איסור מלאכה בראש חודש, רק לנשים או גם לגברים?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

שבת כד ע"א

בגמרא יש ספק שמא לא צריך להזכיר את ראש חודש בברכת המזון, משום שראש חודש אינו יום שאסור בעשיית מלאכה. תוספות מקשים ממקור אחר שממנו משמע שלא עושים מלאכה בראש חודש ומתרצים שאין זה איסור אלא מנהג.

מקור קדום למנהג זה נזכר בספר שמואל (א פרק כ), שם אמר יהונתן לדוד: "וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה", והתרגום של "יום המעשה" הוא: "יומא דחולא", כלומר יום חול, בניגוד לראש חודש. משמע שבראש חודש לא היו עושים מלאכה. הרד"ק שם כותב שבזמנו מנהג הנשים היה להימנע ממלאכה בראש חודש, וכן כותב רש"י (מגילה כב,ב), ומסביר: "שניתנה להן מצוה זו בשביל שלא פירקו נזמיהן בעגל". מה השתנה מזמן התנ"ך, שאז גברים לא עשו מלאכה בראש חודש, עד זמנם של רש"י והרד"ק, שאז רק נשים נהגו כך?

הגרי"א הרצוג זצ"ל (היכל יצחק או"ח נז, על פי הטורי אבן) הסביר שבזמן שהקריבו קרבנות היה אסור גם לגברים לעשות מלאכה מצד הדין ביום שקרב בו קרבן מוסף. לאחר שהפסיקו להקריב קרבנות בטל האיסור הזה, ונשאר רק מנהג שיש נשים שנוהגות בו. בזמננו יש אחרונים שכתבו שגברים שנמנעים מעשיית מלאכה בראש חודש זהו מנהג בורות ומי שעושה כך נקרא הדיוט. אכן, לנשים עדיין יש תוקף למנהג הזה, ופסק השולחן ערוך (או"ח תיז) שזהו מנהג טוב לנשים לא לעשות מלאכה בראש חודש. הב"ח מסביר שמנהג זה בא להקל על הנשים ולא להחמיר עליהן, לכן אישה יכולה לבחור אם לעשות מלאכה או להימנע ממנה.