מה הקשר בין מוקצה לידיעה עיתונאית?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת מג ע"א
רבי יצחק סבור שלא רק שאסור לטלטל מוקצה בשבת, אלא אסור אף לטלטל בשבת כלי שאינו מוקצה לצורך מוקצה. על כך מקשה הגמרא ממקורות שונים שנראה שמתירים את הטלטול ועל כולם עונה רבי יצחק שמדובר ב"צריך למקומו". רש"י מסביר שכאשר יש היתר לטלטל כלי כדי לפנות אותו ממקומו – מותר כבר להוליכו למקום שירצה.
הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (אילת השחר) הסתפק מהי ההגדרה של איסור טלטול מוקצה, האם כל רגע שמטלטל הוא איסור נפרד, או שכל הטלטול נחשב לאיסור אחד. מההיתר הנ"ל ניתן להוכיח שכל הטלטול הוא עניין אחד, שהרי אילו כל רגע היה איסור בפני עצמו, גם אם יש היתר לטלטל כדי לפנות מקום היה צריך האדם לשמוט את החפץ מידו בהזדמנות הראשונה ולא להמשיך לטלטלו למקום אחר.
להלכה (שח,ג) יש הבדל בין שני סוגי מוקצה: מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או מקומו, ואז אם הכלי כבר נמצא בידו של האדם מותר להמשיך ולטלטלו לאן שירצה, אולם המשנה ברורה פוסק שהיתר זה שייך דווקא בכלי שמלאכתו לאיסור, אבל במוקצה מחמת גופו, כגון אבנים או מטבעות, שאין היתר לטלטלם - חייב אדם להשליכם מידיו בהזדמנות הראשונה.
הבדל דומה יש בעניין קריאת ידיעות בעיתונות. יש פעמים שמותר או צריך לקרוא ידיעה מסוימת לצורך מסוים, אזי מכיוון שכבר התחיל אדם לקוראה מותר להמשיך ולקרוא, אולם אם במקרה נתקל אדם בידיעה שהיא "מוקצה מחמת גופו" – צריך מיד להשליכה ולהפסיק לקוראה.
