באיזו עיר אי אפשר לעשות עירוב?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

שבת ו ע"ב

במקום המוגדר "רשות הרבים" מן התורה אין שום אפשרות לטלטל בשבת לכתחילה. במקום שאינו מוגדר "רשות הרבים" מן התורה אפשר לעשות עירוב שמתיר לטלטל. מהי ההגדרה של רשות הרבים?

הרמב"ם וראשונים פוסקים שכל מקום שיש בו רחוב ברוחב של 16 אמות (בערך 8 מטר) הוא רשות הרבים שאין אפשרות לעשות בו עירוב.

אולם בגמרא נאמר שבזמן שישראל היו שרויים במדבר - המדבר היה מוגדר כרשות הרבים מן התורה, ואילו בזמן שעם ישראל לא במדבר אין הוא נחשב לרשות הרבים. מכאן מבין רש"י (במסכת עירובין), תוספות, ספר העיתים ועוד ראשונים המובאים ב"בירור הלכה" שרק מקום שיש בו 600,000 אנשים הינו רשות הרבים מן התורה ובכל מקום שבו אין מספר כזה של אנשים ניתן לעשות עירוב ולהתיר לטלטל. השולחן ערוך מביא את שתי ההגדרות בדבריו, ואת ההגדרה הזו הוא כותב באופן מקל, שאפילו אם יש בעיר 600,000 אנשים, אם אין האנשים הללו עוברים שם ברחוב בכל יום – אין זו רשות הרבים.

בהבנת דעתו של השולחן ערוך נחלקו הדעות, ובעניין זה קיימות מחלוקות גדולות לגבי ערים שונות האם אפשר או אי אפשר לעשות בהן עירוב. הרבה מאוד פרטים נדונו בזה על ידי הפוסקים האחרונים, וביניהם: מי נספר בכלל השישים ריבוא, האם גם נשים, ילדים, נכרים, אנשים במכוניות? האם רחובות שיש בהם רמזורים נחשבים לרשות הרבים? האם כביש חד סטרי או כביש שהוא רכוש ממשלתי נחשבים לרשות הרבים? ועוד ועוד.