מתי העמדת רכב אינה בניגוד לחוק?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת ה ע"ב
אדם שיש על כתפו משא והולך בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים, או מרשות הרבים לרשות היחיד – עמידת גופו נחשבת להנחת המשא וכן עקירת גופו נחשבת לעקירת המשא ובכך מתקיימים התנאים של חיוב על מלאכת הוצאה.
אמנם מבואר בגמרא שעמידה נחשבת להנחת החפץ רק כאשר מטרת העמידה הייתה לנוח, אבל אם מטרת העמידה הייתה לתקן את משאו, "לכתף" – אין עמידה כזו נחשבת הנחה.
ב"בירור הלכה" מובאים דבריו של בעל המשנה ברורה שמי שעמד לכתף עמידתו אינה נחשבת הנחה דווקא אם כוונתו בעמידה הייתה לצורך תיקון המשא שעליו, כי עמידה זו נעשתה לצורך ההליכה, אולם אם עמד מסיבה אחרת, אף אם לזמן קצר, נחשבת עמידתו כהנחת החפץ גם אם לא הייתה כוונתו לנוח בעמידתו.
מכאן ניתן ללמוד עיקרון: עמידה לצורך המשך ההליכה אינה נחשבת עמידה. על פי זה במקום שבו אסור על פי החוק להעמיד או להחנות מכונית, אם אדם העמיד את מכוניתו לצורך המשך הנסיעה – אין זו נחשבת עמידה ואין הוא צריך לשלם על כך קנס.
