמגיעים לשם.

שאלה נוספת האם יש חידושים רבים בבית המדרש?

התלמוד הבבלי בחגיגה ג א מספר:

"תנו רבנן: מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר (בן) חסמא שהלכו להקביל פני רבי יהושע בפקיעין, אמר להם: מה חידוש היה בבית המדרש היום? אמרו לו: תלמידיך אנו, ומימיך אנו שותין. אמר להם: אף על פי כן, אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש".

התלמוד הירושלמי בחגיגה א א מוסיף על הסיפור פרט חשוב על תדירות החידושים:

"מעשה בר"י בן ברוקה ור"א חסמא שהיו מהלכין מיבנה ללוד והקבילו רבי יהושע בבקיעין אמר להן מה חדוש היה לכם בבית המדרש היום אמרו לו הכל תלמידיך ומימיך אנו שותים אמר להן אעפ"כ א"א לבית המדרש שלא יהא בו דבר חדש בכל יום".

ע"פ הירושלמי בבית המדרש הוא מקום שמתחדשים בו חידושים בכל יום, מקום של יצירה והפריה. בניגוד לתפיסה שבית המדרש רק משמר את הלימוד הקיים.