המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

שבת ט ע"ב

ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת הראשונים: מה אסור לאכול בזמן תפילת מנחה, לפי דעה אחת אסור לאכול אפילו סעודה קטנה סמוך לזמן מנחה גדולה ואילו לפי דעה אחרת אסורה רק סעודה גדולה סמוך למנחה קטנה ונחלקו הדעות אם מי שהתחיל סעודה כזו צריך להפסיק את סעודתו ולהתפלל מנחה.

תוספות מבינים מלשונו של רבי יהושע בן לוי שאמר ש"כיוון שהגיע זמן המנחה אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל" שמי שהתחיל לאכול חייב להפסיק את אכילתו ולהתפלל. המהר"ל מפראג (בחידושיו) הקשה על כך, שהרי גם לגבי הבדלה נאמר שאסור לטעום כלום לפני הבדלה, ובכל זאת ההלכה היא שמי שאוכל סעודה שלישית אינו חייב להפסיק את אכילתו כדי להבדיל? תשובתו היא שהחיוב להתפלל מנחה חל על האדם בזמנו, ולכן לדעת רבי יהושע בן לוי צריך להפסיק את אכילתו כדי לקיים את החיוב להתפלל, לעומת זאת חיוב ההבדלה אינו חל בצורה אוטומטית בצאת השבת, שהרי זמן ההבדלה אינו רק במוצאי שבת אלא נמשך עד יום שלישי, לכן כל זמן שאדם יושב ואוכל, גם אם כבר שקעה השמש, אצלו עדיין שבת ולא חל עליו עדיין חיוב ההבדלה ואין צורך להפסיק את אכילתו.

יש לציין שבכניסת השבת אין הדבר כן, כי נפסק להלכה (או"ח רעא,ד) שמי שהיה יושב ואוכל ביום שישי אחה"צ – ברגע שנכנסת השבת חייב להפסיק ולקדש. חיוב הקידוש חל מיד בכניסת השבת ולעומת זאת חיוב ההבדלה יכול להתעכב. ההלכה היא בהתאם לנאמר: "המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא".