סקר
מסכת שבת






 

למה כהן גדול צריך לפרוש לפני יום הכיפורים?

ניתוח ספרותי של סוגיה / הרב שאול יותן וינגורט

יומא ב ע"א-ע"ב

  

במשנה כתוב: שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פרהדרין. הסוגיה הראשונה (ב, א: תנן התם – ו, ב: בלילה תיובתא). החלק הראשון (ב, א: תנן התם – ד, ב: מועד לאמר) הוא על טעם הפרישה שבעה ימים קודם יום הכיפורים, מרכז הסוגיה (3-4-5. מכלל דתרווייהו – ו, א: דאקדים) הוא על ימי המילואים, והחלק השלישי (6-7. מפרישין - ו, ב: תיובתא) על הפרישה של הכהן גדול מביתו.

בחלק הראשון של הסוגיה נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש בטעם הפרישה כמה ימים לפני יום הכיפורים. לשיטת רבי יוחנן הפרישה ביום הכיפורים היא כמו הפרישה קודם שריפת הפרה, ולומדים מימי המילואים שצריך לפרוש לפני שריפת הפרה ולפני מעשה יום הכיפורים שבעה ימים. לשיטת ריש לקיש יש ללמוד את הפרישה מסיני, שכל הנכנס במחנה שכינה – טעון פרישת ששה.

בחלק השלישי של הסוגיה טעם הפרישה מביתו. כתוב בברייתא, שרבי יהודה בן בתירה אומר שהפרישה מביתו היא שמא תמצא אשתו ספק נדה. ופירשו חכמים לפני רב חסדא, שהדין הוא כדברי רבי עקיבא שנדה מטמאה את בועלה, ורב חסדא אמר שגם חכמים שחולקים על רבי עקיבא מסכימים כאן שהנדה מטמאה את בועלה. עוד מסיקה הגמרא, שהכהן הגדול פורש מעט לפני שקיעת החמה, כך שיוכל לטבול ביום שלפני שבעת הימים של הפרישה.

במרכז הסוגיה מחלוקת רבי יוחנן ורבי חנינא על ימי המילואים, אם כל הכתוב בהן מעכב. ושלשה חילוקים באו בין השיטות: (א) רב יוסף אומר, שהם נחלקו על סמיכה. (ב) רב נחמן בר יצחק אומר, שהם נחלקו על תנופה. (ג) רב פפא אומר, שהם נחלקו על פרישת שבעה.

אם כן, יש שתי שיטות על טעם הפרישה – או שזו פרישה כימי המילואים, שהאדם מתכונן לעבודה, או שזו פרישה מתוך שהכהן הגדול נכנס במחנה השכינה. נראה, כי מעין מחלוקת זו המחלוקת במרכז הסוגיה על ימי המילאים עצמם, ואם כל הכתוב בהם מעכב -ההכנה עצמה היא מלמעלה, ואם לא כל הכתוב בהם מעכב – ההכנה היא של האדם.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר