משמעות התפילה

ניתוח ספרותי של סוגיה / הרב שאול יותן וינגורט

שבת ט ע"ב - י ע"א

סוגיות רבות בנויות משלשה חלקים. הראשון והשלישי הם על נושא הסוגיה, והם יכולים להיקרא ברצף, בהתעלם מהחלק השני. החלק השני בסוגיה, מרכז הסוגיה, הוא על נושא משיק לסוגיה, אך ניתן היה לקרוא את הסוגיה בלעדיו. בכל זאת, עיון במרכז הסוגיה מוביל להתבוננות מחודשת על הסוגיה כולה.

במשנה השניה של מסכת שבת נאמר: לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול. ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקין. החלק הראשון של הסוגיה (1-2. ט, ב: הי – י, א: ישראל) הוא על האיסורים לפני מנחה. במרכז הסוגיה (3-4-5. רבא בר רב הונא - תפלתו תועבה) ההכנות לתפילה ומשמעות התפילה. ובחלק השלישי של הסוגיה (6-7. מאימת – י, ב: ה' שלום) הגדרת התחלת הדין וסיומו, וכן האיסור להתפלל במרחץ.

בחלק הראשון באו שני טעמים לאיסור הכניסה לפני מנחה, או בגלל שאין זמן לעשות את הפעולות הללו לפני מנחה, כי מדובר בפעולות ארוכות, או שאנו חוששים לאיסור גם בפעולות קטנות, שמא יקרו תקלות ויבוא אדם לא להתפלל מנחה. בנוסף, באה הגדרת הזמן של התחלת התספורת, המרחץ, הבורסקו, והאכילה. בחלק השלישי באו זמן התחלת הדין וסיומו, ודין בית הכסא ובית המרחץ לענין התפילה בהם.

במרכז הסוגיה מופיע היחס לתפילה: רבא בר רב הונא נעל אנפילאות חשובות על רגליו לפני התפילה, רבא השליך את אדרתו מעליו וחבק ידיו באצבעותיו כאדם המצטער מחמת רבו, ורב מספר שהוא ראה את רב כהנא, שכאשר היה צער בעולם היה זורק את אדרתו ופוכר את ידיו לפני התפילה, ואילו כאשר היה שלום בעולם התלבש והתכסה משום היכון לקראת א-להיך ישראל. רבא ראה שרב המנונא האריך בתפילתו ואמר: מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, ורב המנונא סבר זמן תפלה לחוד וזמן תורה לחוד. רבי ירמיה היה יושב לפני רבי זירא והיו עוסקים בשמועה והגיע זמן התפילה, ראה רבי זירא שרבי ירמיה ממהר לעמוד, וקרא עליו (משלי כח, ט) מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה.

נראה, כי הסוגיה מגדירה את האיסורים לפני התפילה, מתוך ההבנה מהי התפילה. תפילה יכולה להיות עמידה של עבד לפני אדונו - בקשת צרכים, אך היא יכולה להיות זמן לחוד, שצריך להתכונן לקראתו - לקראת א-להיך. ייתכן, שאלו גם שני החלקים לפני ואחרי מרכז הסוגיה, יש מקום להתייחס לפעולות ארוכות או להתייחס לבעיות שעלולות לבוא ולהפריע לתפילה, ויש מקום להתייחס לתפילה כאל דין או להתייחס לתפילה כאל משהו שאסור לעשותו בבית מרחץ ובית הכסא.


להזמנת שיעורים: [email protected]