האם מחללים שבת כדי להציל פושע?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת מה ע"א
בתקופה מסוימת בזמן הגמרא הייתה גזירה לא להדליק נר חנוכה. שאלו את רב האם אדם שהדליק נר חנוכה על פתח ביתו יכול לטלטל בליל שבת את הנר כדי שהגוים לא ירגישו שעבר על גזירתם. תשובתו של רב הייתה שהדבר מותר, כי כדאי הוא רבי שמעון, הסבור שנר זה אינו מוקצה, לסמוך עליו בשעת הדחק. על תשובה זו הקשה ר' שלמה קלוגר זצ"ל (חכמת שלמה או"ח שכט): מדוע היה צריך רב לסמוך על דעת רבי שמעון שאין הנר מוקצה? הרי יש כאן מצב של פיקוח נפש, ופיקוח נפש דוחה שבת לפי כל הדעות?
בתשובתו הוא מחדש חידוש גדול מאוד: מי שהכניס את עצמו על ידי פשיעתו למצב של פיקוח נפש – אין היתר לחלל שבת כדי להצילו. לכן לאותו אדם שעבר על גזירת הגוים והכניס עצמו לסכנה לא היה מותר לטלטל את הנר מפני פיקוח נפש, אלא רק בגלל שבשעת הדחק אפשר לסמוך על רבי שמעון.
סברה דומה כותב גם המנחת חינוך (קומץ המנחה מצוה רלז) שאין חיוב להציל את מי שמאבד עצמו לדעת, כשם שאין חיוב להשיב אבידה למי שמאבד את רכושו מדעתו.
לעומת זאת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (אג"מ יו"ד ח"ב סימן קעד) חולק על כך וכתב שזוהי טעות גמורה, כי ההיתר והמצווה לחלל שבת כדי להציל אדם מסכנה אינה תלויה בנסיבות שגרמו לסכנה ולא בשום שיקול אחר, אלא רק בערך החיים של יהודי שגובר על כל התורה כולה (חוץ משלוש העבירות החמורות).
