מבוא למסכת השנייה (ב)

הקשר בין המסכתות השונות

שבת י ע"א / חיים אקשטיין

רבא בר רב הונא רמי פוזמקי ומצלי, אמר הכון לקראת וגו'...
רבא שדי גלימיה ופכר ידיה ומצלי, אמר: כעבדא קמיה מריה.
אמר רב אשי: חזינא ליה לרב כהנא כי איכא צערא בעלמא שדי גלימיה ופכר ידיה ומצלי, אמר כעבדא קמי מריה; כי איכא שלמא לביש ומתכסי ומתעטף ומצלי, אמר הכון לקראת א-להיך ישראל.
רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה, אמר: מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה! והוא סבר: זמן תפלה לחוד וזמן תורה לחוד.

בתחילת המסכת ראינו את האגדה הראשונה של מסכת שבת, המעמידה אותנו על ההבדל המצוי בין המסכתות, עד כדי כך שאין לשאול את הרב השקוע במסכת אחת על מסכת אחרת. כמה דפים לאחר תחילת המסכת, מגיע הנושא השני שבמסכת שעליו יש אגדות; כמו האגדה הראשונה, שבפשטות לא הכניסה אותנו לעניינה העמוק של השבת, גם האגדה השנייה איננה קשורה לשבת דווקא. אגב הצורך להיזהר מראש ביום שישי כדי לא להיגרר לחילול שבת, אומרת המשנה ממה להימנע לפני זמן התפילה כדי לא להחמיץ את הזמן. בהקשר זה מביאה הגמרא הדרכות הקשורות להכנה לתפילה.

מה מקומו של נושא זה? נראה כאילו הוא נפלט מהמסכת הקודמת. לו היינו עוסקים במסכת ברכות בהכנות לתפילה, היה זה טבעי ביותר. מסכת ברכות היא המוקדשת לתפילות.

העיסוק בתפילה ובהכנות לקראתה משלים, אולי, את האגדה הראשונה שראינו במסכת. האגדה הראשונה הבהירה שיש הבדלים בין המסכתות, ולכן אין לשאול את הרב על מסכת אחת כשהוא טרוד באחרת. לאור זאת, אפשר היה לחשוב שהמסכתות מנותקות לחלוטין זו מזו; אבל כאן מתברר שיש גם דמיון ביניהן. ההיגיון שמנחה את האיסורים ביום שישי, לא להיכנס למלאכות שעשויות להיגרר לשבת, דומה להיגיון שמגביל את הפעולות המותרות לפני התפילה. בשני המקרים מתעתד להגיע זמן מיוחד, ויש להיערך לקראתו עוד לפני שיגיע, ולדאוג שלא נהיה באמצע עיסוק כלשהו בבואו.

כמובן, כל האמור באגדה הראשונה עדיין נכון, ואפשר לראות זאת בהמשך – משם עולה כי התפילה אינה חזות הכל. החלק העיקרי באגדות בנושא התפילה מעמת בין התפילה לערכים אחרים. מה גובר על מה, תפילה או תורה? ובהקשר ברור יותר לעניין המסכת – מה קורה כשרוצים להתפלל על חולה בשבת, ויש התנגשות בין שבת לתפילה? האם הבקשה הזמנית, "חיי שעה", יכולה לדחות "חיי עולם"? (העימות בין חיי שעה לחיי עולם מופיע שוב בהמשך המסכת, באגדה על רשב"י במערה. גם שם מוזכרת התפילה כעיסוק נחות יחסית של רשב"י במערה, בהשוואה לעיסוק בתורה.)

כך נפתחת מסכת שבת, עם הדומה והשונה בינה ובין המסכת שלפניה. כך למדים אנו, אולי, כיצד לגשת לעולמות רוחניים שונים שכלולים בתורה אלוקית אחת.