סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

מתי אומרים לאדם: "חטא כדי שיזכה חבירך"?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

שבת ד ע"א

  

אם אדם הדביק פת בתנור בשבת והלחם עדיין לא נאפה, לא מתירים לאדם אחר לרדותו, למרות שרדיית הפת היא איסור קל יחסית ועל ידי כך ימנע את חבירו מלעבור על איסור חמור של אפייה בשבת, בגלל הכלל: "אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך". ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת הראשונים האם איסור זה תקף גם כאשר האיסור הקל נעשה לצורך חשוב במיוחד. לדעת התוספות במצב כזה מותר לאדם אחר לעבור על איסור קל, כגון לשחרר חצי עבד כדי שיוכל לקיים את מצוות פרו ורבו, שהיא מצווה גדולה, אולם מדברי הרשב"א נראה שגם לצורך מצווה גדולה אסור. כך פסק הרשב"א לגבי אשה שהוציאוה מביתה להביאה לשמד, שאסור לחלל שבת כדי להצילה, משום שלא מדובר בפיקוח נפש אלא בעניין רוחני, ו"אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך".

אולם השולחן ערוך פוסק כדברי התוספות שלצורך מצווה גדולה מותר, ולכן מי שנודע לו שהוציאו את בתו בשבת על מנת להוציאה מכלל ישראל – מצווה עליו לשום לדרך פעמיו להשתדל בהצלתה אפילו אם זה כרוך באיסור דאורייתא.

ניתן למצוא שאלה זו גם אצל הציבור, כאשר יש עניינים שסוחפים אחריהם רבים וגורמים להעלאת הרמה הרוחנית של חלק מהציבור אך בה בעת ישנם אנשים שאילו לא היו נסחפים עם כולם היו מתעלים עוד יותר, כגון הגמרות המבוארות היוצאות לאור, שרבים לומדים בזכותם הרבה יותר, אך ישנם אנשים מסוימים שבלעדיהם היו לומדים ברמה יותר גבוהה וכעת מסתפקים בכך. היו גדולי ישראל שהתנגדו לגמרות אלו, אך לפי פסק השולחן ערוך מכיוון שמדובר במצווה חשובה של לימוד תורה – ראוי לעשות זאת גם אם זה בא על חשבון ירידה מסוימת של אחרים.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר