למי ומתי מותר לנשק את אחותו הגדולה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת יג ע"א
בגמרא אמר עולא שכל קירבה שהיא אסורה לעריות, אולם למרות זאת מסופר שהוא עצמו כאשר היה חוזר הבייתה מלימודיו בישיבה היה מנשק את אחיותיו. תוספות (ד"ה ופליגא) מסבירים שהוא היה יודע בעצמו שלא יבוא לידי הרהור, כי צדיק גמור היה.
עם זאת ב"הלכה ברורה" מובאים דברי הרמב"ם הכותב: "המחבק אחת מן העריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהן או שנשק לאחת מהן, כגון אחותו הגדולה ואחות אמו וכיוצא בהן, אף על פי שאין שם תאווה ולא הנאה כלל, הרי זה מגונה ביותר ודבר אסור הוא ומעשה טפשים הוא".
כך גם פוסק השולחן ערוך. וכותב בעל החלקת מחוקק, על פי המסופר על עולא, שצדיק גמור שיודע בעצמו שלא יבוא לידי הרהור מותר לנשק את אחותו הגדולה.
אכן, מרן הרב קוק זצ"ל כתב ב"הלכה ברורה" שנראה שההיתר הזה שייך רק לאחר זמן רב, כגון מי שבא מדרך רחוקה, כי מוכח בגמרא (כתובות סב,ב) שדרכם בזמן הגמרא הייתה לשהות זמן ארוך של כמה שנים בישיבה ולא לחזור הבייתה. מקור נוסף להיתר לנשק קרובי משפחה מצאנו אצל יעקב אבינו שנשק לרחל, ומובא שם במדרש (בראשית רבה פרשה ע,יב) שכל הנשיקות הן של תפלות חוץ משלוש נשיקות שאינן נחשבות לנשיקות של תפלות וביניהן נשיקה של קרובי משפחה ושל פרקים, ומסביר הרב קוק זצ"ל שנשיקה לקרובי משפחה מותרת רק כאשר היא נעשית לפרקים, כלומר לאחר זמן ארוך של פרידה.
