בשביל מה אנחנו עובדים? / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

שבת עג ע"א

אבות מלאכות ארבעים חסר אחת.

כיצד ניתן לחוש קדושה כשכל הזמן צריכים לעבוד לפרנסתנו ולא יכולים לשבת וללמוד כל היום בבית המדרש?

השאלה הזו מטרידה לא מעט אנשים, אבל האמת היא שהיא שגויה מיסודה.

על המשנה שלנו שמונה את ל"ט אבות מלאכה בצורה מעניינת ואומרת "ארבעים חסר אחת", שואלים לא מעט פרשנים ובעלי מחשבה שאלה פשוטה: מדוע להתבטא בצורה כזו? מדוע לא לומר פשוט שלושים ותשע מלאכות?

תשובה מעניינת לשאלה זו עונה הרבי מליובאוויטש (ספר השיחות תשמ"ט, חלק ב' עמ' 566), שאומר כי בעצם העובדה שאת ל"ט מלאכות אלו מגדירה התורה כמלאכה, היא קובעת בזה שהן המייצגות של כל ענייני העולם ו"עובדין דחול".

בנקודה זו באה המשנה ואומרת לנו, כי מלאכות העולם ניתנו לנו כאשר הן חסרות את ה"אחד" – היינו, את הנוכחות האלוקית הגלויה בהן, שהרי הקב"ה הוא ה"אחד ואין יחיד כיחודו", וזוהי בדיוק העבודה שלנו - לגלות את הנוכחות האלוקית "האחד" במלאכות העולם. אבל כיצד עושים זאת?

על כך עונה הגמרא ואומרת שאת המניין של ל"ט אבות המלאכות למדו חכמים מההקבלה למלאכות שהיו במשכן, כי על ידי כך שיהודי מתייחס למלאכות העולם כמקבילות למלאכות המשכן, והיינו שכל מעשיו הם לשם שמים וגילוי מלכותו יתברך בעולם, אזי בזה הוא פועל שהמלאכות הללו, לא זו בלבד שלא ירחיקו אותו מהנוכחות האלוקית, אלא אדרבא יקרבו אותו ואת העולם שסביבו, כך שהוא יגיע לכדי שלימות, כי זוהי התכלית שלשמה נברא העולם, לגלות שגם החומריות היא אלוקית.

לכן, אם לענות לשאלה שאתה פתחנו, וודאי שאנחנו לא חשים קדושה כשאנחנו עמלים לפרנסתנו, כי את הקדושה בעבודת יומנו, אנחנו צריכים להביא. בשביל זה נתן לנו הקב"ה אותה!